הקרב על התעלה

מה קורה שם, בין שתי גדותיה של תעלת למאנש? נראה כי היריבות בין הממלכה הבריטית לצרפת על דומיננטיות עולמית מתחדשת - הפעם בזירת האמנות. בבירותיהן של שתי המדינות - לונדון ופריז - מתקיימים בימים אלה ירידי אמנות ענקיים, שמתחרים אחד בשני על היוקרה, החשיפה ותשומת הלב. ה"Frieze" באנגלית, ה"FIAC" בצרפתית. מי מנצח? אתם תשפטו.

"Wall Drawings" של מייקל קרייג-מרטין ב"FIAC"

God Save The Frieze

יריד "Frieze" כינס השנה 173 גלריות מובילות מרחבי העולם בפארק ריג'נט שבלונדון, ונתן במה ליותר מאלף יוצרים. בהתאם לעקרונות המנחים של המארגנים, חללי התצוגה הם זמניים ומיד אחרי סיום האירוע, הוסרו וסולקו, והותירו את הפארק מיותם כמו בימים כתיקונם. "כך אנו מרוויחים את האור הטבעי, ונמנעים מאווירת מופע שיווקי, תוך שמירה על היריד חי ואנרגטי", הבהירו. 

"The Pack" של ג'ון פיליפצ'וק 

"Harry Shopper" של דארן לאגו

היריד הוא גולת הכותרת של אגודת "Frieze", בראשות מאת'יו סלוטובר ואמנדה שארפ, המוציאה לאור גם מגזין אמנות מצליח. כ-60 אלף מבקרים הגיעו לאתר ורבות מהגלריות שהתארחו השנה באירוע דיווחו על מכירות מוצלחות במיוחד - הטובות ביותר מאז 2003, אז נערך היריד לראשונה.

"Butterfly" של דניאל פירמן

יצירתו של דמיאן הירסט, "The True Artist Helps the World by Revealing Mystic Truths" הובילה את רשימת המכירות, כשנרכשה בסכום גבוה במיוחד - 3.5 מיליון ליש"ט. בין האמנים האחרים שהצליחו למכור את יצירותיהם במאות אלפי דולרים, בלטו מרינה אברמוביץ', אניש קאפור, ג'ורג' באסליץ, לוק טוימאנס ועוד.

"The Preface" של נתניאל מלורס

"בסך הכל, אנחנו מרגישים שהאיכות היתה גבוהה מאוד השנה, עם מיצבים אלגנטים והצגה של יצירות אמנות משמעותיות", סיכמו סולוטובר ושארפ. "זה היתרגם למכירות משמעותיות ומתגברות מכל העולם. 'Frieze' הוא באמת אירוע גלובלי". אכן אירוע גלובלי, ואולי אף יותר מכך - רוח גבית משמעותית לאמני האי הבריטי במאבק שלהם להגברת התמיכה הממשלתית בפועלם.

המיצב "I'm Dead" של אמן אלמוני, ומת?

Vive Le France

ובינתיים, בצד המזרחי של הלמאנש, במכנסי טריקולור - כחול, לבן, אדום וגם שלל צבעים אחרים, ניצב ה"FIAC", התשובה הצרפתית להתרחשויות בבריטניה. יריד האמנות הגדול של פריז מתפשט כגרורות מתכת, פלסטיק ועץ אל גני הטולרי המפוארים בעיר, אולם מתמקד בחללי התצוגה הוותיקים ובראשם מוזיאון ה'לובר' בכבודו ובעצמו.

גם הוא מת? יצירה של סודרשאן שטי ב"FIAC"

"I Like America" של מוניר פאטמי. קריצה לארצות הברית

"Eidolon" של פרנץ ווסט. אלומיניום ורוד

ה"FIAC" - הלא הוא ה"Foire Internationale d'Art Contemporain" (יריד האמנות העכשווי הבינלאומי) גדול ומעונב יותר ממתחרו הבריטי השובב. הוא מארח 194 גלריות וכ-3,500 אמנים, ביניהם פרנץ ווסט האוסטרי, מוניר פאטמי המרוקאי, אוגו רונדון השוויצרי, יויאי קוסאמה היפני ואחרים שאחראים על 27 מיצבים הוקמו בגנים המטופחים של פריז.

"Turn back time, let's start this day again" של אוגו רונדון 

"Narcisus Garden" של קוסאמה

מהמרחבים רחבי הידיים של גני פריז, התנקזו המבקרים בסוף השבוע אל החללים הצפופים של ה"לובר" ואתרי תצוגה נוספים, שם התרשמו ממיטב היצירות שיש לצרפת ולשאר העולם להציע מכל המינים והזנים - מאינסטליישנס בפארק, לווידאו-ארט באולמות ההקרנה, או פסלים וציורים במבנים הסגורים. בפרס על שם מרסל דושאן לקידום האמנים המקומיים זכה קיפריאן גיאר בן ה-30.

"Maximum Sensation" של פאטמי

מימין: "La Solitude" של תיאו מרסייה ו"ז'אן נובל" של קסבייה ולהאן

הכירו את מישל ז'אקסון

עם קשר לפריז, אבל בלי קשר ישיר ל"FIAC", ארנו באני עורר גלי הדף בכל העולם עם חשיפתם של צילומי ענק חדשים, שתרם נראו, של מלך הפופ - מייקל ג'קסון. הצלם הצרפתי יציג את יצירותיו הנדירות, שנוצרו ב-1999 למכירה פומבית בשנה הקרובה. הצילומים הם חלק מהעבודה על עיצוב האלבום של הזמר המנוח, "Invincible".

באני על רקע של ג'קסון המוזהב 

באני. ג'קסון רואה כחול

"הוא נתן לי שליטה מוחלטת", נזכר באני במרתון הצילומים שנמשך לטענתו יומיים. "אפילו ביקשתי ממנו לקצר את שערו והוא הסכים". באני צילם את ג'קסון עם "גיזת זהב" ועם כתם כחול לעינו השמאלית, אולם בסוף חברת ההפקה החליטה ללכת על המראה השחור-לבן הסטנדרטי. בכל זאת - It's Black, It's White.

שונית שונה

מהצד, צופים האמריקנים במלחמת התרבות האנגלית צרפתית ומתעסקים כהרגלם בבעיות הגלובליות של העולם. לא בטוח שברק אובמה וממשלו יכולים לפתור אותן, אולם סמוך לבית הלבן, במוזיאון "סמית'סוניאן" שבוושינגטון, הובילו האחיות מרגרט וכריסטי ורטהיים יוזמה יפה עם מסר אקולוגי ברור, ובצידו גם פמיניסטי. 

האקווריום אמיתי, השונית לא

טבע כה מורכב, מעשה ידי אדם

פעילות שימור הסביבה האוסטרליות הוליכו כ-800 נשים וגם כמה גברים, ליצירת שונית אלמוגים מבד. המשתתפים בגילאים שבין שלוש ל-101 יצרו את ה"Hyperbolic Crochet Coral Reef" ריף מלאכותי מורכב וסבוך. כל כך הרבה משתתפים בעבודה כל כך מורכבת. הכוונה היא להראות כי ברגע שהשוניות ייכחדו מהעולם, יהיה בלתי ניתן לשחזרן. השכפול והשעתוק לא יעזרו הפעם. ברגע שנאבד אותן, ניפרד מהן לעולמי עד.