הורים נגד בי"ח נהריה: "רצחו לנו את התינוקת"

טרגדיה משפחתית בצפון מגיע לבית המשפט: הוריה של תינוקת ממעלות שמתה בבית החולים בנהריה לאחר שאושפזה עם מחלת מעיים, תובעים את בית החולים בטענה כי התרשלות בטיפול היא שהביאה למותה. בתביעה שהגישו ההורים, שלומי וולנטינה אבוחצירא, באמצעות עורכי הדין פרופ' יעקב ברג ואושרי שלוש מנהריה, טוענים השניים כי בתם אור לא קיבלה די נוזלים למרות סימנים רבים שהעידו כי התייבשה - והדבר גרם למותה. היום אומר האב שלומי ל-ynet: "בית החולים רצח לי את הילדה".

לדברי כתב התביעה, "הטיפול הרפואי הלקוי שהיה מנת חלקה, הוא טיפול בסטנדרטים ירודים שאינם מתקבלים על הדעת".

"לא התייחסו להתייבשות"

הפרשה החלה בינואר 2009, כאשר אור בת החמישה חודשים החלה להקיא ולשלשל. מכתב התביעה עולה כי אמה הביאה אותה לבית החולים בנהריה, שם בדקה אותה אחת הרופאות וקבעה כי מדובר במחלת מעיים ויראלית. הוא קיבלה הרצת נוזלים, ולאחר מכן שוחררה לביתה תוך הנחיות למתן נוזלים. שלושה ימים לאחר מכן, לאחר שהשלשולים וההקאות לא פסקו, ולאחר ביקור אצל רופאת המשפחה, היא הובהלה שוב לבית החולים ואושפזה במחלקת הילדים. לאחר יומיים באשפוז, היא מתה.

לטענת התביעה, באותה עת גילתה התינוקת סימנים ברורים להתייבשות. בין השאר צוין כי כאשר נשקלה עם קבלתה למיון, התברר כי איבדה כחצי ק"ג ממשקלה בשל המחלה, וכן כי המרפס בראשה שקוע. בגיליון הקבלה למיון אובחנה הפעוטה כסובלת מהתייבשות וגסטרונטריטיס (מחלת מעיים) אולם בהמשך אותו גיליון, בסעיף "בדיקה גופנית", נכתב כי היא אינה סובלת מסימני התייבשות. לטענת התובעים, לא יתכן "כי בתחילת העמוד שיצא תחת ידי רופאי המיון, האבחנה הינה התייבשות, ואילו מספר שורות מתחת סימני ההתייבשות נעלמו כלא היו".

ההורים טוענים כי גם בהמשך לא התייחסו הרופאים כראוי להתייבשותה של הילדה, ולאובדן המשקל המהיר ממנו סבלה. "הלכה למעשה אף רופא מהצוות לא טרח לבצע פעולה בסיסית, אלמנטרית ומתבקשת של חישוב כמות הנוזלים הדרושה ביחס למשקל התינוקת וביחס לכמות הנוזלים שהתינוקת מאבדת, ובכך למעשה הביאו למותה המיותר", טוענים התובעים.

בביתם במעלות ישבו היום הוריה של אור, עדיין כואבים ומתקשים להאמין כי איבדו את אור. "רצחו לי את הילדה", אמר שלומי, "לא יתכן שבניירת הרפואית כתוב שהילדה מאובחנת כסובלת מהתייבשות, וכמה שורות לאחר מכן בבדיקות כתוב כי אין סימני התייבשות, למרות שכל הסימנים מוכיחים כי היא סבלה משלשולים והקאות כתוצאה מאותה התייבשות".

האם ולנטינה, העובדת גם היום כאחות במחלקה פנימית בבית החולים נהריה, היתה עם בתה בעת שחלה ההתדרדרות במצבה. האב מספר: "ישבו אצלי בשבעה כל ההנהלה הבכירה והסבירו לי כי הנושא ייבדק. לא האמנתי שבמשך חודשים רבים איש במשרד הבריאות לא שמע על מותה של תינוקת בת חמישה חודשים. בהתחלה אמרו לנו שהיא מתה מחנק, אחר כך מוות בעריסה ופתאום טענו שזה דום לב. השורה התחתונה היא שעולמנו חרב עלינו ועולם כמנהגו נוהג. אני מצפה ממוסד רפואי לנקוט בהליכים הנדרשים לחקור ולמצות את הדין עם האחראים".

"למצות את הדין עם האחראים". אור אבוחצירא (צילום: אבישג שאר-ישוב)

"דבר לא יחזיר את אור"

זמן קצר אחרי מותה של אור, נכנסה ולנטינה להיריון. לדברי שלומי, "רבי דוד אבוחצירא הבטיח לנו כי עוד השנה יוולד לנו בן זכר וכך היה. קיבלנו לחיינו את נתנאל ישראל שיחגוג בקרוב שנה. אבל גם אם יהיו לנו עשרה ילדים, דבר לא יחזיר לנו את אור". לבני הזוג שתי בנות בנות 11 ו-6 וחצי מנישואיהם הראשונים. לצד עבודתו כמנהל מחסן במפעל במעלות, שלומי הוא גם מאמן ושחקן פעיל בקבוצת הכדורסל של מעלות , המשחקת בליגה א'. "הכדורסל הוא אהבה גדולה; מקור להעניק מעצמי לחברה ולנוער המקומי. את הכאב שלי אני חי יומיום ומקפיד בכל יום שישי להגיע לחלקת הקבר לשטוף את האבן, לדבר עם אור ולספר לה מה עובר עליי", סיפר שלומי, "אני משמיע לה את השיר "פרח" של יהודה פוליקר שהמילים בו חזקות ומתארות את מה שעברה: 'את חיוכך תינוקת, קברו באדמה, איך צומח שקט מתוך המהומה'. אני מאמין שדרך התביעה נגיע לאחראים ונמנע אסונות שיתרחשו במשפחות אחרות".

בחוות הדעת שהביאו התובעים, קובע מנהל מחלקת הילדים בבית החולים שערי צדק, פרופ' פרנסיס מימוני, כי התינוקת קיבלה למעשה רק שליש מכמות הנוזלים שאמורה היתה לקבל במצבה. כן קבע כי בעת קבלתה ובמהלך האשפוז לא נערכו לילדה שורה של בדיקות חיוניות שיכולות היו לגלות את חומרת מצבה.

ההורים טוענים כי גם לאחר פטירתה של התינוקת, יומיים לאחר אשפוזה, עולה

מהמסמכים הרפואיים "כי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל". הם נותנים כדוגמה שני מסמכים המתעדים את פעולות ההחייאה בתינוקת, ומנגד את הגיליון הרפואי היומי, בו נרשמה פעולת ההחייאה רק שלוש שעות לאחר פטירתה של התינוקת, "באופן המעלה חשד כבד להסתרה ולהתנהגות קלוקלת".

מנהל בית החולים, ד"ר מסעד ברהום, מסר בתגובה: "מכיוון שהנושא נמצא בדיון בפתחו של בית המשפט, אנחנו מנועים מלהגיב עליו. את דברינו נאמר כמקובל במהלך הדיון המשפטי".