כשהעסק גדל: "בוס, העובדים הצטופפו"

כשמחירי שכירות הנדל"ן העסקי במרכזי הערים ממשיכים לעלות, עסקים מנסים לנצל את השטח הקיים ביעילות מבלי לפגוע בתפוקת העובד. דרך מרכזית לעשות זאת היא באמצעות מעבר לעבודה בחלל שיתופי, או בשמו המוכר "אופן ספייס". במקרים שבהם כבר עובדים בחלל שיתופי שכזה, פשוט מנצלים את אותו חלל באופן יעיל יותר, כלומר, מצופפים את העובדים עוד קצת.  

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

לא מעט עובדים מתקשים להסתגל לסדרי העבודה החדשים וחשים כי בפועל הם אלה שמשלמים את המחיר על הגידול בעסק, שכן הם נאלצים לוותר על חדרים, או קיוביקלס ועוברים לעבוד בחלל השיתופי. "מדובר בפגיעה במעמדו של העובד", סבורה אומרת דנית, העוסקת בעריכה וכתיבה בעסק בינוני. "הרי חלל גדול לא מאפשר פרטיות, הוא רועש ובוודאי לא פרקטי לעבודות שמצריכות התרכזות". כמי שמועסקת בקיוביקל היא נחרדת מהמחשבה על מעבר לחלל שיתופי.

"רמת המכירות של פתרונות ישיבה שיתופית, שרבים מכנים אותה 'אופן ספייס', עלתה בצורה דרמטית בשנים האחרונות", אומר אלי גרניט, מנכ"ל חברת גלובל ישראל, המתמחה בייצור ושיווק ריהוט משרדי. "במקביל קיימת ירידה בביקושים לעמדות קובייתיות (cubicles) ועלייה לביקושים לפתרונות ישיבה פתוחה יותר בעלת הפרדות מזעריות, שיטה הנקראת בעולם Benching".

"המטרה, היא כמובן למקסם את תפוקת העובדים על ידי ניצול נכון של המרחב. אכלוס יעיל יכול להביא לחסכון של עד 50% בשטח במשרד, במיוחד כאשר עוברים מחדרים לחלל שיתופי", אומר גרניט.

אך האם באמת מעבר ל"אופן ספייס" מגדיל תפוקות, האם העובדים לא יעדיפו לעבוד ב"קיוביקל" (שקובית), או בוודאי בחדר סגור המאכלס מספר מצומצם של עובדים?

דנית חושבת שלא: "כל המילים הגבוהות האלו של מקסום תפוקה נועדו לאפשר פגיעה במעמדו של העובד. מגביר תפוקה? לא נראה לי. עבודה בקיוביקל מאפשרת רמה מסוימת של פרטיות, יכולת להתנתק מהסביבה. בוודאי שעדיף חדר, אבל הרי לא לכל עובד יהיה חדר". 

"רוצים להגיע למשרד בגלל האנשים". מערכת District של טקניון.

גרניט לא מסכים בכל הנוגע לדרישה לפרטיות: "יש בארץ כאלה שחושבים שצריך לתת לכל עובד חדר עם קירות ודלת. נוצר מצב אבסורדי בו אנשים נכנסים למכוניתם בבוקר ונוסעים בפקק לעבודה במכונית סגורה רק כדי להיכנס חזרה לחדר סגור. מחקרים באירופה גילו כי למרות שניתן כיום לבצע כמעט כל עבודה מהבית, מרבית האנשים רוצים להגיע למשרד, בעיקר בגלל האנשים". 

רועי, עובד זוטר בבית השקעות, אומר שלא היה רוצה לעת עתה חדר משלו גם אם זה היה אפשרי, בגלל שהוא מעוניין בחברת האנשים. אבל כמו דנית לפניו, גם הוא חושב שקיוביקל מספק פתרון מוצלח: "לא צריך אופן ספייס בשביל החברה. מי שחברותי באופיו יתחבר לקולגות גם אם הם לא יישבו לו מול הפרצוף כל היום. עם כל הרצון לעוד אנשים מסביב, יש משימות שמצריכות שקט וחלל פתוח משדר - 'תרגישו חופשי להפריע'".

לעומתם, יש עובדים שמדברים בשבחי החלל השיתופי: "אני עברתי ממשרד לחלל שיתופי - ראיתי בכך בהתחלה פגיעה בסטטוס ולא התייחסתי לכך בחיוב. אבל טעיתי. אני נהנית מהחברה, ואם התכנון הוא נכון, משמע, שאתה חולק חלל עם אנשים שיש לך מגע מקצועי שוטף עמם, אז זה דווקא תורם לעבודה. עכשיו, למרות שיש בכך שיפור בסטטוס - לא הייתי חוזרת לחדר, טוב לי ככה", אומרת מיכל, העובדת בארגון בתחום השמת עובדים. 

בחברות גדולות - ההתנגדות תגדל

ויש גם שוני בהתאם לסוג העבודה: סמנכ"ל מערכות ריהוט של חברת גלובל ישראל, יוסי ורד, מסביר שיש מקומות עבודה שבהם התועלת מ"אופן ספייס" היא גבוהה יותר ממקומות אחרים. "עובדי דסק חדשות, או ברוקרים, זקוקים לפתיחות מלאה ביניהם, דבר שביטול המחיצות בין העמדות תורם לו", הוא אומר. "מובן שגם בחלל שיתופי, לכל סוג עבודה אפשר וכדאי להתאים את המידות השונות של הפרטיות והפתיחות הנחוצות לעובדים".

לדברי גרניט, מעבר לחסכון בכסף, ייעול תהליכי עבודה, ותקשורת משופרת בין עובדים, מצטרפת לשיקולים לשיקולים המצדדים במעבר ל"אופן ספייס" גם הטענה ה"ירוקה". "ישיבה בחדרים מבזבזת יותר חשמל על תאורה ומיזוג, בעוד הישיבה השיתופית מאפשרת במשרדים רבים שימוש באור השמש בחלל המשותף", הוא אומר.

מרגישים שזו הרעת תנאים

לדברי גרניט, על אף שהתפישה הרווחת בארץ עדיין רואה בחדר לכל עובד סמל סטטוס, ואף בקיוביקל, סוג של פשרה, מסתמנת מגמה חיובית ביחס לייצירת סביבות עבודה שיתופיות. הגופים העיקריים התומכים בכך הם חברות ההיי-טק, חברות הפרסום וחברות התקשורת, אך המגמה החלה עם מוקדי השירות הטלפוניים שהתרבו בשנים האחרונות ודחפו את תהליך המעבר לאופן ספייס".

 לשמור על אינטימיות. מערכת המרקט פלייס של טקניון.

מתברר כי ניתן לפוגג במעט את התנגדות העובדים ליציאה מחדריהם לטובת מעבר ל"אופן ספייס". הרי לא מעט אנשים עלולים לראות בהושבתם במערכות ישיבה שיתופית מעין הורדה בדרגה או הרעת תנאים. יש כמה דברים שיכולים להקל על המעבר: שמירה על מידה מסוימת של אינטימיות בסביבת העבודה החדשה ונוחות מקסימאלית לעובד.

לדברי, יו"ר איגוד אדריכלי הפנים בישראל, אריאלה שניאור, "מרחב המחיה של העובד הוא שטח מקודש, אם לא יתוכנן נכון, העובד לא יהיה מרוכז והפעילות היומיומית שלו תהיה מסורבלת ולא יעילה. אסור שהשולחן יהיה קטן מדי, וחשוב שיהיה לו מרחב לרגליים. לעיתים גם שוכחים לקחת בחשבון את המרחב בין הכיסא לקיר - כאשר העובד מזיז את הכיסא כדי לצאת מעמדת העבודה הוא צריך כמטר כדי לעשות זאת בנוחיות. וכמובן, לדאוג לתאורה מספקת הממוקמת נכון, ומיזוג אוויר בהתאם לקיבולת החדר".

מחנק? לא בחלל פתוח

איך מונעים תחושת צפיפות ומחנק כשמספר העובדים עולה? לדברי גרניט דווקא החלל הפתוח הוא שמאפשר להתגבר על תחושת אלו. "השיטה הנהוגה בהרבה מקומות כיום היא של קוביות חסרות חיים (קיוביקלס) מערכות ישיבה שיתופית, ואופן ספייס דווקא מעניקים לעובד מרחב וחופש ויותר. לא מזמן סיפקנו מערכות ישיבה לאחת מחברות ההיי-טק הגדולות בארץ לאחר שגייסה מספר גבוה של מהנדסים והם היו זקוקים לפתרונות מעשיים ויעילים לאכלוס כל העובדים בשטח נתון. הם עברו מעמדות סגורות לחלוטין לעמדות של ישיבה שיתופית וסיפקו מערכות ישיבה מושקעות - זה עשה את ההבדל".

עם זאת, יש לכל מקום את האילוצים המבניים שלו כך שבמידת האפשר, כדאי לבצע את התכנון הפנימי של המשרד עוד לפני בחירת המיקום, או לבחור מיקום המאפשר את גדילת העסק בעתיד. "תכנון נכון מתחיל עוד לפני חיפוש המשרד בשטח – הוא מתחיל בהגדרת פרוגראמה על פי מספר העובדים, תפקידיהם, צרכי המשרד והשטחים הציבוריים, כל נתון במשוואה משפיע מיידית על גודל המשרד. ניתן לחסוך בעלויות השכירות אם מבצעים נכון את התכנון. לצערי, בעלי עסקים לא תמיד מתכננים קדימה את התפתחות העסק וגידולו הטבעי, גם ברמת תכנון המשרד", מסבירה שניאור.

אך מה ניתן לעשות אם ברצונך לעבור לעבודה בחלל שיתופי אך מבנה המשרד לא מאפשר זאת? אם מדובר במבנה ישן, ככל הנראה תיאלץ להסתדר עם עיצוב החלל הקיים, אך בבניינים חדשים השינוי אפשרי.

מחיצות מודולאריות - עולות יותר אך גמישות יותר

"המשרדים הישנים מתאפיינים בבנייה מאסיבית של קירות בטון ובלוקים. מעבר להיבט העיצובי, שהישרה אווירה קרה, גסה ואפורה, כל שינוי בחלוקה הפנימית של הקירות הצריך שיפוץ מאסיבי של הריסה ובנייה מחדש", אומר יורם קראוס, מנכ"ל SMS ניהול פרויקטים. "כיום שולט הגבס, המאפשר עיצוב גמיש של החלל בלי לשבור קירות בלוקים, להרוס עמודי בטון ובלי להיכנס לפרויקט בנייה מאסיבי. זאת, בהתאם לצורך המשתנה במשרד עצמו ובגידול הטבעי של העובדים".

קראוס מוסיף שהיום יש פיתרון המאפשר גמישות גבוהה יותר בעיצוב החלל - על ידי מחיצות מודולאריות הניתנות להזזה. שניאור תופשת אף היא את המחיצות המודולריות כיעילות ביותר: "הן אמנם יקרות פי שלוש ממחיצות הגבס, אך בראייה לטווח רחוק, כאשר מגיע הרגע לשנות, להתרחב, או לגייס עובדים, המחיצות המודולאריות מאפשרות גמישות מבלי להיכנס לשיפוץ מאסיבי".

עם זאת, בין אם משרדך עשויים מבטון, גבס, או יחידות מודולאריות צריך לזכור שמדובר בשינויים שעשויים לעורר התנגדות אצל העובדים, כך שמלבד שימור הנוחות, פרטיות מינימלית, ותפוקה מירבית - כדי יהיה להסביר לגורם האנושי במשוואה - העובדים - מדוע שינוי זה מועיל להם באופן אישי. ואם יש ספק, כדאי לבחון האם המעבר לעבודה בחלל שיתופי מתאים לאופי העבודה - או שמא החיסכון בעלויות יתגמד בצל פגיעה באופי העסק.