פרפורי הגסיסה של חוק הפיקוח על הלחם
הדיון השבוע בוועדת הכספים הוכיח שמנגנון הפיקוח על הלחם כבר לא רלוונטי. העניים עברו לאכול פיתות במחיר לא מפוקח ולטענת יחימוביץ' צריך לכלול בדיון את מחירי הפסטה והעוף. בינתיים, יו"ר הוועדה גפני מתעסק ברמת המיקרו. פרשנות
השבוע הסתמן הקץ הקרוב של חוק הפיקוח על הלחם האחיד המסובסד, יותר מאי פעם. מתברר כי מחיר הלחם שוב איננו אותו "תפוח האדמה הלוהט" שהפוליטיקאים חששו בעבר מלגעת בו. לכל היותר השתמשו בו לניגוח הממשלה בכל פעם שהוחלט לייקר אותו. עכשיו נראה שגם הנשק הזה נשחק ועבר זמנו.
הגסיסה הצטיירה בוועדת הכספים. התייקרות הלחם, פעמיים בחודשיים האחרונים, פתחה את מושב החורף בנשימה אחת עם התייקרות הדיור. אבל לא כל הח"כים שיזמו את הדיון טרחו להופיע. אומרת משהו גם העובדה שההתייקרות האחרונה היתה באוגוסט, בעיצומה של פגרת הקיץ, אבל מחיר הלחם לא נראה להם חשוב ועדיף לעומת מנעמי חופשתם.
גם יוזמי הדיון שהופיעו לא התעמקו בבעיה מעבר להפרחת סיסמאות לפרוטוקול, אותן אפשר יהיה לצטט לבוחריהם בבוא שעת הארכת כהונתם, כדי להפגין את רגישותם החברתית. הציטוטים הבאים יעידו עד כמה רצינית ובעיקר אותנטית הרגישות הזאת.
"זו המתנה שקיבלנו מהממשלה לחגים במקום להגדיל את הקצבאות", אמרה ח"כ מירי רגב (ליכוד). "הלחם האחיד לא בריא, הגיע הזמן לסבסד לחמים בריאים", הוסיפה ח"כ רונית תירוש (קדימה). "שיפסיקו לאכול לחם ויאכלו עוגות", התבדח ח"כ מגלי והבה (קדימה).
גפני מבקר במכולת
הגדיל מכולם ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יו"ר הוועדה. הוא חלק עם עמיתיו חוויה אישית שזעזעה את עמקי נשמתו. רק אתמול נתקל במכולת השכונתית שלו בילד שנשלח לקנות ככר לחם. הוא שמע את המחיר, מנה את הכסף שבידו, וקנה רק חצי ככר.הקשר בין התמונה הזאת למציאות מפוברק. גפני היה צריך לחשוב פעמיים לפני שהפריח אותה. על שולחנו היה מונח סקר על מצב מחירי הלחם שהוכן לבקשתו במרכז למידע ומחקר של הכנסת. השורה התחתונה גילתה כי התייקרות הלחם בחודשיים האחרונים התבטאה בהוצאה נוספת של 4 שקלים בחודש למשק בית ממוצע.
גם מי שלא למד מתמטיקה, כפי שגפני נוהג להכריז על עצמו כבוגר ישיבה, יכול להבין שמדובר באגורות ספורות ליום. אין זה הפער בין כיכר לחם שעולה כ-7 שקלים למחיר של חצי ככר. קל וחומר כשהמחיר החדש כבר ידוע חודשיים ימים, לפחות להורי הילד המסכן.
המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת צביה דורי הפריכה אפילו את הנתון הזה. לפי המחיר החדש שהיא שולטת עליו, ההוצאה החודשית הנוספת למשק בית על לחם אחיד היא 2.5 אגורות בלבד. ובכלל – ההתייקרות הכפולה רק החזירה את מחיר הלחם לרמתו מלפני שנתיים.
הפיתות יקרות יותר
מאחר שהמחיר המסובסד צמוד בעיקר למחירי החיטה בשוק העולמי, ואלו ירדו בשנתיים האחרונות, הרי גם הלחם הוזל בהתאם. אבל איש בממשלה לא ביקש פרס על ההטבה הזאת, ולכן לא חושב שמגיע לו עונש אם מחירי החיטה זינקו בחודשים האחרונים והשפיעו על מחיר הלחם.בעיקר לאחר שמחקרי השוק מגלים כי עבר זמנו של מנגנון הפיקוח הזה, שהיה נכון לעידן הצנע ולתקופת הביניים עד שהתפתחה מגמת העלייה ברמת החיים והשתנו הרגלי הצריכה, גם בקרב המשפחות המוגדרות כחלשות. הנתון המפתיע שגילתה המפקחת דורי, סמנכ"ל במשרד התמ"ת, הוא שהעניים עברו בגדול מאכילת לחם אחיד לאכילת פיתות.
למעבר הזה יש משמעות כלכלית עצומה. אכילת פיתות אמנם זולה מהמעבר לאכילת עוגות כפי שהציע ח"כ והבה, אבל אין פיקוח וסבסוד על מחיר הפיתות. הוא גבוה למדי ביחס למחיר ככר הלחם האחיד, ששווה היום למחיר 6-5 פיתות.
אבל בכמות הפיתות הזאת ניתן להאכיל פחות פיות מאשר בכיכר לחם. גם בזבוז הפיתות גדול יותר. נתוני הסקרים שציטטה דורי וידועים גם למרכז המחקר של הכנסת הם שאפילו משפחות חלשות מוציאות היום על פיתות 60% יותר – 45 שקל בחודש בממוצע לעומת 28 שקל על לחם אחיד. איזה פוליטיקאי הקדים לעשות את החשבון הכולל הזה?
הפתרון של בן אליעזר יתקבל?
ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה), מהדוברים החברתיים הקיצוניים שבכנסת, נותרה בדיון אחרי שיוזמיו הסתלקו לענייניהם. היא נאחזה בנתון הזה והכריזה כי "הלחם האחיד שוב איננו סמל של העניים, אם הם אוכלים הרבה יותר פיתות. הלחם כבר פחות אפקטיבי למחיר סל המזון של משפחה ענייה. הדיון צריך להיות כולל על מחירי הפיתות, הפסטה והעוף".
גפני אמר שיחימוביץ צודקת "ברמת המאקרו". אם הפיתות הפסטה והעוף, שאינם בפיקוח, הם מצרכי היסוד בסל המזון של המשפחות החלשות מן ראוי לקיים בדיקה יסודית של השפעת מחיריהם על הוצאות המשפחה. אבל ההיגיון הזה לא גבר אצלו על הרגש שעורר בו "ברמת המיקרו", הילד המסכן מהמכולת.
"במשפחה שלו הילדים אוכלים היום פחות לחם", נאנח והחליט להמשיך את הדין במועד אחר, הפעם עם שר התמ"ת. שכן המפקחת דורי הזכירה כי פואד כמו קודמיו כבר הציעו מזמן פתרון: לבטל את חוק הפיקוח על הלחם האחיד ובמקום סבסוד המוצר, לסבסד את הצרכנים החלשים בפיצוי כלשהו או בהגדלה של קצבת הבטחת הכנסה.
כמה עולה לשלם לבזק?
הוראת חברת בזק לחייב את צרכני שירותיה בעמלת גביה אם הם משלמים את תמורתם דרך בנק הדואר, הקפיצה את ח"כ כרמל שאמה (ליכוד). השבוע העבירה מליאת הכנסת פה אחד בקריאה טרומית את הצעתו לתקן את חוק הגנת הצרכן לסתימת הפרצה הזאת, לפני שתקרוץ לספקי שירותים אחרים.
הצעת החוק שלו אוסרת על ספקי השירותים לגבות תשלום נוסף על התעריפים שנקבעו לפי דין, ומבלי להתחשב באופן התשלום, בעיקר אם מדובר בחלוקת המחיר לתשלומים. בחוק החדש תעוגן גם זכות הצרכן לבחור את ערוץ התשלום הנוח לו תמורת השירות – דרך בנק (לרבות בנק הדואר), בטלפון או באינטרנט, במזומן, בצ'ק או בכרטיס אשראי.
כל זה כמובן בלי תוספות על התעריף נטו, למעט במקרים שספק השירות קיבל היתר מפורש כדין לגבות את התוספת. שאמה הסביר ש"הצעת החוק באה להגן על צרכנים מפני ספקי שירותים בסיסיים החיוניים לציבור אשר חלקם פועלים כגופים מונופוליסטיים. לא תמיד יש לצרכן אפשרות בחירה לגבי רכישת השירות או לגבי צורת התשלום".
לדבריו, "דמי הגביה שהטילה בזק על המשלמים דרך בנק הדואר הם אמנם שקלים בודדים, אבל לאוכלוסיות החלשות זה חלק לא קטן מהתשלום וזה כבד עליהם. גם לא ראוי להגיד להם תשלמו דרך האינטרנט ותחסכו את העמלה. לחלק אין גישה לאינטרנט. גם למי שיש אין תמיד כרטיס אשראי הדרוש לתשלום, וגם לא תמיד הם סומכים על האינטרנט".
הצעת שאמה קיבלה את תמיכת הממשלה בוועדת השרים לחקיקה, לפני שהגיעה לכנסת. סגנית שר התמ"ת הממונה על הגנת הצרכן אף לא באה להגיב עליה, אפילו בחיוב. קולם של ספקי השירותים טרם נשמע. לא מן הנמנע שיילחצו על הפוליטיקאים, כשהחוק יגיע לוועדת הכלכלה, לרדת מהגב שלהם ולא להתערב בעסקיהם.
לפנייה לכתב/ת 
לחם
צילום: דלית שחם
ח"כ שלי יחימוביץ'
צילום: ניב קלדרון
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
