טקסים ולא ספרים: רצח רבין לא בלימודי האזרחות

15 שנים חלפו מאז רצח יצחק רבין, אבל גם היום לא נכלל האירוע במסגרת לימודי האזרחות בבתי הספר בישראל. בבתי הספר מעבירים היום (ד') מערכי שיעור, סדנאות ופעילויות. בכמה מהם אין זכר להסתה שקדמה לרצח. לדעת מומחים, יש לשנות את המצב ולכלול את הנושא בלימודי האזרחות. במשרד החינוך דבקים בתוכנית, וטוענים כי הרצח עולה בדיונים בכיתות.   

"אלימות - אין זו דרכה של מדינת ישראל", זה הנושא שנבחר השנה לעמוד במוקד מערכי השיעור העוסקים ברצח. אדר כהן, המפקח במשרד החינוך על הוראת האזרחות, מסביר כי אף שהרצח אינו כלול בתוכנית לימודי האזרחות, הוא מקבל ביטוי חינוכי רחב במסגרת "יום רבין".

על-פי החוק, מחויבים בתי הספר ללמד במסגרת יום השנה על דמותו ופועלו של רבין וכן על סוגיות של אלימות ודמוקרטיה. משרד החינוך, בשיתוף עם מרכז רבין, מפיצים לבתי הספר תוכניות. כהן מסביר שככלל, חומר הלימוד באזרחות עוסק בכללים ובעקרונות משטריים ולא באירועים כרונולוגיים והיסטוריים, אך מדגיש שכל מורי האזרחות בישראל מתייחסים לרצח דרך מושגים ועקרונות הנמצאים בחומר הלימוד כגון: שלטון החוק, עבריינות והכרעת הרוב.

כרזה מתוך מערך שיעור בנושא (עיצוב וצילום: רותם אבי-טל)

• איך בנוי מערך שיעור על רצח רבין? לחצו לקרוא
  

הגישה הזו של משרד החינוך מעוררת מחלוקת בקרב מומחים, שחלקם סבורים כי אין מנוס מהכללת הרצח כנושא בתוך לימודי האזרחות. פרופ' דן אבנון, ראש בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, סבור ש"רצח רבין חייב להיות משולב במסגרת לימודי הליבה של מקצוע האזרחות. הלימודים אינם חייבים להיות במתכונת של בחינה לבגרות אלא כיחידת הוראה נוספת, מעין 'מקרה בוחן', הנלמדת כדי להמחיש לתלמידים מהו רצח פוליטי במשטר דמוקרטי ובכך בתקווה למנוע את הרצח הבא.

"אחת הבעיות בהתמודדות של החברה הישראלית עם רצח רבין היא שהרצח עדיין נתפש יותר מדי כרצח שבטי ומשפחתי ופחות מדי כפגיעה במשטר הדמוקרטי", אומר פרופ' אבנון, "ולכן הדגש העיקרי במערכת החינוך הממלכתי צריך להיות על כך שאזרח לקח את החוק לידיו ורצח ראש ממשלה בישראל ולאו דווקא על מורשתו של רבין האיש. המטרה בציון אירועים בהיסטוריה הפוליטית שלנו היא שהתלמידים יבינו את ההשלכות של אירועים מכוננים ודרמטיים על המשטר והחברה כולה. לימודי האזרחות עוסקים במהותם בסוגיות עקרוניות של משטר ודמוקרטיה וברגע שהם יכללו גם יחידת הוראה על רצח רבין, הדיון הציבורי יעבור מהתמקדות באיש עצמו לערכים וסוגיות עקרוניות בדמוקרטיה כמו דמוקרטיה מתגוננת וחופש הביטוי".

פרופ' אבנון מבחין בין רצח רבין, שבוצע כדי לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל, לרצח השר רחבעם זאבי, שנרצח על-ידי מחבלים: "במקרים רבים עולה הטענה למה רבין כן וגנדי לא, אך זו זו אנלוגיה שגויה. רצח גנדי בוצע על ידי טרוריסט ולכן הוא לא מהווה איום על הדמוקרטיה. רצח רבין בוצע על ידי אזרח שהתנגד למדיניות שלו ולכן זה איום על מסדי החיים והמשטר המדיני שלנו".

יולי תמיר: צריך ללמד על ההסתה

לטעמו של שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, היה ללמד את רצח רבין במסגרת לימודי האזרחות, אך הוא לא מאמין בלימודי חובה בנושא: "יש רבים בציבור הישראלי שרוצים לברוח מרבין האיש ולקיים ימי זכרון על רבין ותוך כדי כך גם לשכתב את הביוגרפיה האישית שלו כך שתהיה נוחה לכולם. אני רואה את הגישה הזו ומואס בה, מצד אחד הלוואי שהיו מלמדים את רצח רבין לבגרויות, אך מנגד - כיוון שישנם חוגים בציבור שלא מעוניינים בכך, אז חשוב מאוד לתודעה הממלכתית להפסיק לבזות את זכרו ולא לנקוט באמצעי כפייה כי זה יפגע בכבודו של רבין. מי שמעדיף לשכוח את רבין אז זו זכותו. צריך ללמד על רצח רבין ופועלו של האיש מתוך רצון לדעת ולא מתוך כפייה".

לדעת שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, מעבר לחוק, קיימת חובה מוסרית "ללמד על הרצח ועל מה שקדם לו, כולל ההסתה הפרועה של הימין וגם הסכנה שרצח נוסף עלול להתרחש. באופן אירוני, הפעם הסכנה מרחפת על ראשם של אלו שעמדו על המרפסת בכיכר ציון בירושלים".