מקבלים מכונית חדשה? הביאו עמכם ג'ריקן

חלק מיבואני הרכב בישראל סובלים מתכונה די מגונה, שאנחנו ממש לא אוהבים - קמצנות. כאשר אתם מקבלים לידיכם את המכונית החדשה והנוצצת במתקן המסירה המשוכלל, היא לעיתים ריקה מדלק. וכשאנחנו כותבים "ריקה", אנחנו מתכוונים לכך שיש בה כמות דלק שתספיק לכם כדי להגיע לתחנה הקרובה ביותר, וגם זה בקושי. בשפת העם מכנים זאת "אדים". וכך קורה שלעיתים, גם אם אתם מתייחסים לכך ברצינות ומכוונים את החרטום החדש היישר למשאבה הקרובה, גם זה לא מספיק.

זה מה שקרה לאורי ואביגיל כחילה, שרכשו סוזוקי SX4 חדשה לאחר - מה שהם מגדירים - יחס מעולה מאיש המכירות. שמחה ומאושרת נסעה אביגיל לקבל את הרכב במתקן מסירת רכב חדש של מכשירי תנועה, שנמצא במושב בני עיש. שם נמסר הרכב, אך בצירוף אזהרה: סעי מייד לתחנת דלק קרובה הנמצאת בצומת ראם, כדי לתדלק את המכונית. מרחק הנסיעה אגב, הוא פחות מחמישה ק"מ. אביגיל עשתה כמצווה, אך נדהמה לגלות כי זה לא עזר. כבר ביציאה מהישוב החלה המכונית לקרטע - הדלק נגמר.

משפחת כחילה הפגועה החליטה להתלונן על העניין בפני הנהלת מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי "כלקוח שהשקיע ממיטב כספו כדי לקנות רכב חדש, ומגלה שהחליטו לחסוך על חשבוננו 50 או 100 שקל, מגיע לנו פיצוי בגין מפח הנפש והאכזבה. ההרגשה היא שניסו וגם הצליחו לחסוך עלי. ומה עם העלבון? כך אתם רוצים להתחיל את היחסים עם הלקוחות שלכם? אני מקווה שאת המחדל המביש אני אצליח לחסוך ללקוח הבא. לטעמי החיסכון הזה הינו חוצפה ועלבון ממדרגה ראשונה", כתב אורי למכשירי תנועה. ואנחנו כמובן מצדיקים אותו לחלוטין.

במכשירי תנועה הסבירו כך: "הצטערנו לקרוא על התלאות שעברתם בשל התרוקנות מיכל הדלק במכוניתך החדשה. נבהיר כי על-פי נוהלי החברה יש למלא במיתקן המסירה בכלי הרכב כמות דלק המספיקה לנסיעה של 50-60 ק"מ, וממליצים ללקוחותינו לתדלק את רכבם בתחנת דלק הנמצאת במרחק של שלושה ק"מ ממתקן המסירה. ככל הנראה הייתה התרשלות של אחד מעובדי המיתקן שלא דאג למלא במכונית את כמות הדלק הנכונה. על כך אנו מתנצלים" כותב דן גפני, סמנכ"ל מכשירי תנועה ומנהל מותג סוזוקי.

בנוסף החליטו במכשירי תנועה לפצות את משפחת כחילה, והעניקו להם בחינם חבילת שרות למשך שנתיים הכוללת ביצוע כל הטיפולים התקופתיים, איסוף הרכב מהבית והחזרתו לאחר הטיפול, כמו-גם העמדת רכב חלופי במהלך שהות הרכב שלהם במוסך. לטעמנו, הוגן וראוי לחיקוי.

ובכל זאת, אנחנו חייבים להתייחס לנוהג מסירת מכונית חדשה עם מספר זעום של ליטרים (במקרה של מכשירי תנועה, חמישה ליטרים בערך) במיכל. נניח שאנחנו מבינים את ה"חסכנות" המונעת מיבואן שמכר מכונית ביותר (לעיתים הרבה יותר) מ-100 אלף שקל, להימנע מלצייד אותה במיכל דלק מלא בשווי 350 שקלים. נניח שאנחנו אפילו מבינים מדוע הוא נמנע מלצייד אותה בחצי מיכל, לטובת ההרגשה הטובה. אבל מה בדבר מסירת הרכב ללקוח עם מיכל דלק מלא, גם אם זה כרוך בחיוב כספי מלא? מדוע אפשר לחייב אותו בתשלום עבור אגרה ואביזרי רישוי, אבל לא מיכל דלק?

אולי, רק אולי, הסיפור הזה ינער את אנשי המכירה-שיווק של היבואנים הסוררים, וישכנע אותם לחדול ממנהגם המסורתי והקלוקל.