מוסיפים טעם

"מלח ופלפל", ענה נועם הבשלן לשאלתי איזה תבלינים הוא משתמש באופן קבוע והם במטבח בהישג יד. "אני משתמש במלחים שונים ובסוגי פלפל כאלה ואחרים, עשבי תיבול ושום. תבלינים נוספים מיותרים".

נועם לא לבד. יש בשלנים רבים שמסתפקים במעט תבלינים - או בכלל לא - וחבל. אם זה היה כך, חשבתי לעצמי, מה היה המטבח ההודי בלי קארי? המטבח ההונגרי ללא פפריקה? הסיני בלי חמשת התבלינים? 

תבלין מבשם את האוכל, וכמו בושם אפשר לאהוב תבלין מסוים ואחר לא. מה שברור הוא שתבלינים מעצימים את הטעם לרמות אחרות. ישנן תרבויות שחלק חשוב בתבשיל היא תערובת תבלינים. ידידתי הסרילנקית הכינה עבורנו ארוחה מסורתית, אני התבוננתי מהצד, הייתי מוקסמת. היא הקפיצה על מחבת 7-8 סוגי גרגרים וזרעי תבלין. הניחוחות שעפו במטבח היו משכרים והתוצאה, שפתיים ישקו. אמנם רשמתי כל מתכון, אך כנראה צריך להיות בן המקום או לפחות לחוות את מלאכת הבישול זמן ארוך לפני שניגשים למשימה.

שלא כמו האוכל צרפתי, שמתחבא תחת שמנות וחמאה ולפעמים קשה לדעת מה מסתתר תחתיו, התבלינים, אם הם ניתנים בכמות נכונה, עושים טוב לאוכל בעיקר כשהם טריים. כמובן שלא כדאי להתנפל על כל התבלינים ביחד אך ניסוי, תהייה וטעייה ישדרגו את רמת הבישול. רצוי להתחיל בכמויות זעירות ואף פעם לא להגזים, שהרי כמו בושם כמות גדולה הורסת את הטעם והריח. תבלינים רבים משמשים גם למרפא, אך זה נושא לכתבה במדור הבריאות.

סקר שימוש בתבלינים

לאחר שיחתי עם נועם החלטתי לערוך סקר קטן על השימוש בתבלינים. שאלתי את הנסקרים את אותה השאלה: "אילו תבלינים יש לך במטבח בהישג יד ובשימוש חוזר, למעט מלח ופלפל שחור (לא כולל תבלין שנקנה למתכון אחד מסוים)?"

סקרתי אנשים מגיל 25 ומעלה, רווקים, זוגות צעירים, מבוגרים עד גיל 85, גברים ונשים כאחד ובני עדות שונות. אמנם אינני סוקרת מקצועית אך קיבלתי תמונה מעניינת וגיליתי שבחלק גדול של התבלינים ממש לא משתמשים:

• כ-50-45% משתמשים בפפריקה, כמון, אגוז מוסקט.
• כ-36-31% משתמשים בקינמון, צ'ילי חריף וכורכום.
• חלק מהתבלינים, בדיוק 0% משתמשים. מיד תגלו מי הם.
  

אולי הכתבה תעורר תיאבון לנסות ולהתנסות בתבלינים חדשים ואקזוטיים אפילו על מתכונים ידועים.

אגוז מוסקט

כמה משתמשים? 45.5% 

אגוז המוסקט, הגדל על עץ מוסקט באינדונזיה ובהודו, מכיל למעשה שני תבלינים - האגוז עצמו והקליפה, המכונה בשם משייה (להלן). את אגוז המוסקט יש לגרר לאבקה לפני השימוש. טעמו מזכיר ג'ינג'ר מסוכר והוא משמש להכנת פודינג, רטבים, עוגות מתובלות, מנות המכילות תרד או גבינות, רוטב בשאמל ופירה.

טיפ: הטעם והריח הרבה יותר חזקים וטובים כשמגררים אגוז שלם לפני השימוש ולא משתמשים באבקה מוכנה.

אניס

כמה משתמשים? 0%

השימוש הוא בזרעיו של צמח, שמוכר כבר במאה ה-4 לפני הספירה. האניס גדל ברחבי העולם, ובעיקר בדרום מזרח אירופה, צפון אפריקה והודו. טעמו המתקתק מיוחד ומעניין, ומזכיר את טעמם של השומר והליקריץ. במזרח התיכון מוסיפים את האניס לרטבי עגבניות ולמאכלי ים, והוא מככב גם במאפים - עוגות, לחמים ועוגיות. 

ג'ינג'ר (זנגביל)

כמה משתמשים? 4.5%

שורש תבלין שמקורו באסיה, ומשם הגיע לאימפריה הרומית, בה נתפס כחומר רפואי בעל ערך רב. במזרח הרחוק - בסין וביפן, למשל - הוא אחד התבלינים החשובים. הודו, מדינה חובבת ג'ינג'ר בעצמה, מספקת כחצי מכמות התבלין בעולם. לג'ינג'ר יש טעם מעט מתקתק ומעט חריף, רענן, לימוני, עם נגיעה של פלפל.

טיפ: אין מה לעשות, שימוש באבקת ג'ינג'ר איננו יכול להחליף את השורש הטרי.

מימין לשמאל: שורש ג'ינג'ר יבש, אבקת ג'ינג'ר ושורש טרי (צילום: דלית שחם)

הל

כמה משתמשים? 4.5%

ההל הוא "בן דוד" של הזנגביל (ג'ינג'ר). מקורו בהודו, שם הוא מככב בתערובת התבלינים גראם מסאלה. אצלנו הוא מוכר בעיקר כתבלין לקפה ערבי, ואילו בסקנדינביה מתבלים בו לחם ועוגיות. זהו תבלין ארומטי, מתקתק ומקסים. את תרמילי ההל השלמים בדרך כלל חולטים בנוזל חם. לזרעים עצמם יש מעט טעם ואפשר לכתוש אותם עם התרמיל בעלי ומכתש.

מתאים לקפה וגם לעוגיות (צילום: דלית שחם) 

וניל

הווניל הוא אחד התבלינים המצליחים ביותר בהיסטוריה - זהו צמח בר שגדל במרכז אמריקה והובא במאה ה-16 לאירופה על ידי הספרדים. מאז הספיק להפוך לאחד התבלינים הנפוצים ביותר בשימוש ברחבי העולם. את תרמיל הווניל קוטפים לפני הבשלתו, זורקים לאדים חמים ומניחים להבחלה של כחודש ימים. התרמיל מתכסה בגלוקוזה קריסטלית והופך לשחור. נהוג להשתמש בווניל כתמצית נוזלית, אך גם מקומו של התרמיל השלם לא נפקד מהמטבח. הווניל משמש בעיקר להכנת מאכלים ומשקאות מתוקים, אולם יש המשלבים אותו גם במנות אחרות.

טיפים:

• בעת קניית תמצית וניל, חשוב לבדוק שהיא אמיתית ולא סינתטית ("בטעם" וניל).
• בקניית תרמיל וניל חשוב שיהיה רך ועסיסי, ולא יבש ומצומק.
  

זעפרן

כמה משתמשים? 4.5%

על הזעפרן אומרים תמיד כי מחירו בזהב. כ-50 שקלים לחצי גרם, זה המחיר פחות או יותר, תלוי באיכות ובחנות. הסיבה היא שחוטי הזעפרן הם אבקניו של פרח הכרכום, הגדל בין היתר בספרד, איראן וצפון הודו. בכל פרח יש רק 3 אבקנים ויש לאסוף אותם ידנית. אם תבינו ש-200 אלף אבקנים שוקלים רק 500 גרם, תבינו אולי את ההיסטריה סביבם. המזל הוא שלתיבול תבשיל יש צורך רק בכ-10 חוטים (כמות גדולה אף תהרוס את התבשיל), כך שכמות זעירה מספיקה לזמן ארוך. למעשה, אם מחשבים את היחס בין המחיר לכמות השימוש, הזעפרן אינו יקר בהרבה מתבלינים אחרים.

על מנת ליהנות מטעמו הפרחוני החריף והמעט מריר של הזעפרן יש לטפל בו כראוי: לפני הכנת התבשיל כותשים מעט את החוטים על מנת לשחרר את הטעם, מניחים בקערית קטנה ומוסיפים כ-4 כפות מים חמים ומשאירים לעמוד כרבע שעה. הזעפרן יצבע את המים בצבע כתום, ואת החוטים והנוזל מוסיפים לתבשיל. הזעפרן משמש למאכלי אורז מסורתיים כגון פאייה בספרד וריזוטו בנוסח מילנו באיטליה.

טיפים: 

• בקניית זעפרן רצוי לבדוק שצבעו אדום בוהק ושהחוטים אדומים בלי קצוות צהובים.
• אבקת זעפרן זולה יותר, אך לרוב מוסיפים לה חומרים נוספים.
  

כמה הוא שוקל בזהב? (צילום: דלית שחם) 

חילבה

כמה משתמשים? 0%

החילבה הוא צמח ממשפחת הקטניות. הזרעים היבשים של צמח החילבה משמשים למאכל בתימן ובהודו לקארי. משרים את החילבה הטחונה מספר שעות במים ותבלינים נוספים, מקציפים ומשתמשים בקציפה. הצמח עצמו משמש למאכל בעלי חיים, ולבני אדם כצמח מרפא. לחילבה טעם אגוזי, חמאתי ומריר

חרדל

כמה משתמשים? 0%

ישנם צמחי חרדל מסוגים שונים, סוג מסויים משמש לשמן, בעוד ה-SINAPIS ALBA גדל עבור הגרגרים עצמם. הגרגרים עגולים, צהובים או שחורים. החרדל גדל באירופה והוא תבלין חשוב במטבח האירופאי. במאה ה-14 החלו לייצר ולשווק בצרפת את חרדל הדיז'ון הידוע. באיטליה בזמנים הקדומים ועד היום מתבלים קונפיטורת פירות בחרדל, והוא משמש לתוספת לבשרים כדוגמת הצ'אטני ההודי.

זרעי חרדל צהובים (צילום: דלית שחם)

גרגרי החרדל הם שמן לכן כשכותשים אותם הם הופכים לממרח. טעמו של החרדל עוקצני, חם ומלא, החריפות משתנה לזרעים הצהובים חריפות קלה, השחורים חריפים ביותר.החריפות מתפתחת רק כשהזרעים כתושים ולחים. מוסיפים אותם שבורים לתערובת השרייה לבשר ודגים. זרעים שלמים עוברים החמצה. בשביל ליצור טעם אגוזי ולא חריף לסלטים, מטגנים קלות. 

כוכב אניס

כמה משתמשים? 0%

תבלין פחות מוכר במטבח הישראלי וחבל כיוון שבהחלט מגיע לו מקום של כבוד על מדף התבלינים. אני אוהבת להשתמש בו בשל יופיו וטעם הליקריש המתקתק.

הכוכב הוא פרי יבש של עץ ירוק עד אסייתי ממשפחת עצי המגנוליה המדהימים. הוא נקטף בעודו ירוק ומתייבש בשמש והופך לצבע חום אדמדם. טעמו כשמו, אניסי, כמו פרנו או עראק, למרות שהוא ממשפחת עצים שונה. בוויטנאם ובסין משתמשים בו רבות.

כוכב אניס שלם מתבל מרק, בשר, עוף, ספריבס והאבקה היא חלק מתערובת חמשת התבלינים הסינית

גם יפה וגם מתבל. כוכב אניס (צילום: דלית שחם)

כוסברה

כמה משתמשים? 9%

אלו גרגרים של עשב התיבול הידוע הכוסברה, את טעמו של העשב עצמו לא כולם אוהבים, אך לגרגרים טעם שונה לחלוטין - מתוק, חמוץ וחם. הם משמשים לתבשילים עמילניים, כגון: פירה תפוחי אדמה, ירקות, ומאפים, למשרה לעוף ודגים.

שונים מהעשב, גרגירי כוסברה (צילום: דלית שחם) 

כורכום

כמה משתמשים? 36.5%

מקורו של הכורכום בהודו ובדרום מזרח אסיה. את שורש הכורכום השלם אי אפשר לגרר או לכתוש בבית, אפשר להוסיף אותו בשלמותו למרק או לרטבים. זהו אחד התבלינים היחידים שבאין ברירה ההמלצה היא לקנות אותו טחון לאבקה ובכמות קטנה, שכן הוא מאבד את איכותו במהירות. כמו זעפרן, הוא צובע את האוכל בצהוב (זהירות, גם את הבגדים) ולכן משמש לעתים כתחליף זול - זאת למרות שהטעם והריח שונים לגמרי.

מתאים למאכלי בשר, רטבים, ירקות, לתבשלי קוסקוס ואורז במזרח התיכון, בדרך כלל הוא תוספת לתערובת תבלינים. לדוגמה: הקארי ההודי. טעמו מעט מריר, עוקצני ו"אדמתי".

כמון

כמה משתמשים? 45.5%

זרעי הכמון הם זרעים של צמח חד שנתי ממשפחת הפטרוזיליה, שמקורו, ככל הנראה, במזרח התיכון. השימוש בו מקובל במטבח המקסיקני, ההודי (שם כוללים אותו בתערובת התבלינים הידועה גראם מסאלה), הצפון אפריקני (שם הוא משמש לתיבול בשרים) והמזרח תיכוני. לכמון טעם אגוזי, מעושן, עוקצני ומתקתק. הוא משמש להחמצה ולתיבול גבינות, לחמים ואפילו עוגות.

טיפ: תערובת של כמון, אניס וזרעי חרדל תהיה תוספת מצוינת לבשר ודגים.

משייה

כמה משתמשים? 0%

המשייה היא קליפת אגוז מוסקט. טעמה חזק יותר מהאגוז עצמו ולכן יש להשתמש בכמות קטנה. משמשת לתיבול קציצות ומרקים.

טיפ: כמות גדולה של משייה עלולה אף למכר.

אל תתמכרו. משייה (צילום: דלית שחם) 

סומק

כמה משתמשים? 18%

בעברית שמו אוג הבורסקאים. גרגרי הסומק גדלים על שיח, והם הופכים לתבלין כשהגרגרים יבשים. יש לסומק שימוש רב במטבח הערבי בפרט, ובאגן הים תיכוני בכלל, בהודו ובאפריקה. משתמשים בסומק כאחד המרכיבים של תערובת זעתר. טעמו חמצמץ עדין והוא מתאים לתיבול קבב וסלט קצוץ דק (ערבי/ישראלי).

סומק שלם ובאבקה (צילום: דלית שחם) 

ערער

כמה משתמשים? 4.5%

גרגרי הערער גדלים על שיח קוצני באירופה, בצפון אמריקה ואפילו בהימלאיה. משתמשים בהם בשלמותם, ולא כאבקה. על מנת ליהנות מטעמם המיוחד - דמוי ג'ין, צנוברי ומתקתק  - כדאי לכתוש אותם לפני השימוש. משמשים למרינדות לתבשילי בשר, עוף וברווז, ומככבים במשרות להחמצת ירקות.

פלפל אדום

כמה משתמשים? 4.5%

מבחינה בוטנית הפלפל האדום איננו גרגר פלפל, אלא צמח שונה. אין לו הרבה טעם ובעצם הוא משמש בעיקר לתוספת צבע. פלפל אדום ניתן לגרוס בעלי ומכתש ובמטחנת פלפל, אך לא במטחנת קפה, שכן הקליפה הדקה עלולה לסתום את המטחנה. 

פלפל אנגלי

כמה משתמשים? 9.1%

למרות כינויו בעברית, הפלפל האנגלי הוא גרגר שאיננו משתייך למשפחת הפלפלים וגדל על עץ ירוק עד ממשפחת ההדסיים. מקורו באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית. למרות שמו הלועזי, Allspice, לא מדובר בתערובת אלא בתבלין בודד. שמו ניתן לו כיוון שטעמו מזכיר תערובת של אגוז מוסקט, קינמון וציפורן. הפלפל האנגלי פיקנטי אך מתקתק ולכן ניתן להשתמש בו במאכלים מתוקים ומלוחים כאחד.

(צילום: דלית שחם) 

פלפל שחור

הפלפל הוא התבלין הכי סחיר ונפוץ מהמאה ה-16 ועד היום בכל העולם. הוא נמצא בכל בית וכמעט על כל שולחן אוכל. הפלפל גדל בארצות טרופיות סביב העולם. זהו למעשה מטפס, הזקוק לעץ כדי להיות יציב. רק הפלפל השחור והלבן הם סוגי פלפל אמיתי משיח ה-Piper. כל הפלפלים האחרים, כדוגמת פלפל אדום, פפרמינט, קאיין וכו', הם אינם פלפל, למרות שמם. את הפלפל השחור קוטפים בעודו אדום וכשהוא מתייבש הוא הופך לשחור. ישנם סוגי פלפל שחור, בחריפות משתנה. הפלפל שגדל בהודו נחשב לאיכותי ביותר.

בפלפל משתמשים כמעט בכל התבשילים שמכילים מלח. אפשר לבשל ולתבל איתו כשהוא טחון, גרוס עבה ושלם.

טיפים:

1. פלפל גרוס או טחון טרי, ממש רגע לפני השימוש ייתן תוצאה טעימה וריחנית יותר.
2. פלפל שלם מפוזר בתוך שטיח מגולגל דוחה עש.
   

פלפל לבן

כמה משתמשים? 18.2%

הפלפל הלבן הוא למעשה פלפל שחור שעובר הבשלה ארוכה יותר וקליפתו השחורה מתקלפת לפני שהוא מתייבש. טעמו חריף יותר מפלפל שחור והוא בעל ארומה של פרחים, כמעט כמו יין. חימום על מחבת פותח את טעמו, ולכן הוא מצוין לבשרים על הגריל. שפים מעדיפים לתבל בו תבשילים בהירים כגון בשאמל, או פירה - לאו דווקא בשל טעמו, אלא כדי להימנע מנקודות שחורות בתבשיל.

פלפל ירוק

גרגר צעיר שטעמו לא עוצמתי. מתאים למזונות קלילים כמו סלטים עוף או דגים, ואפילו לתוספת חריפות בקינוחים מתוקים.  באיטליה ניתן למצוא אותו על המדף בצנצנת מושרה בחומץ.

תערובת של פלפל שחור, לבן, אדום וירוק: תוצאה יפה, אך פחות חריפה ועוקצנית (צילום: דלית שחם) 

פלפל קאיין (Cayenn)

כמה משתמשים? 4.5%

תבלין חריף ועוקצני, עשוי מזרעים טחונים של פלפל צ'ילי. מקורו באסיה ואפריקה. הקאיין משמש בכמויות קטנות לתיבול גבינות ופירות ים. מבין כל הפלפלים החריפים (צ'ילי, טבסקו ודומיהם) אני אישית מעדיפה את טעמו המיוחד של הקאיין.

פלפל קאיין טחון לאבקה (צילום: דלית שחם)

פפריקה

כמה משתמשים? 50%

פפריקה תמיד מזכירה לי את המטבח ההונגרי, שכה אהוב עלי, את טעם הפפריקש (עוף בפפריקה) והגולש. זהו תבלין הכרחי בקולינריה ההונגרית וגם אחד התבלינים היותר חשובים בספרד, שם היא מכונה "פימנטון" (Pimenton). הפפריקה היא למעשה פלפל אדום בגודל בינוני, שגדל ברחבי אירופה, ואפילו בארץ. הפפריקה מוסיפה לתבשיל טעם צמחי מעושן ומרוכז, וצבע אדום.

זר של פפריקה (צילום: דלית שחם)

כדי להשביח את טעם העישון מעשנים את הפפריקה עם רוזמרין ושמן. לפלפל שני זנים, מאחד מייצרים את הפפריקה החריפה ומהשני את הפפריקה המתוקה. שניהם משמשים במטבח ההונגרי למאכלי כרוב בתוספת זרעי קימל, בשר, עוף, מרק תפוחי אדמה, דגים ועוד. במטבח הספרדי הם משמשים לאומלטים, תפוחי אדמה, אורז פילאף, בשר כבש, סטייקים על הגריל ועוד.

מימין לשמאל: פפריקה מעושנת, גרוסה, אבקה (צילום: דלית שחם)

צ'ילי

כמה משתמשים? 31.8%

תחת השם "צ'ילי" נכללים פלפלים חריפים מסוגים, גדלים וצבעים וטעמים שונים. רוב פלפלי הצ'ילי קטנים וארוכים, והם בעלי טעם פירותי פיקנטי ומידת חריפות מגוונת - החל מחריפות קלה ועד עוצמתית.

מעריכים כי צמח הצ'ילי גדל במקסיקו כבר בשנת 7,000 לפני הספירה. כ-3,500 שנה לפני הספירה החלו לגדל ולתרבת אותו. כנראה שקולומבוס, במסעו הראשון לאמריקה, גילה גם את הצ'ילי ולקח עמו כמה שתילים או זרעים לספרד. מאירופה הצ'ילי התפשט למזרח התיכון, לארצות הבלקן. ולשאר קצווי תבל.

הצ'ילי משמש להכנת עשרות מאכלים שונים - מצ'ילי קון קרנה (מנה בשרית מקסיקנית) ועד סחוג. הוא מככב ברטבים רבים וכשמוסיפים מעט ממנו לסלט, בשר או דגים הוא מוסיף טעם ועקצוץ עדין ונחמד. אנשים מתרבויות שרגילות לטעמו החריף, כמו למשל ההודים והדרום אמריקנים, יכולים לאכול פלפל מאוד חריף מבלי להניד עפעף.

טיפ: לקחתם נגיסה של פלפל חריף? זה בוער בפה ובאף? שתיית מים קרים תקל מייד את הצריבה.

ציפורן

כמה משתמשים? 9%

הציפורן גדל על עץ ירוק-עד, באינדונזיה, מלזיה, מדגסקר והודו. טעמו מאוד דומיננטי ופיקנטי, והוא מתאים להכנת מנות מלוחות ומתוקות כאחת. בציפורן משתמשים כשהוא בצורת ניצנים מיובשים (למשל בקומפוט, בקינוחים ובתבשילי בשר) או כשהוא טחון לאבקה (בתבשילי דלעת, עוגיות פיקנטיות ומוסים).

קימל

כמה משתמשים? 9%

הקימל גדל במערב אסיה ובאגן הים התיכון. הוא מתורבת, במיוחד עבור הזרעים, בגרמניה, הולנד, צפון אפריקה ובארצות הברית. בגרמניה ובהונגריה משתמשים כדי להעשיר את טעם הלחם, עוגיות, גבינות ומאכלי בשר הקימל הוא אחד המרכיבים של תערובת ההריסה. טעמו חזק, חם ועוקצני.

לגבינה וגם לבשר, הקימל (צילום: דלית שחם)

קינמון

כמה משתמשים? 36.5%

מקורו בסרילנקה. התבלין הוא חלק מקליפת עץ הקינמון מקסייה CINNAMOMUM CASSIA. ישנם זנים נוספים פחות מצויים. הארומה "עצית" נעימה והטעם מתקתק.

במקל שלם משתמשים לחליטות: יין חם, סיידר פודינג וכד' ובאבקה לשטרודל. מפזרים באיטליה על קפוצ'ינו, ומה לא? קינמון הולך נפלא עם תבשילי תפוחים. מגישים קפה או תה חזק עם מקל קינמון, מכינים קבב על מקל קינמון ומניחים על הגריל.

קינמון שלם , קליפה עבה ואבקה (צילום: דלית שחם) 

קצח

כמה משתמשים? 9%

צמח שגדל בדרום אירופה, מערב אסיה ובצפון הודו ואפריקה. טעמו טיפה מריר, יבש ובצלי. משמש בעיקר למאפים ומהווה בן זוג מצויין לבטטה.

חבר טוב של הבטטה, הקצח (צילום: דלית שחם) 

זרעי שומר

כמה משתמשים? 0% (צילום 26)

ישנם שלושה זנים של צמחי שומר, אך רק לשומר המצוי יש זרעים, והם המוכרים לנו כתבלין. הזרעים דומים לזרעי האניס, אך הם גדולים יותר ובעלי טעם עדין יחסית, שלא יפריע גם לאלה שאינם חסידי ליקריץ. זרעי השומר משמשים לתיבול סוגי בשר רבים, דגים, עוף, תפוחי אדמה, כרוב ועוד. מעט זרעי שומר מחוממים ישדרגו פירה, מרקים סמיכים ומגוון תבשילים מבשר טחון, כגון המבורגר וכדורי בשר.

טיפים:

• חיי המדף של זרעי השומר קצרים - עד שישה חודשים - ואחר כך הוא מאבד את טעמו, ניחוחו וצבעו. עם זאת, אפשר להקפיא אותם לשנה ויותר.
• את הזרעים מומלץ לחמם על מחבת על מנת להפיק מקסימום טעם. ברגע שמרגישים את הריח מורידים מהאש. אחרי החימום אפשר לכתוש לאבקה או להשתמש בזרעים שלמים (שיתרככו בזמן הבישול).
  

3 זנים, שומר אחד (צילום: דלית שחם)

• התבלינים באדיבות "עדן טבע מרקט", "לגעת באוכל" ו"חוות דרך התבלינים"
  

• מירי צל דונטי היא עיתונאית מזון, מומחית באביזרי מטבח וגאדג'טים. לשאלות ובקשות בנושא אביזרי מטבח כיתבו למייל
  

• לכל הכתבות של מירי צל דונטי