פליט נכה מול מדינה אדישה: "התאהבנו בעיסא"
עיסא עבדאללה קיווה לברוח מסודן ולשקם את חייו בישראל, אולם לאחר שנורה בידי שוטר בגבול מצרים - נאלץ להסתמך על אזרחים טובים בארץ. "אם אנחנו לא היינו, היו זורקים אותו לרחוב", אומרת דיירת בהוסטל בו הוא גר, חסרת בית בעצמה. למדינה אין פתרון עבורו: "אין לנו כסף"
חודשיים ארוכים שכב עיסא עבדאללה, פליט מסודן, בבית חולים בישראל - מבלי שניגש אליו איש. עיסא בן ה-23 התאושש מניתוחים קשים שעבר לאחר שנורה בידי שוטר מצרי בעת שניסה לחצות את הגבול. הוא נפצע באורח קשה, פונה על-ידי חיילים לבית החולים סורוקה בבאר שבע, וכעת מתנייע בעזרת כיסא גלגלים. אולם כל תקוותיו לבנות חיים טובים יותר בישראל התנפצו.
באחד הימים עבר במקרה במחלקה הכירורגית בבית החולים עואד אבו רקייק מתל שבע, שהבחין בעיסא, שדובר ערבית בלבד, והתחבר עמו. אז התוודע לסיפור חייו הקשה.
עיסא סיפר כי החליט להסתנן לישראל בעקבות התלאות שעבר בארץ מולדתו סודן. "כוחות הממשלה שרפו את הבית שלי, גנבו כבשים, ורצחו את כל הגברים מגיל 15 ועד 40. אני ניצלתי כי הייתי רק בן 14 וחצי וברחתי למצרים. לאחר מכן החלטתי לעבור לישראל", הוא מספר. "בגבול עברתי שתי גדרות תיל, אבל בשלישית החולצה שלי נתקעה בגדר. לא הצלחתי לחלץ את עצמי, שמעתי את השוטר המצרי מתקרב והוא ירה בי בגבול הישראלי. הייתי לבד ודיממתי, ואז הגיעו חיילים ישראלים שהזעיקו מסוק ומשם לקחו אותי לסורוקה".
אבו רקייק החליט לסייע לעבדאללה, וגייס למטרה זו מספר סטודנטיות מאוניברסיטת בן-גוריון, שפעילות בבאר שבע למען הפליטים. בכוחות משותפים ובסיוע בית החולים סורוקה הם שיכנו את עיסא בהוסטל בבאר שבע למחוסרי דיור, לאחר שהשתחרר מבית החולים ולא היה לו לאן לפנות, ושכנעו אזרחים נוספים להגיש לו עזרה.
עבדאללה. חיילים ישראלים הזעיקו מסוק ופינו אותו (צילום: בני בן סימון)
"אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו אנחנו לא היינו, היו זורקים אותו לרחוב", ציינה ג'יסלדה וייסמברג, דיירת בהוסטל וחסרת בית בעצמה, שנרתמה אף היא לטיפול בעיסא. גם נעמי רביב, אמה של אחת הסטודנטיות שסייעו לעיסא, סיפרה כי "התאהבתי בו, כמו כולם. יש לו אנרגיות מיוחדות".
משרד הבריאות: "תציעו רעיונות"
עיסא אולי מצא בית ארעי, אולם מצבו הרפואי אינו מאפשר לו אפילו להתקלח בכוחות עצמו. כדי שיוכלו לדאוג לעצמו להפסיק להסתמך על טוב לבם של זרים, עליו להתחיל בהקדם בטיפול שיקומי. אבו רקייק ויתר הפעילות פנו למשרד הבריאות דרך ארגון "רופאים לזכויות אדם", כדי לנסות למצוא לעיסא פתרון. לטענם, המדינה אחראית לשלומו ובטחונו של עיסא ועליה לטפל בו. הם הופתעו מהתגובה שקיבלו.
"במכתבך כתבת ש'ברור שמדינת ישראל אחראית לשלומו ובטחונו של מר עיסא עבדאללה'. לך הדבר אולי ברור ומוחלט אך לי לא ברור מהיכן אנו אמורים לקבל את הכספים הנדרשים לכך", ציין ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, ד"ר מיכאל דור, במכתב ששלח בתשובה. "אשמח לקבל ממך כל רעיון, היות ולא עומד לרשותי שום תקציב כזה, ובינתיים העלות כולה נופלת על בית החולים המטפל. בקהילה לא קיים גוף שיהיה מוכן לקחת על עצמו את ההוצאה".
"זו הייתה תקווה אחרונה שנגוזה", אומרת אחת הסטודנטיות
המאוכזבות, מורן מקמל. "אם משרד הבריאות מבקש מאיתנו פיתרון לבעיה - אני לא יודעת מה אפשר לעשות". אולם אבו רקייק נותר אופטימי. לטענתו, במדינה הזו יש מספיק אנשים טובים שידאגו לשלומו של עיסא.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "קיימת ועדה בין-משרדית הדנה בנושא זכאותם של חסרי מעמד לשירותים רפואיים – לרבות 'מסתננים'. הוועדה אמורה למסור המלצותיה עד ה-1 בדצמבר. כיום, במצבי חירום רפואיים, אדם זכאי לשירות רפואי בבית חולים ללא כל התניה, וזאת לפי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, וזאת ללא תלות במעמדו".