מכבי ת"א: האליפות תחזור הביתה?
פרויקט קבוצה ביום מגיע לסיומו עם סגנית האלופה, שבנתה קבוצה חדשה במטרה להחזיר לעצמה את התואר. האם בלאט וחניכיו יעמדו בלחץ? את התשובה נתחיל לקבל מיום א' הקרוב
עובדה, דקה וחצי בלבד אחרי איבוד האליפות בעונה החולפת, פיני גרשון נשלח הביתה בבושת פנים ולקווים הוחזר הבן האובד, דייויד בלאט. בעונה שעברה הקהל כעס על מיעוט הישראלים בקבוצה ובתגובה ללחץ, מיד הוחזר טל בורשטיין למדי סגנית האלופה ואחריו הגיע בקיץ גם ליאור אליהו, שהוחזר מספרד.
ראשי מכבי ת"א. אף מילה על אליפות או פיינל פור אירופי (אלי אלגרט)
אלישי כדיר ובעיקר ג'רמי פארגו, שלקחו את האליפות ממכבי, הוחתמו מיד כי 'אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם', או פשוט תצרף אותם אליך.
למי שטרם הבין עד כמה כוססים ציפורניים במועדון הצהוב, תשובה נוספת התקבלה במסיבת העיתונאים לפתיחת העונה, שם לא נאמרה מילה על התקציב, על היעדים ומילים כמו פיינל פור ואליפות נשארו מתחת לשולחן. במכבי כמובן לרגע לא נותנים מקום למחשבות על סיוט של איבוד אליפות נוספת, אבל מעדיפים לראשונה מזה שנים לשמור על צניעות. מישהו אמר פוסט טראומה? בינתיים, לפחות תואר אחד כבר יש למכבי ת"א, גביע הליגה.
מכבי תל אביב: תעודת זהות
הצטרפו: דייויד בלאט, טל בורשטיין, ליאור אליהו, אלישי כדיר, סופוקליס שחורציאניטיס, ג'רמי פארגו, ריצ'ארד הנדריקס, ג'ף פוט.
עזבו: פיני גרשון, אנדרו וויזנייבסקי, סטפן לאזמה, אלן אנדרסון, דיאור פישר, רביב לימונד.
דקה וחצי אחרי ההפסד בגמר, גרשון כבר הוחלף (צילום: אלי אלגרט)
פלוס / מינוס
פלוס: שיתוף הפעולה בין ג'רמי פארגו ודורון פרקינס. אם הדקות שהשניים שיחקו ביחד בגמר גביע הליגה מול הפועל ירושלים מסמלות משהו, אז קבוצות ליגת העל צריכות לעבור לכוננות ספיגה וגם ביורוליג יצטרכו להקדיש תשומת לב מיוחדת לשניים האלה. כל עוד הכימיה ביניהם תזרום וכל עוד האגו יישאר בכיס, מכבי תרוויח שני גארדים יצירתיים שיוכלו לקחת את הקבוצה רחוק מאוד.
מינוס: דייויד בלאט היה ידוע תמיד כבונה קבוצות מחונן. העונה, כשיש בקבוצה 13 שחקנים ועומס גדול על עמדות מסויימות, הוא טוען שחסר לו קלעי וסנטר. לא ברור עד כמה המאמן יצליח להתמודד עם הלחץ שיקבל מהספסל והרצון של כל שחקן לקבל דקות במגרש, מה גם שניסיון 'החזרת הצביון הישראלי' למעשה הוא למראית עין בלבד.
בלאט עם שחקני הרכש. התואר יחזור הביתה? (צילום: אלי אלגרט)
במכבי יש אמנם חמישה ישראלים (לא ספרנו את דריק שארפ ודייויד בלו), אבל כבר עכשיו יש שישה זרים ואם יוחתם עוד שחקן או שניים, ברור לכולם מי יקבל את מירב הדקות על המגרש.
איזור הצבע
דייויד בלו בהוליווד. מר בלו, בלות'נטל לשעבר, שינה העונה את שמו מסיבה עיקרית אחת - הוא מעוניין (לאחר הפרישה מכדורסל כמובן) להיכנס למדיה של טלוויזיה וקולנוע. לאו דווקא לשידורי או פרשנות ספורט. בלו מכוון גבוה במיוחד, כשהצהיר כי הסגנון המועדף עליו הוא סרטים כמו גלדיאטור ולב אמיץ. 'אנד דה אוסקר גואז טו....'
דבר המומחה / מוטי דניאל
כנהוג במכבי ת"א של השנים האחרונות, שוב מתחילים שם דרך חדשה. כשפיני גרשון חזר למכבי, נראה היה שמתחילה בניה לכמה שנים וכולם זוכרים איך זה נגמר. הפעם חזר דייויד בלאט להנהגה וכאן נראה שמתחיל עידן חדש. אפשר היה להרגיש את זה בהצהרות המינוריות של ראשי הקבוצה בנוגע למטרות העונה. יש רצון במכבי לאזן את המערכת ולהכניס שקט שיחזיר למועדון את האהדה הרחבה לה הורגל שנים.
ג'רמי פארגו. לקח אליפות ממכבי, גם יזכה יחד איתה? (אתר מכבי ת"א)
בין אם יצהירו על כך או לא, במכבי ת"א תמיד מסתכלים ישר אל עבר היורוליג ובוחנים סיכויים להגיע לפיינל פור. עוד חזון למועד וכרגע ההתייחסות היא לליגה הישראלית בלבד - מכבי בנתה קבוצה עם יתרונות גדולים, אבל ממש לא שתי רמות מעל לאחרות, בטח לא בשיטת המשחקים הנוכחית.
הפנייה הראשונה לקהל והלקח הראשון שיושם זה החזרת הצביון הישראלי. אליהו ובורשטיין חזרו הביתה, פניני ובלו ממשיכים, וגם שארפ וגרין עדיין בסביבה. יחד עם כדיר - "שחקן העונה" בעונה שעברה, אספה מכבי צוות ישראלי מצויין שאיכותי יותר מאשר כל קבוצה אחרת בליגה. הבעיה של בלאט וגודס תהיה למצוא מקום לכולם ודיבורים על עזיבת כדיר כבר נשמעו יותר מפעם אחת. גם בלעדיו, יהיה קשה לשמור על כולם מרוצים וחדים.
אני אוהב את הקו האחורי של פרקינס ופארגו. היכולות שלהם ליצור דברים מעניינים על המגרש, האתלטיות, הנחישות חסרת המעצורים. הצד השלילי זה שלפעמים נראה שהם בחוסר שליטה מובהק ואין מי שירסן אותם, בטח לא אחד את השני. כאמור, ליורוליג חסר עושה משחק קלאסי שיארגן את כולם. אבל בליגה שלנו, השניים האלה יוצרים כוח אדיר וכאבי ראש לכל קבוצה.
החיוכים של מכבי ת"א יהיו שם גם בסוף העונה? (צילום: אלי אלגרט)
אטרקציה נוספת הוא שחורציאניטיס. הבחור יהווה בעייה להתמודד איתו בשמונים אחוז ממשחקי הליגה ויהיה קשה בעיקר לקבוצות בינוניות. למזלן הוא לא מסוגל לשחק יותר מכמה דקות ברצף, וכשהקצב עולה הוא הולך לאיבוד.
יש לו מימדים עצומים ורק בזכות הרוחב שלו אפשר היה להכניס בקלות שם ארוך שכזה על גב הגופיה שלו.
מכבי צירפה עוד כמה זרים, חלקם טובים וחלקם כבר אורזים בדרך הביתה. מי שגם ממשיך מהעונה שעברה הוא צ'אק אידסון. כגודל הציפיות שהיו ממנו, כך גודל האכזבה. יש לו הזדמנות לתקן את הרושם, אבל אם לשפוט לפי גביע הליגה, אז זה לא בדיוק קורה. לא הגיוני איך זר שממשיך במכבי יכול להיות כל כך חסר ביטחון ולא יעיל.
מכבי לא זכתה בשתיים מתוך שלוש האליפויות האחרונות. שיטת הפיינל פור, שאחת ממטרותיה היתה לצמצם פערים, השיגה את מטרתה ואולי הגיע הזמן לחזור לשיטה הישנה. עד שזה יקרה, מכבי מועמדת לאליפות כמו עוד כמה קבוצות, אבל לא פייבוריטית מובהקת.