אומרים את האמת בפנים
מתומאס מאן דרך חנוך לוין ועד אריה אקשטיין. חוה ליבר, מנהלת בית אריאלה, בוחרת חמישה ספרים על גיבורים שחיים בשולי החברה, אבל נלחמים על האמת שלהם
בחברת השפע המערבית הפך הכסף לערך עליון והסגידה לעגל הזהב לדרך חיים. מתוך כך מאבד האדם את זהותו ואת קולו האותנטי ומשתעבד למותגים, לגינוני יוקרה ולמרדף אחר משמעויות כוזבות ומוחצנות. בכך הוא מתנכר לעצמו ומעצים את תחושת הריק.
סדרת הספרים שבחרתי מציגה מגוון של גיבורי ספרות החיים בשולי החברה, בלי יכולת לשנות את המהות האמיתית של הבדידות הקיומית שלהם. בניסיון נואש לשרוד במערבולת החיים, תוך חתירה מתישה נגד הזרם שיש בה תום ילדותי עז ומיקום נצחי בשוליים, יוצרים הגיבורים איזו אמת פנימית, הנהירה רק להם, ונלחמים על אותה אמת בעלת עקרונות הזויים.
"שירתתי את מלך אנגליה"/ בוהומיל הראבאל
גיבורו של הראבאל, המלצר הקטן, מצטרף אל הצד הנאצי מסיבות לא בדיוק אידיאולוגיות. הוא מתאהב במורה להתעמלות ממוצא גרמני, נאצית נלהבת, שלאומנים צ'כים מקניטים אותה על מוצאה. בימי הכיבוש הוא הופך איפוא למשתף פעולה, ואף יותר מזה: מוכר על-ידי הנאצים כארי וזוכה להכיר מקרוב את הטירוף הגדול של תורת הגזע הנאצית ביישומה הפרקטי.
אחר כך בזכות עורמתו, מזלו הטוב, או שניהם כאחד – הוא נחלץ מתווית הבוגד: הנאצים כולאים אותו בטעות, ומעניקים לו שלא בכוונה הילה של לוחם מחתרת חשאי.
"אדון פרידמן הקטן"/ תומאס מאן
הנובלה הראשונה שנכתבה על-ידי הסופר הגרמני תומאס מאן ב-1896. סיפור חייו של יוהנס פרידמן. עקב תאונה מצערת שארעה בלידתו, כאשר הופל מתוך ידיה של אחות שיכורה, גדל בתור נער מעוות עם גב עקום. בגיל צעיר מחליט אדון פרידמן להתנזר מאהבה ולהקדיש את חייו להשתפרות ומצוינות לאחר שנכווה מאהבה נכזבת.
מאן. סיפורו של פרידמן (צילום: Geetyimages)
למרות הקשיים שעמדו בפניו ומראהו הגופני, אדון פרידמן בונה לעצמו קריירה מצליחה ובמקביל מטפח טעם טוב לבגדים, מוזיקה וספרות. לעיירה מגיעה גברת רינלינגן, אשת קצין צבאי. אדון פרידמן מתאהב בה. בין מפגש חטוף אחד למשנהו ולמרות המעמד החברתי השונה של שני האדונים, נוצר קשר עמוק ומיוחד ביניהם.
באחד מן המפגשים מתוודה אדון פרידמן לגברת רינלינגן על אהבתו אליה. הגברת רינלינגן צוחקת, מלגלגת למשמע דבריו ובורחת. לאחר המאורע, מחליט אדון פרידמן הנבוך והפגוע, להטביע את עצמו באגם ומסיים את חייו האומללים בגיל שלושים.
"החולה הנצחי והאהובה"/ חנוך לוין
חנוך לוין הוא אחד היוצרים הייחודיים בספרות. ביצירותיו חוקק לוין עולם מיוחד: הוא הפשיט מן הקיום האנושי מרכיבים בסיסיים, והרכיב מהם מחדש עולם בעל עקרונות אכזריים בבהירותם ומפותחים באופן מסקני ונועז. בסיפוריו בוחן לוין הנאה וסבל, כבוד והשפלה, תשוקה ודחייה, עונג וחרפה, כשבמרכז עומד רצונו של האדם לאשש את משמעות קיומו ולשלם כל מחיר כדי לשמר בדל-חלום, אפילו מחוסר סיכוי.
החולה הנצחי והאהובה. מפשיט ומלביש את הקיום האנושי
הסיפורים שכתב חנוך לוין מציגים מערכות יחסים מעוותות בין גברים לנשים. לרוב מוצגת דמותו של הגבר כחדל אישים, המרחיק לכת בעבור מה שנראה כתשוקה לבשר ומוכן להסתפק בנשיקה או במבט חם מהמין הנשי.
נושא נוסף המופיע בכתיבתו של לוין הינו חוסר המשמעות של הקיום האנושי.
לוין שומט פעמים רבות את הקרקע עליה מתנהל המשחק בין המינים. עיקור של התשוקה על ידי מסע אל קרבי הגוף, כדי להוכיח שהתשוקה מתקיימת רק עד להיכן שמגיע העור. אפשר למצוא גם רגעי התפכחות (או הארה) אצל דמויות הגברים בכתביו, המגלות כי כל המרוץ עקר מיסודו: גם האהבה המסנוורת ביותר, מכילה בהמשך ישיר לה שגרה אפורה.
"חיי נישואים"/ דוד פוגל
זהו רומן שגיבורו ממצה את העונג מן הסבל, אנאטומיה של חוויה מאזוכיסטית. הרומן מתאר מערכת יחסים סאדו מאזוכיסיטית בין גורדווייל סופר היהודי, מובטל רוב הזמן, לאשתו תיאה ברונית אוסטרית אשר עברה גיור זריז וגרוטסקי. מערכת יחסים זו לוזה בתענוג שמופק מהסבל.
חיי נישואים. העונג שבסבל
תיאה מתעללת בו בלי הרף, שוכבת עם גברים רבים, דואגת ליידע אותו שתינוקם אינו בעצם הילד שלו, מזניחה את הרך, כל מטלות הבית כולל הטיפול במרטין (התינוק) נופלות על גורדווייל, היא מכה בו פיסית ומילולית, מרחיקה אותו מלוטי ידידתו ואף מסלקת אותו מחדרם המשותף כך הוא נועד לשוטט ברחובותיה של וינה עד לסיום הטראגי של קשר חולני זה. סבל ותענוג גם יחד המופקים מרודנות זו הוא בעצם טקסט גלוי הסמוך על סיפור סמוי – מהיחיד לעבר הכללי.
"דודה אסתר"/ אריה אקשטיין
הספר בעל קוים אוטוביוגרפיים רבים,מספר בגוף ראשון את סיפורו של ילד יהודי, בן-בלי-בית, הגדל אצל דודתו אסתר, זונה בעלת לב רחב המחבקת אותו אל חיקה. הילד מתחבר עם נערי רחוב אחרים, אנשים מן העולם התחתון,
ועוד טיפוסים ססגוניים משולי החברה.
הספר מלא הומור הממחיש את חשיבותו של ההומור בכוח ההישרדות של האדם. כמובן שמתחת להומור מסתתרים סבל וכאב רב. הספר מערער את סיפי המסורת הספרותית, כפי שבאו לידי ביטוי בקרב סופרים יהודים יוצאי מזרח אירופה: שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים ועוד.
"פעם ראשונה שרציתי באמת להתפלל ולהודות לאלוהים. אלוהים, איזה מתנות אתה יוצר!... אתה שותה משהו חום, מתוק וחם ומתמלא בהרגשה של גן עדן. ועוד פעם החלטתי לעצמי, והפעם בצורה מוחלטת: אני אתחתן עם זונה ואשתה כל היום קקאו, ואוכל שוקולד".
חוה ליבר היא משמשת כמנהלת מרכז תרבות בבית אריאלה בתל-אביב מ-1978