בית המשפט ידון היום בכתב האישום נגד גאידמק
למרות ההערכות כי לא יגיע לארץ, יתייצב היום האוליגרך בביהמ"ש. הוא מואשם ע"י הפרקליטות כי ב-2002 רכש חברת פוספטים הולנדית, אך הסתיר את זהותו מבעליה בשל הסתבכויותיו הפליליות בצרפת, ובכך עבר על החוק לאיסור הלבנת הון. הקראת כתב האישום תועבר בשידור חי ב-ynet
איש העסקים ארקדי גאידמק יתייצב היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב להקראת כתב האישום נגדו בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. גאידמק הגיע לארץ לאחרונה בהתאם להצהרתו בעבר, כי יגיע כדי להתייצב למשפטו. המשפט יועבר בשידור חי ב-ynet בסביבות השעה 16:30.
גאידמק עזב את ישראל לפני כשנתיים והתגורר מאז ברוסיה. הוא מכר את מרבית נכסיו בישראל, כולל כל החברות העסקיות שהחזיק, אך עדיין מחזיק בבעלותו על קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ועל בית החולים הירושלמי ביקור חולים. בעבר פורסם כי שני הגופים נמצאים בדרך למכירה, אך עיסקה למכירתם טרם נחתמה.
הפרקליטות הגישה נגד גאידמק וחברת פועלים שירותי נאמנות כתב אישום חמור על הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל. כתב האישום נגד גאידמק מבוסס על עיסקה שביצע בשנת 2002, שבמסגרתה רכש את חברת הפוספטים ההולנדית טרמוסופט, המחזיקה מכרות ומפעלים בקזחסטן. הפרקליטות טוענת כי גאידמק הסתיר את זהותו מבעלי החברה ההולנדית, בשל הסתבכויותיו הפליליות בצרפת, וביצע את העסקה עמם באמצעות נחום גלמור ששימש עבורו כ"איש קש". נראה כי גאידמק לא יכחיש שהסתיר את זהותו, אלא יטען שלא עבר בכך על החוק לאיסור הלבנת הון ולא ביצע שום עבירה אחרת.
יצויין כי חברת פועלים קרנות נאמנות ועובדי החברה זוכו מכל אשמה בפרשה. הפקידים בדסק הצרפתי והרוסי בבנק הפועלים ובעלי חשבונות בבנק הואשמו כי שיתפו פעולה עם גאידמק בהלבנת ההון, אך זוכו, ובית המשפט אף נזף בפרקליטות על החקירה החובבנית שניהלה נגדם. הפרקליטות הודיעה כי תערער על הזיכוי, אך לא ערערה עד כה. עקב הזיכוי, ביקשה הפרקליטות לזמן את גאידמק למשפטו. הגעתו של גאידמק נדחתה מספר פעמים עקב מצבו הרפואי, והיו מי שטענו שמדובר בתירוץ וכי הוא לא יגיע לארץ לעולם, אך גאידמק הפתיע והתייצב למשפט.
עורכי דינו של גאידמק - דוד ודפנה ליבאי, רונן רוזנבלום ונתי שמחוני - מסרו ל-ynet בתגובה: "תגובתנו תימסר לבית המשפט והטיעונים המשפטיים של גאידמק יועלו במהלך הדיונים המשפטיים".
הסתבכות בצרפת שהובילה להסתבכות בישראל
הרקע לחשדות היא פרשה פלילית אחרת, שבה הואשם גאידמק בצרפת בסחר לא חוקי בנשק. גאידמק פעל בשנות ה-90' בסחר נשק באפריקה, בשיתוף פעולה עם ממשלת רוסיה ועם גורמים בכירים בממשל הצרפתי - וכנראה גם אנשי עסקים ישראלים.
הרשויות בצרפת קבעו כי הפעילות הייתה בלתי חוקית, ופתחו בהליכים פליליים נגד גאידמק ושותפיו הצרפתים - שהורשעו גם הם. גאידמק נידון שלא בפניו בצרפת לשש שנות מאסר. ישראל ורוסיה לא נענו עד כה לבקשת צרפת להסגירו. ההערכה היא שגאידמק הסתיר את זהותו מהחברה ההולנדית מחשש שההולנדים יתחרטו על העסקה בגלל פרשת הנשק.
נגד גאידמק מתנהלים גם הליכים אזרחיים של תביעות מצד מספר ישראלים, שהיו שותפים ועובדים בכירים של גאידמק בעסקיו בישראל, וטוענים כי הוא חייב להם מאות מיליוני שקלים. בין השאר, הוגשו נגדו תביעות מצד אורי שני, ששימש כמנהלו, וכן אנשי העסקים בלרם צ'נראי ולוי קושניר. ההערכה היא שההליכים הללו נמצאים בדרך לפשרה.
הרפתקאות חובקות עולם
גאידמק (58) גדל במוסקבה ועלה לישראל ב-1972. בשנות ה-70' התגורר בקיבוץ בית השיטה ובחיפה ועבד בספן בחברת צים. אחרי שנים מעטות היגר לפריז והקים בה חברה לתרגום מסמכים שביצעה עסקים עם ממשלת ברית המועצות.
ב-1993 רכש מממשלת רוסיה את חובה של אנגולה והחל לעשות עסקים במדינה האפריקנית, ובמקביל קשר קשרים עם ממשלת קזחסטן ורכש שם מפעלים. הונו הגיע לסכומים של מאות מיליוני דולרים, אך נשחק בגלל המשבר הכלכלי הגלובלי. לפי הערכות, הוא מחזיק כיום בענקית המזון הרוסית אגרוזויו, באדמות ברוסיה ובמפעלים שונים בחבר המדינות.
ב-2005 הוא עלה לארץ שוב, רכש את בית"ר ירושלים וביקור חולים, וכן אחזקות בארבע חברות ציבוריות בבורסה בתל-אביב: חברת הנדל"ן אוסיף, יבואנית המזון ויליפוד, חברת הדלק פטרו גרופ וחברת האחזקות גיל און. עם הרכישה המתוקשרת של בית"ר ירושלים הוא הפך ל"סלב" בציבור הישראלי וכיום כמעט כל ישראלי יודע מי הוא. עד מהרה נכנס לפוליטיקה והקים את מפלגת "צדק חברתי", אך לבסוף התמודד רק בבחירות לראשות עיריית ירושלים - ונחל כישלון מוחץ.
האיש בעל אלף התדמיות
גיאדמק נקלע לשורת עימותים מתוקשרים עם הצמרת הפוליטית והעסקית של ישראל. בזמן ירי הקסאמים מעזה ומלחמת לבנון השנייה הוא יזם נופש המוני לתושבים והקים עבורם ערי אוהלים, תקף את הממשלה על התנהלותה הכושלת - וזכה לקיתונות של בוז בכנסת ובתקשורת. בזמן שהמשטרה ניהלה את החקירות נגדו, הוא פרסם מודעות נגד השוטרים שניהלו את החקירה - וגם על כך הוטחה נגדו ביקורת רבה.
תדמיתו של גאידמק עברה שינויים קיצוניים: מאלמוניות, לתדמית מוערצת של "רוטשילד של שנות ה-2000", לדמות של נוכל או מסתבך סדרתי - ולאחר שעזב, נוצרה לו גם תדמית חדשה, של זר שניסה להשתלב בחברה הישראלית ולתרום לה, נדחה, נוצל, ועזב אותה מאוכזב ופגוע.