היועץ המשפטי על ברק: כרמלה מנשה לא עזרה

הכשל המתמשך בטיפול בפרשת העוזרת הזרה של שר הביטחון, אהוד ברק, נמשך, ועכשיו הגיע זמן התירוצים. במכתב ששלח בצהריים (יום א') עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, בעקבות תלונה של ח"כ שלמה מולה מקדימה, הדף נזרי את הטענות על "ההאשמות חסרות הבסיס", וסיפר כי העיתונאית כרמלה מנשה, שהצליחה לאתר את העובדת הזרה, לא סייעה בחשיפתה. יצוין כי העובדת עצמה סיפרה כי לרעייתו של ברק, נילי פריאל, היה את מספר הטלפון שלה (האזינו לדבריה בקטע האודיו הבא). 

"ראשית, צר לנו על כך שבהינף קולמוס הנך משרבט ומפרסם האשמות חסרות בסיס נגד מערכת האכיפה והיועץ המשפטי לממשלה", כתב עוזרו של היועץ יהודה וינשטיין, "ניתן כמובן למתוח ביקורת או לחלוק על החלטה כזו או אחרת, אך רחוקה הדרך בין ביקורת מעין זו ובין הקביעות המופרכות במכתבך לפיהן 'המערכת המשפטית הקלה עם שר הביטחון במכוון ועושה איפה ואיפה בין אדם לאדם', וכן הרמיזות לפיהן היועץ המשפטי לממשלה מהוה 'חותמת גומי של הממשלה ומקבל החלטות ממניעים או שיקולים פוליטיים'".

עוזרו של היועץ המשפטי מסביר שוב כי "על אף ניסיונות רבים של חוקרי רשות ההגירה לא אותרה העובדת, ובנסיבות אלה לא ניתן היה לנקוט הליך בעניין, שכן ישנן מספר אפשרויות שכל עוד הן קיימות - ולו באופן תיאורטי - לא ניתן היה לבסס תשתית ראייתית ברמה הנדרשת לצורך הליך פלילי. למותר לציין, כי החלטה זו התקבלה בהתאם לקריטריונים הרגילים הנוהגים בענין זה ברשות ההגירה".

האם מבחן בוזגלו פעל הפעם? בלשכת היועץ המשפטי סבורים כי אופן הטיפול לא חרג מהנורמה: "נוכח פרסומים שונים בנושא, נשוב ונבהיר כי העובדה שהמדובר בעובדת שהועסקה בביתו של שר הביטחון לא צריכה לשנות לקולא בכהוא זה שעה שנבחנת התשתית הראייתית, אך בה בעת אין היא צריכה לשנות לחומרא, ולהביא לכך שנסתפק בתשתית ראייתית חסרה אך בשל כך שהמדובר בבית שר הביטחון".  

גם עתירה לבג"ץ

עוזרו של וינשטיין מדגיש כי לצורך העמדה לדין נדרשות ראיות, ולא רק תחושות: "אף שדי לעיתים בתחושות ובהערכות בכל הנוגע למשפט הציבור, לא ניתן להסתפק בכך במשפט פלילי שבשעריו יש לבא עם עובדות וראיות. לא אחת נוצר פער בין התחושות לראיות, פער שאף גורר בעקבותיו לעיתים ביקורת ציבורית, ואולם לא נוכל בשל כך לזנוח את חובתנו המקצועית ולנקוט בהליך פלילי אך בשל ביקורת צפויה זו".

ממונה התביעות ברשות ההגירה, אלכס קוגן, שוחח עם מנשה מספר פעמים בעקבות פרסום קודם שלה בעניין, כדי להיעזר בה לשם איתור העובדת. "אף שגב' מנשה הביעה נכונות לסייע הוסבר על ידה בשלב מסויים, כי לא תוכל לעשות כן בשל הבטחתה לעובדת שלא תחשוף אותה", נמסר מלשכת היועץ המשפטי, ובשלב הזה מפתיע וינשטיין ומגלגל אחריות לפתחה של העיתונאית: "בשיחה האחרונה ביניהם אף מסרה גב' מנשה למר קוגן כי ניתק הקשר בינה לבין העובדת ואין בידיה מידע בנושא. למותר לציין, כי ככל שכעת יקבלו הרשויות הרלבנטיות מידע חדש בענין זה, הדברים ייבדקו וייבחנו כמקובל".

כרמלה מנשה אמרה ל-ynet בתגובה: "התגובה מעוררת תמיהות. האם מישהו מצפה מעיתונאי להסגיר ולחשוף את מקורותיו? כתב הוא לא שוטר, לא חוקר של יחידת עוז ולא של רשות ההגירה. התחקיר שלנו הוא לצורך עבודה עיתונאית בלבד".

מי יחקור את ברק?

גורם ממשלתי המעורה בחקירה הסביר כי הטיפול בפרשה החל במשרד התמ"ת, בתקופה בה המחלקה המשפטית לטיפול בזרים היתה שייכת לתמ"ת. בגלל שהעובדת כבר לא היתה בבית פריאל-ברק, חיפשו במחלקה דרך יצירתית לבחינת העובדות ורצו שהשב"כ יהיה זה שיחקור את ברק, בגלל היותו שר ביטחון ועברו כשר ביטחון.

לפני כחצי שנה, ברגע שהתברר שהשב"כ אינו מעוניין לטפל בנושא, החליטו בתמ"ת לגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחה של מנהלת ההגירה. בינתיים, קמה ביולי המחלקה המשפטית של המינהלת, אך גם שם לא יודעים האם הם יכולים לחקור את ברק. ברשות האוכלוסין אמרו כי רק היום קיבלו את פרטי העובדת הזרה, מכיוון שיחידת עוז לא טיפלה בנושא בעבר.

בינתיים, נראה שהיועץ ייאלץ להגן על החלטתו גם מול שופטי בית המשפט העליון. הפורום המשפטי למען ארץ ישראל עתר לבג"ץ נגד סגירת התיק וטען שמדובר ב"אכיפה בררנית וסלקטיבית", וכי במקרים דומים בעבר הוגשו כתבי אישום או הוטלו קנסות על מעסיקים.