בת הרב שרואה עולם
שירה נולדה בירושלים כבתו של רב וכבר בנעוריה בלטה ביופיה, באלגנטיות שלה וברצון למצות את החיים עד הטיפה האחרונה. את הרומנים סוערים עם שועי עולם היא המירה בסוויטה בהילטון, בזוגיות עם אספן אומנות אמיד ואמהות. 20 שנה אחרי שחבשו יחד את ספסלי האולפנה, פוגשת אותה גולדה ומצלמת
שירה (32), אמא לילדה בת 6
את שירה, בת של רב למשפחה גדולה, פגשתי בגיל 13, באולפנה החרדית שבה למדנו יחד. היא היתה מאותם אנשים שאפשר היה להרגיש שהעתיד טומן עבורם בחובו הרפתקאות ושינויים גדולים וקיצוניים.
באולפנה, למרות שכולן מנסות לשמור על צניעות אחידה, היא בלטה באופן ברור. שירה תמיד היתה מוסיפה פריט אופנה ובלי קשר, יופייה קרן למרחוק. היא היתה מאותן בנות שהתפתחו מוקדם ולפני כולן, והסקרנות תמיד הכניסה אותן לצרות שבזמנו היו מזכות בתואר הפדגוגי בעייתית. אבל אני חושבת ששירה היתה בעייתית בעיקר משום שבגיל 16 היא כבר הייתה מסובבת ראשים, אפילו אם וכאשר בכלל לא התכוונה.
מסובבת ראשים. שירה
לפני שנתיים, קיבלתי משימה ממגזין מקומי, לפגוש את חברתו הסודית של מיליונר, אספן אומנות מקומי. לפתע, שירה נכנסה לחדר. מיד זיהיתי אותה, למרות שהשתנתה. בעבור שתינו, חרדיות לשעבר החיות במציאות שונה לחלוטין מזו שבה גדלנו, היה זה אחד מאותם מפגשים סוגרי מעגל. היא כבר הספיקה להסתובב בכל העולם, להפוך לאמא, לקנות בית, ולנהל רומן עם כמה סלבריטאים בארצות הברית, אבל נשארה עם אותו ניצוץ חולמני בעיניים.
עוד באולפנה היא בלטה
"אני מגיעה ממשפחה חרדית אמיתית, שהרוחניות בה מאד חשובה. בשלב מסוים החלטתי לעשות שינוי. הסתובבתי הרבה בעולם. פגשתי הרבה אנשים מפורסמים ובכלל - ראיתי וחוויתי הרבה. כיום אני מבלה את זמני בין ישראל לחו"ל. אני נהנית לראות מקומות חדשים, אבל גם חשוב לי לדאוג למשפחה שלי ולבת שלי.
הייתה יכולה להיות דוגמנית, אבל העדיפה להיות אמא
אני אוהבת להתלבש. אני מרשה לעצמי לקנות את המותגים הכי טובים, ויש לי עשרות זוגות נעליים. את חלק מהבגדים לבשתי רק פעם אחת, גם אם קניתי אותם במחירים שערורייתיים. אני מרגישה שבגדים מחמיאים לי ותמיד רעבה לעוד. עם כמה שאני יודעת ליהנות מבגד יקר ויפה, אני יכולה באותה מידה לשכוח מכל חפצי הנוי האלה, כי בסופו של דבר רק הנשמה, הלב והאהבה חשובים לי באמת.
ראתה עולם ובחרה להתמקם כעת בהילטון
היופי שלי חשוב לי. אני מתקשרת עם עצמי ועם העולם דרכו. אני מרגישה שזאת מתנה שקיבלתי מאלוהים ואני שומרת עליה. מבחינתי לא גילו אותי בזמן לדוגמנות, אבל גם היום יש לי פוטנציאל אדיר. אני מאוד שלמה עם עצמי והייתי שמחה אם פעם אחת מישהו בארץ היה מרים את הכפפה ולוקח לדגמן גם נשים שהן לא בעלות יופי קונבנציונלי. למה לא פעלתי בכיוון בעצמי? בזמנו וגם היום חשוב לי להשקיע בילדה שלי, לתת לה אהבה וחום. זה לוקח זמן ואנרגיה שאני לא מפנה ולא הפניתי לכיוונים האלה.
אני בטוחה שלאנשים יהיה מה לומר על הצילומים ועל אורח חיי, אבל לא אכפת לי. אני מודה לאל על כל הטוב שנפל בחלקי".
סושי במיטה? איזה דקדנס (צילומים: לאה גולדה הולטרמן)