סל התרופות כמבחן האתיקה
בשולי כינוסה של ועדת סל התרופות, יש לדרוש לדעת כיצד מתבזבזים מיליוני שקלים מבלי שהציבור זוכה לשירותי רפואה ראויים, ומדוע אין חקיקה מוסדרת בנושא
סל התרופות במדינת ישראל הוא תוצאה של "שמיכה קצרה" שמוקצית לצורך טיפול תרופתי בקהילה.
מדובר בשאלות של חיים ומוות, באיכות חיים קריטית ובניהול אתי של מערכת הבריאות. על פי החוק הנוהג היום נתונה סמכות זו לשר הבריאות כמחליט יחיד.
אמנם, הנוהג שהתקבל הוא אימוץ המלצות ועדת הסל על ידי שר הבריאות, אבל לא זו בלבד שהיו סטיות חמורות מנוהג זה, והחלטה על תרופות מסוימות התקבלה כחלק ממהלך פוליטי, אלא שהנוהג עצמו אינו מעוגן בחקיקה.
הדבר מביא לשליטה חזקה מאוד של פוליטיקאים לא רק בהיקף הכולל של תקציב הסל, שהוא מטבע הדברים תפקידם, אלא גם בשאלת זהות חברי ועדת הסל, השתייכותם המקצועית, נוהל הדיון ולוחות הזמנים, שכל אחד מהם הוא בעל משמעות פוליטית, ולא רק רפואית טהורה.
אחת העדויות המשמעותיות ביותר לכך הייתה ההחלטה בשנה האחרונה שמשמעותה המעשית הייתה הסטת תקציב סל התרופות לצורך טיפולי שיניים לילדים. הדרך בה התקבלה ההחלטה, והעובדה שהיא למעשה השמיטה מתחת רגלי ועדת הסל את ההכרעה האתית העיקרית, כמו גם בלבלה את נוהל הדיון בשל לוח הזמנים המאוחר של ההחלטה.
זהו אפוא הזמן לעגן את ועדת סל התרופות בחקיקה. עוגן זה הכרחי לעצם קיומה, ולמניעת החלטה שרירותית יחידנית; עוגן זה הכרחי לקביעת המרכיבים השונים של ועדת הסל - כמה נציגי ציבור והאם נציגי הקופות יהיו בה, הכנסה בחקיקה של נציגות ההסתדרות הרפואית ובמקביל של ארגוני חולים שאינם מזוהים עם מחלה אחת דווקא.
גם עוגן זה הכרחי לקביעת לוח זמנים לועדת הסל, ולמניעת מצב בו תקציב הסל יבוזבז כי ההכרעות לא התקבלו במועד וגו'. חקיקה זו אינה פותרת את כל הבעיות, אולם היא מחזקת את היסודות הציבוריים האמיתיים של סל התרופות, ומצמצמת את השיקולים הפוליטיים הזרים לנושא הטיפול הרפואי בקהילה.
בעידן בו הפערים הכלכליים מחלחלים בעוז לתחומי הבריאות, ומערכת הביטוחים המשלימים מאפשרת למי שיש בידו אלטרנטיבה למערכת הבריאות הכללית, סכנת התדרדרות המערכה הציבורית גוברת, ואנו נמצא את עצמנו ללא מענה למצוקות הבריאותיות. דאגה עיקשת למערכת הבריאות הציבורית כוללת בתוכה גם את עיגון ועדת סל התרופות בחוק.
המגמה צריכה להיות רחבה יותר, ובסופו של דבר לקבוע גם את תקציב סל התרופות כאחוז קבוע מהתל"ג, ועל ידי כך לצמצם את הכאוס הממשלתי בנוגע לתקציב הסל. בסופו של דבר, הדבר נוגע לכל אדם במדינת ישראל, ושימוש נכון ומושכל בתקציב סל התרופות הוא בעל משמעות רחבה בנושאים אתיים ומוסריים, שעיגונו בחוק הוא הכרח.
על הצעת החוק חתומים חברי כנסת מסיעות רבות ומגוונות, והדבר מלמד כי נושא זה צריך לחצות את השיקולים הפוליטיים, ולהביא לעיגונו המוסדר לרווחת כולנו. שנהיה בריאים.
הרב שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה. חבר לשעבר בוועדת סל התרופות
לפנייה לכתב/ת 
