שתף קטע נבחר

מיהו שיכור? גם נהג שעישן ג'וינט לפני חודש

חוקי התעבורה החדשים מאפשרים להאשים אדם בנהיגה תחת השפעת סם, גם תקופה ארוכה לאחר העישון. לטענת המתנגדים, המדיניות מורידה מהכביש משתמשים במריחואנה רפואית, אולם במשטרה מכחישים: הנוהל מיועד להפללת עבריינים כבדים בלבד

הייתם באמסטרדם לאחרונה ועישנתם ג'וינט? יש לכם היתר למריחואנה רפואית? דעו כי אתם בסכנה לשלילת רישיון אם תיתפסו מאחורי ההגה - גם כחודש לאחר העישון.

 

לאחרונה החלה משטרת התנועה של מחוז תל אביב לבצע יותר בדיקות שתן, על סמך חשד לנהיגה תחת השפעת סם. לכאורה מדובר בתופעה מבורכת, אשר באה להרחיק נהגים מסוכנים ומסוממים מכבישי ארצנו. אולם הבעיה טמונה בכך שהחוק בישראל מגדיר גם אדם שעישן ג'וינט בודד לפני מספר שבועות - גם אם הדבר נעשה במסגרת טיפול רפואי - כנהג "שיכור", וכך הוא עלול לאבד את רישיונו ואת רכבו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

עורכי דין מסבירים כי מדיניות זו מעוגנת בתיקון לפקודת התעבורה מדצמבר 2005. "המשטרה ופרקליטי משרד התחבורה הצליחו לערוך שינוי קיצוני בחוק, תוך ניצול הרפיון של חברי הכנסת", טוען עו"ד דוד קולקר, המתמחה בדיני תעבורה. "התיקון נועד להקל על השלטונות באכיפה ולהכביד את היד על האזרחים ככל האפשר. בתיקון הורידו את המושג 'נהיגה תחת ההשפעה' שהיה קודם לכן, והכניסו ארבעה סוגי 'שיכורים' חדשים כשיכורים על-פי חוק, אף על פי שאינם שיכורים".


בדיקת רישיונות. סחי או שיכור? (צילום: באדיבות משטרת תנועה ארצית)

 

אחת הקטגוריות המעודכנות מתייחסת לאדם שנהג ונמצא בגופו סם או תוצרי סם. "ההבדל בין שאריות סם לתוצרי סם הוא הבדל של שמיים וארץ", מבהיר עו"ד קולקר. לדבריו, תוצרי סם הוא מונח המתייחס לחומצות שנשארות בגוף זמן רב לאחר השימוש בסמים, ומתפרקות באופן איטי מהרקמות השומניות. כך למשל, אם אדם עבר טיפול רפואי מבוקר בקנביס או עישן בעת נסיעה להולנד, בבדיקת שתן שתיעשה גם חודש לאחר מכן, תופיע חומצת החשיש - המתוארת בספרות המדעית בתחום הטוקסולוגיה הפלילית כחומר לא פעיל ונטול תופעות פסיכו-אקטיביות.

 

עם זאת, עונשו של המעשן עדיין יהיה מיידי: פסילת רישיונו על-ידי שוטר ל-30 יום, החרמת הרכב ולקיחה מיידית לשופט שיפסול את רישיונו עד תום ההליכים. "בדרך כלל, אדם זה יאבד את רישיונו לתקופה של שנתיים", הוסיף עו"ד קולקר.

 

"פוגע בשם הטוב של המשטרה"

קצין משטרה בכיר סיפר ל-ynet כי "המשטרה נוהגת לנקוט בנוהג זה רק כלפי עבריינים כבדים, במטרה להפלילם בעברות נוספות, ואין נוהגים להפליל צרכני סמים פשוטים" - אך העובדות בשטח מציירות תמונה שונה. מתחקיר קצר עלה כי לאחרונה נשלל רישיונם של שלושה מטופלים בקנביס רפואי לאחר שנמצאו תוצרי סם בגופם, וכן נפסל עד תום ההליכים רישיונו של אזרח שהסכים לתת בדיקת שתן כשנעצר בבדיקת רשיונות שגרתית ברחוב יגאל אלון בתל אביב. בגופם של החשודים נמצאו רק עקבות של חומצת חשיש.

 

"זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה מתערבת בהחלטות רפואיות", גורס שי מאיר, יועץ התקשורת ל"תיקון עולם", גוף הפועל לעידוד השימוש בקנביס רפואי בישראל, "החל מההחלטה איזה מינונים מקבלים המטופלים ועד להחלטה להוריד מטופלים מהכביש על לא עוול בכפם. לא ייתכן כי אדם שעישן לפני מספר ימים וכבר אינו תחת השפעה כלל וכלל, ייחשב כאדם שנהג בשכרות וכעבריין תנועה.

 


חלוקת מריחואנה רפואית בארה"ב. המשטרה מתערבת (צילום: AP)

 

"במקום לנסות למצא דרכים דמיוניות להפללת מטופלים, אנו מציעים שהמשטרה תפנה את משאביה לטיפול בבעיות חמורות יותר המתקיימות במדינה", הדגיש מאיר. "הטלטול, הבירוקרטיה וחווית המעצר שעוברים אנשים חולים אינה מטיבה עם מצבם ובטח לא עם שמה הטוב של המשטרה".

 

"זו המשמעות של אפס סובלנות"

אולם ישנם גם מומחים שמוצאים היגיון מאחורי ההתנהלות השנויה במחלוקת של המשטרה. "קשה לעשות מחקרים על סמים ונהיגה, ולכן החוק קובע שיש לקחת מקדם ביטחון גדול ככל האפשר", מסביר ד"ר אשר גופר, מנהל היחידה לטוקסיקולוגיה משפטית בבית החולים שיבא בתל השומר. "לא תמיד הריכוז שנמצע מעיד על היותו של האדם תחת השפעה, אבל זה החוק במדינת ישראל. זה מה שנקרא חוק אפס סובלנות".

 

לדברי ד"ר גופר, אחת הדרכים לעקוף זאת היא לקחת דם במקום שתן ולחפש שאריות סם ולא תוצרי סם, כדי לוודא את היותו של אדם תחת השפעה, אך זו בדיקה פולשנית בהרבה. "איני מסכים עם כך שעישון סיגריה בודדת יכול להוביל לשאריות בשתן לאחר חודש, זהו מיתוס בלבד. השאריות מעישון סיגריית קנביס בודדת יכולות להופיע עד כמה ימים לאחר השימוש. שאריות תוצר סם יכולות להופיע לתקופה של עד שלושה שבועות אם הצריכה הייתה מסיבית בלבד", הבהיר.

 

"כאשר אני מופיע בבתי המשפט", המשיך ד"ר גופר, "השופט אינו מרשה לשאול אותי אם לפי דעתי האדם היה תחת השפעה בזמן הבדיקה, כי החוק אפילו לא דורש זאת. מה שמצחיק הוא, שהחוק מגדיר אדם זה כ'שיכור' למרות שבפועל אין דרך להוכיח שהיה תחת השפעה. כפי שאמרתי, החוק אינו סובלני ונוקט עקב אי-הוודאות במשנה זהירות. שינויו זה כבר סוגיה חברתית".

 

"איני מצדד כלל בנהיגה תחת השפעת סמים", הבהיר עו"ד קולקר. "כאשר מישהו נוהג בשכרות או תחת השפעת סם הוא בחזקת רוצח ומתאבד גם יחד. אך אם אדם אינו שיכור לפי המציאות, אסור שהמחוקק יגדיר אותו כ'שיכור'. עלינו להחזיר את השפיות ולהציג את האבסורד", סיכם עו"ד קולקר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אם מחששים לא נוהגים
צילום: AFP
עו"ד דוד קולקר. "לא מצדד בנהיגה תחת השפעה"
מומלצים