פסיכומטרי: בחינה באפליית ערבים
כל עוד בחינת המיון למוסדות האקדמיים ממשיכה להוות מחסום תרבותי-לשוני עבור בני המגזר הערבי, הם יישארו מאחור - והחברה הישראלית לא תכיר בהם כבני-שיח שווים
דו"ח מדור המחקר של המרכז הארצי לבחינות והערכה שפורסם לאחרונה, מצביע על נתונים מדאיגים בנוגע להישגיהם הנמוכים של בני המגזר הערבי בבחינה הפסיכומטרית.
לאור הממצאים והעקביות שלהם לאורך זמן, לא ניתן להמשיך לטעון כי הבחינה אינה תולדה של נסיבות תרבותיות; באותה מידה, לא ניתן עוד לדבוק בטענה שהסיבה לפער בציונים נעוצה בכך שהתלמידים הערבים מתקשרים במיוחד במרכיב אחד בבחינה - השפה האנגלית.
הממצאים מלמדים כי הנבדקים הערבים מתקשים גם בחלק הבחינה הבודק חשיבה כמותית - ובעיקר בחלק הבוחן חשיבה מילולית, קרי, את שפת אמם.
עוד ניתן ללמוד מהדו"ח כי בשנת 2009 העמיק עוד יותר הפער בציוני הנבחנים בבחינה בין אלה שניגשו אליה בשפה העברית ובין אלה שניגשו אליה בערבית. כיום, הפער הוא 108 נקודות בממוצע לעומת 2005, אז עמד על ממוצע של 105 נקודות בלבד.
המצב הקשה מחייב את כל אלה העוסקים בחינוך בארץ, ואת אלה העוסקים בהשכלה גבוהה בפרט, להתייחס לנושא בחומרה. יש להפנים כי הנתונים מצביעים על העמקת השסע החברתי בין האוכלוסייה הערבית והיהודית במדינה.
המסנגרים על אמינותה ותקפותה של הבחינה הפסיכומטרית ככלי המסוגל לנבא הצלחה בלימודים אקדמאיים, טוענים כי הפער בהישגים בין היהודים והערבים קיים לאורך כל שלבי הלימודים, החל מבית הספר היסודי ועד בחינות הבגרות.
גם אם נסכים עם טענה זו, אין בכך כדי להסביר את הפער בציוני הבחינה הפסיכומטרית, שנמשך לאורך שנים רבות - כשבמקביל, ניכר צמצום בפערי הציונים בשלבי הלימודים האחרים.
למעשה, אין כל הוכחה ליעילותה של הבחינה הפסיכומטרית לנבא הצלחה אקדמאית עבור אוכלוסיות שמקורן בתרבויות שונות. סטודנט ערבי בשנת הלימודים הראשונה שלו יכול להשיג ציונים נמוכים יחסית, אך בשנה השנייה מסוגל להגיע לממוצע ציונים גבוה ואף להצטיינות.
לבחינה משקל של 50% בקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. בחוגים מסויימים משקלה אף גבוה מזה, דבר שמביא לא מעט צעירים ערבים לרכוש את השכלתם בחו"ל. למרבה הצער, בשובם לארץ בתום לימודיהם, גם צעירים אלה מתקשים להשתלב בשוק העבודה המקומי.
יש לומר זאת בבירור: הבחינה הפסיכומטרית מהווה מכשול בפני אוכלוסיות שלמות מהפריפריה, ובעיקר בפני המגזר הערבי, מלרכוש השכלה גבוהה - ולהתקבל לחברה כשווים.
יש ללמוד לעומק את סוגיית חוסר-נגישותם של ערביי ישראל להשכלה, ובעיקר להשכלה גבוהה, ואת השלכת הנושא על חייהם ועל מכלול מערכת היחסים שלהם עם האוכלוסייה היהודית.
ד"ר ח'אלד אבו-עסבה, מרצה וחוקר, מנהל מכון מסאר למחקר חברתי