פרשת "תאומי הודו": השופט חרג ופגע בהומואים

הקץ לסאגה: נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, קיבל תלונה נגד השופט לענייני משפחה פיליפ מרכוס, וקבע כי התבטאויותיו במהלך אישור הבאתם לארץ של התאומים שנולדו בפונדקאות בהודו לזוג גברים, היו "לא מוצלחות" ואף הביעו "דעה שלילית על נטייתם המינית" של בני הזוג.

בתגובה לתלונה שהגיש "הבית הפתוח בירושלים" ופורסמה אמש (יום ב') כתב השופט בדימוס גולדברג כי "לא בידי הסמכות לשקול את עמדתו של כבוד השופט

 על גדרה של 'טובת הילד'... גדר סמכותי בבדיקת התנהגותו". הוא אינו מטיל ספק בכוונת השופט מרכוס להקפיד על טובת ילדיהם של בני הזוג דן גולדברג וארנון אנג'ל, אך מציין כי התבטאותו הראשונה, לפיה "אם יסתבר שאחד האנשים שיושבים כאן (שלושת העותרים ההומוסקסואלים) הוא פדופיל או רוצח סדרתי, אלה דברים שהמדינה צריכה לבדוק" - הייתה "לא מוצלחת".

בתגובה מצויין כי השופט מרכוס הגיב לתלונה על התבטאות זו כי "אכן, במקרה הרגיל של גבר ואשה המגדלים ביחד את ילדם, אין מקום לכך שהמדינה תבדוק את מטרות ההורות ואת האישיות של מי שרוצה להיות הורה. אולם בכל מקרה אחר, בכלל זה הליכי אומנה, הליכי אימוץ...חובה על בית המשפט לקבל תסקיר של פקיד סעד או תוצאות בדיקות דומות". עוד נכתב כי "כבוד השופט מרכוס מדגיש כי מטרתו היחידה בהליך זה היתה לדאוג לטובת הילדים... כל זאת מבלי שלאוריינטציה המינית של המבקשים הייתה חשיבות בעיניו".

השופט לא התכוון לפגוע

כמו כן, נכתב כי השופט מרכוס כלל לא התכוון "לפגוע בציבור זה או אחר... הוא השתמש בשתי הדוגמאות (פדופילים או רוצחים סדרתיים) כי אלה הם לדעתו האנשים המהווים את הסכנות החמורות ביותר לילד". את תגובתו מסיים השופט מרכוס במילים: "הטענה שדעותי 'חשוכות' והטענה כי אני סבור ש'הומוסקסואלים הם בחזקת רוצחים ופושעים סדרתיים, אלא אם יוכח אחרת', אין להן כל בסיס, לא בדברים שאמרתי ולא בדעותיי האישיות".  

למרות כל זאת, הנציב גולדברג קובע כי "לא בכדי נפגעה המתלוננת מהדברים. אולם אני רואה להסתפק בדבריו של כבוד השופט ההתבטאות נעדרה כל כוונה לפגוע במבקשים או בקהילה אליה הם משתייכים".

"הביע דעה שלילית על נטייתם המינית"

בהמשך התגובה דוחה הנציב גולדברג את הסבריו של השופט לשאלתו "איזו ערובה יש לנו שהילדים האלה יזכו להיות אזרחים מועילים למדינת ישראל", ומוצא פגמים באי העברת הטיפול בבקשות בני הזוג לשופט אחר בטרם יצא השופט מרכוס לחופשת שבתון. לדברי השופט מרכוס,

 שאלתו נבעה מנסיונו הממושך בבית הדין לענייני משפחה, "אשר הצביע על הקשיים של ילדים שגדלים במשפחה חד-הורית ללא קשר עם הורה אחר... ובמקרה דנן ללא דמות אם".

"לא השתכנעתי מהקישור שעשה כבוד השופט בתגובתו, בין ההתבטאות ובין הבקשה שלפניו, המבוססת על הורות ביולוגית. המסקנה הסבירה המתבקשת היא, כי בהתבטאות זו הייתה הבעת דעה שלילית מצד כבוד השופט על נטייתם המינית של המבקשים והשלכתה על עתידם של הילדים, ללא קשר עם מהות הבקשה. התבטאות זו הייתה מיותרת, פוגעת וחורגת מהתנהגות ראוייה", קובע הנציב גולדברג, אשר גם המליץ על קביעת מנגנון חלופי לדיון בתיקים דחופים על ידי שופטים טרם יציאתם לשבתון.