בסביבת נתניהו כעסו: איפה הנאמנים לנאמנות?

בלשכת ראש הממשלה דחו אמש (יום ב') את הטענות לפיהן ההתקפלות האחרונה בפרשת חוק האזרחות, מעידה על כוונה לקבור את התיקון, שעורר ביקורת עזה בישראל ובעולם. בנימין נתניהו החליט להחיל את חובת השבועה ל"מדינה יהודית ודמוקרטית" גם על מתאזרחים יהודים מתוקף חוק השבות. בסביבתו הביעו ביטחון שהחוק ברוח ליברמן יקודם, רק התפלאו שאיש בליכוד לא יצא לעזרת ראש הממשלה בקרב התקשורתי.

לשכת ראש הממשלה שידרה אמש לחץ רב לאחר פרסום ההחלטה, וטרחה להסביר לכתבים שמקורה עוד בראשית הליכי החקיקה שהובאו בפני השרים. זאת למרות שבעת אישור התיקון, לא נכללה חובת השבועה החדשה גם על יהודים, על אף הצעה ברוח זו.

בסביבתו של נתניהו זעמו על כך שבתקשורת לא פורסמו תגובות חיוביות לשינוי החדש. בהמשך הבינו בלשכה בירושלים שאיש מהשרים וחברי הכנסת של הליכוד לא טרח להביע תמיכה ולגבות את ראש הממשלה - בזמן שהודעות הגינוי זרמו מכל עבר, גם מהקאוליציה.

רק שעות ספורות קודם לכן הדגיש נתניהו את חשיבות המאבק באופוזיציה ואמר לח"כים בישיבת סיעת הליכוד: "אני לא מבין, למה אתם לא תוקפים אותם? הם תוקפים אותנו. למה קולנו נדם? יש תשובות לכל דבר. אני החלדתי, אתם צריכים להשיב". 

יהדות התורה נגד נאמנות יהודית

ההתנגדות הבולטת הפעם באה מכיוון החרדים. ''במקום שראש הממשלה יעסוק בבעיות האמיתיות של אזרחי המדינה, כמו מצוקת הדיור, הוא עוסק בשטויות", תקף ח"כ משה גפני מיהדות התורה. "ההצהרה הזו לא תועיל בשום דבר למדינה או לאזרחיה. אני מתנגד לה ומקווה שלא יימצא לכך רוב".

למרות זאת, אם אמנם הנוסח הנוכחי יהיה הסופי, אזי לראש הממשלה לא צפויה בעיה של רוב. בפעם הקודמת תמכו בחוק 22 שרים מול שמונה שהתנגדו - כשמיכאל איתן הזכיר את בעיית חוסר השוויון בהקשר ליהודים. שרי ש"ס, לעומת יהדות התורה - נטולת הנוכחות סביב שולחן הממשלה - לא צפויים לשנות את עמדתם.

נתניהו אמר אמש: "אנו מצפים מכל מי שרוצה להצטרף כאזרח ישראלי, שיכיר בהיותה של ישראל מדינת הלאום היהודית ומדינה דמוקרטית.

 יש הסכמה רחבה בציבור הישראלי סביב זהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה. וזה לא מקרי. מדינת ישראל לא נוסדה סתם כך כעוד מדינה. היא נוסדה כמדינה הריבונית של העם היהודי במולדתו ההיסטורית וכמדינה דמוקרטית שכל אזרחיה, היהודים והלא יהודים, נהנים משוויון זכויות אזרחי מלא".

השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, שיחד עם שרי העבודה האחרים הצליח להביך את השר אהוד ברק בסוגייה - התעקש כי "התיקון, לפיו גם יהודים העולים לישראל יישבעו אמונים למדינה יהודית ודמוקרטית, אינו ממזער את הנזק הנגרם ממנו לתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית וליחסי יהודים-ערבים".