המבקר מאשים: המדינה כושלת בתכנון פרויקטים

מבקר המדינה חושף שוב: משרד התחבורה ורכבת ישראל כושלים בהליכי תכנון פרויקטים, גורמים לבזבוז כספים מיותר, מקדמים את מה שאין צורך, ומעכבים מהלכים שדורשים קידום. דו"ח המבקר המתפרסם היום, עוסק בנושא ההפרדות המפלסיות בין מסילות הברזל לכבישים. והביקורת כצפוי אינה מחמיאה לאף גוף מהעוסקים במלאכה. "...הפרדת מפלסים במקומות רבים שיש לה הצדקה מהבחינה הכלכלית או מן הבחינה הבטיחותית, מתמהמהת אפוא שנים רבות לאחר החלטת הממשלה בנושא", אומר המבקר, ומוסיף כי ..."מתעורר החשש כי לא נמנעות הסכנות הטמונות במפגשים, ונגרמים נזקים כלכליים למשק המדינה".

• מה עושה המדינה כדי למנוע את התאונה הבאה
  

לא עובדים כראוי וכמתוכנן

הפרדות מפלסיות בהן מתבטלת חציית תנועת מכוניות את מסילות הברזל, נחשבות כמקדמות בטיחות מהמעלה הראשונה. דו"ח המבקר מזכיר כי באוקטובר 2005, לאחר תאונת הרכבת הקשה ברבדים, נקבע כי הרכבת תקים מנהלת שתרכז את הטיפול במפגשים ובקידום הפרדות מפלסיות. מאז יוני 2006, כך אומר המבקר, קודמו בוועדה 47 תכניות ל-49 הפרדות מפלסיות.

אלא שתכניות לחוד, ומציאות לחוד. בדיקת המבקר העלתה כי לא פחות מ-40% מההפרדות שקודמו, הוגדרו על-ידי משרד התחבורה כחסרות הצדקה בטיחותית או כלכלית. לעומת זאת, כך אומר המבקר, תכניות מוצדקות כלל לא קודמו. בשני המקרים אגב, לא ניתנו כל נימוקים להחלטות.

למרות שכל שרי התחבורה הכריזו כי יאיצו את הטיפול בהפרדות, ורכבת ישראל הסבירה שוב ושוב עד כמה הן חשובות למניעת תאונות, הגיע המבקר למסקנה הבאה: "...הליך קידומן של תכניות להפרדה מפלסית במפגשי מסילה-דרך לא היה יעיל. שלא בפעם הראשונה, המבקר מזכיר כי המדינה בזבזה כספים לריק. "...כמו-כן הושקעו משאבים רבים בתכניות שבדיעבד התבררו כמיותרות".

ותכנית מסילות וכבישים?

תמונת המצב לדברי המבקר, אינה מעודדת גם באשר לתכניות עבור קווי רכבת חדשים. "כמחצית מהליכי התכנון למסילות ברזל שטופלו בוועדה לא הושלמו, וחלקם נמשכים זמן רב. על חברת הרכבת ועל צוות הוועדה להפיק לקחים מהימשכותם של הליכי תכנון אלה". המבקר מתריע הן ברכבת והן במשרד התחבורה: "הקפידו על כך שלוועדה יוגשו מיזמים הבשלים לתכנון במסגרת תכניות מתאר מפורטות, כדי למנוע בזבוז משאבים".

במילים אחרות, המבקר מצטרף לדעת מומחים, וכן לדו"חות מבקר קודמים, הקובעים שמדינת ישראל על אגפיה השונים, עוסקת לא פעם בתכניות שהסיכוי ליישומן בזמן ובתקציב המתוכנן, נמוך במיוחד. דוגמאות לכך ניתן למצוא כמובן גם בקו הרכבת המהיר בין תל אביב לירושלים, כמו-גם בהקמת קווי רכבת קלה בירושלים ובעיקר בגוש דן.

בדיקת המבקר העלתה כמו-כן כי תשעה מתוך 14 תכניות לכבישים ולמחלפים, לא הושלמו בניגוד לתכניות מקוריות. שלא במפתיע, המבקר אומר כי "קידומן של התכניות לכבישים ולמחלפים שהוכרזו כתכניות תשתיות לאומיות הופסקו בידי יוזמיהן, לאחר שהם והוועדה השקיעו מיליוני שקלים בהכנתן".