נבחרת ישראל 2010: מחפשים דרך

האמת היא שאני מבין את לואיס פרננדז. כשמאמן נבחרת קובע את הסגל, עליו לראות לנגד עינייו את הכדורגל האירופי כמדד ולא את הליגה הישראלית. לפיכך מלאכתו קשה ולפעמים אינה מובנת לציבור חובבי הכדורגל בארץ, שניזון ממשחקי הליגה. לא כל שחקן שבולט בליגה מתאים גם להתמודדויות במסגרת הנבחרת.

• לוזון: "פרננדז יישאר המאמן עד לתום הקמפיין"
• בכיר בהתאחדות: "לואיס לא יפוטר, אבל אוחנה עדיף"
• סקר: מי צריך לאמן את נבחרת ישראל?
  

ניקח לדוגמא את גילי ורמוט, שחקן מוכשר מאוד שבולט מדי שבוע כאן אצלנו. שתיים שלוש הברקות במשחק מספיקות כדי שיקבל מחמאות בכל אמצעי התקשורת. הוא אינו מנצל באמת את מלוא הפוטנציאל שבו, אבל זה מספיק כדי להיות כוכב מקומי. ברמות גבוהות יותר זה לא מספיק.

לואיס פרננדז. יש לו חלק באשמה, אבל הוא לא האשם העיקרי (אורן אהרוני)

גילי הוא רק דוגמא והאחריות אינה רק שלו, אלא של כולנו: מאמנים שצריכים לדרוש יותר, מועדונים שמשלמים סכומים מופרזים, תקשורת שממהרת להכתיר כל כשרון מקומי כפנומן ואוהדים שנסחפים בהערצה מוגזמת. האחריות היא שלנו.

אפשר להזכיר באותה נשימה גם את רפאלוב, גולסה, בוזגלו ועוד רבים אחרים.

הכדורגלנים הישראלים, רובם ככולם, אינם קרובים לעמיתיהם האירופיים ברמת הבנת המשחק. הם לא עוברים הכשרה ראויה בגילאי הנוער. גם הפן המנטלי מתאים לרמת הליגה הישראלית בלבד, ההצלחה האישית חשובה יותר מכל דבר אחר. אפשר להוסיף לכך את העובדה הבסיסית, שהשחקן הישראלי גם אינו פיזי במיוחד, נוטה לעצלנות ומסתפק במועט.

יש לומר ולסייג, שיש גם יוצאים מהכלל, אך אלו בודדים לדאבוני.

כאן יש לומר, שאם לא נתחיל לעבוד ברצינות עם הכישרונות שלנו, נגיע תמיד לאותה נקודה. צריך לעצור את המירוץ הזה אחרי הזנב של עצמנו. כל העניין הוא בקביעת סדרי עדיפויות. לא עוד מרוץ לטורניר יורו או מונדיאל, אלא קביעת תוכניות ארוכות טווח לעבודה עם השחקנים. שינוי ושיפור בכל האמור לתוכניות עבודה עם בני הנוער. אז נכון שהשקעה כזאת תניב פירות רק בעוד מספר שנים, נו אז מה?

במקביל יש למנות מאמן לאומי שמאמינים בדרכו, וזה יכול להיות גם פרננדז, למשך תקופה ארוכה יותר ובלי קשר לתוצאות. אז יהיה לו את הזמן לשפר באמת

ליקויים מהותיים בכדורגל שלנו. אולי במקרה גם נצליח במקביל להגיע לטורניר גדול, אבל זאת לא תהיה המטרה המרכזית.

באשר לפרננדז, אם מאמינים בדרכו למה לא לתת לו את הקרדיט לשנות בטווח ארוך יותר. אם לא מאמינים, יש להחליט מי מתאים. נכון שהיו, גם לדעתי, טעויות כאלה ואחרות בקביעת הסגל וההרכבים. היו גם פציעות של שחקני מפתח. פרננדז נכנס לעימות עם התקשורת ואף אחד לא יוצא כאן נקי מטעויות. הכל גלש למקום שאינו ראוי. מכל המהומה ברמה האישית, רוב הסיכויים שנשכח לטפל במהות העניין, והכל יגלוש כרגיל לעיניינים של אגו.

אולי אני נאיבי לחשוב שיהיה מי "שירים את הכפפה". הרי כולם מחפשים קיצורי דרך להצלחה ולתהילה. אז זהו, מסתבר שאין.