אבו עלא נזכר ברבין: רוצחיו הובילו למצב הנוכחי

את אבו עלא אנחנו תופסים בכנס במצרים. עוד כנס על השלום. כמו ב-19 השנים האחרונות, מאז אותה ועידת מדריד, גם כאן הוא ידבר על התהליך העקר מול ישראל. תהליך שלום שתחנות רבות ממנו הוא ליווה בעצמו, והיום - עצם קיומו שנוי במחלוקת.

ב-1993, כשיאסר ערפאת ויצחק רבין צעדו על מדשאות הבית הלבן, וחתמו על הסכמי אוסלו שלגיבושם היה אבו עלא שותף

בכיר, לא היו אמנם אשליות בצד הפלסטיני, אבל כן דיברו שם על אווירה אחרת, שלא ידעו כמותה לפני כן ואחר כך. יום הזיכרון לרצח רבין, שיצוין היום (ד') ברחבי הארץ, הוא הזדמנות גם עבורו לתהות: מה היה קורה אילו?

כששומעים את אבו עלא, מי שצבר בעצמו לא מעט "זמן רבין" במסגרת שיחות השלום, ומונה לראש הממשלה של יאסר ערפאת בתחילת העשור החולף, מבינים שהמרחק מ-1995 אינו נמדד רק בזמן. "מבחינת ההנהגה הפלסטינית, האמצעי המדיני העיקרי נשאר המשא ומתן, אך אנחנו לא זונחים את האופציות האחרות כמו הפעילות הדיפלומטית, המאבק העממי - ואפילו המאבק המזוין", אומר היום בפסימיות מי שאז היה הממונה על המשא ומתן החשאי מצד הפלסטינים.

רבין עם ערפאת. "לחיצת היד המאולצת עדיין חקוקה" (צילום: רויטרס)

"אנחנו לא זונחים את האפשרות לפנות למועצת הביטחון להכרה במדינה פלסטינית, ואם זה ייכשל - לדרוש מנדט בינלאומי על השטחים", הוא ממשיך, בהתייחס לרעיון האחרון שהועלה על-ידי הצמרת הפלסטינית על רקע המשא ומתן התקוע. "ב-1993, ובוודאי שב-1995, לא חשבנו שנגיע למצב הזה", הוא נזכר.

"ההתנחלויות? רבין רצה גדרות"

הדעות בקרב הפלסטינים על שנות המשא ומתן האחרונות חלוקות. האשמה העיקרית מופנית כמובן כלפי ישראל, אבל נשמעת גם לא מעט ביקורת עצמית, ויש ביניהם גם מי שיגדירו למשל את קמפ-דיוויד "החמצה פלסטינית". לא כולם מאמינים שחמש השנים שנקבעו בהסכמי אוסלו להגעה להסדר קבע היו מבשילות לכדי שלום אמיתי, ובכל זאת, כשבצד הפלסטיני מודדים את הכוונות הישראליות, יש הסכמה כללית שתקופת רבין ניחנה באווירה שונה מזו ששררה לפני כן - ובוודאי אחר-כך.

אבו עלא מתמצת את ההבדל בין העבודה מול רבין לעבודה מול ממשלות ישראל שבאו בעקבותיו, בוויכוח הבלתי פוסק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, שמאיים להכשיל את סבב המשא ומתן הנוכחי. "אני זוכר פגישה שהתקיימה במעבר ארז ב-1994, חודשים אחרי שערפאת שב לרצועת עזה", הוא מספר. "רבין סיפר שהוא יבנה גדר תיל סביב כל התנחלות, במרחק שלא יעלה על חמישה מטרים מהבית האחרון בכל התנחלות - עד שיוכרע גורל ההתנחלויות במשא ומתן על הסדר הקבע".

רבין, מנהיגי ערב וקלינטון. "סטייה מהאסטרטגיה" (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

לדברי האיש ששימש בהמשך כיושב ראש הפרלמנט הפלסטיני וכראש ממשלת הרשות, "חיסלו הכדורים של הקיצונים הישראלים את ההבטחות של רבין כפי שחיסלו את חייו, כדי להעניש אותו על הסכם אוסלו". אבו עלא אומר כי המאמץ המדיני שנפגע אנושות אחרי רצח רבין, נפגע עוד יותר עם ירידת פרס מהשלטון. "היריות שחיסלו את רבין החמיצו את גופו של שותפו לאוסלו, שמעון פרס, אבל הן לא פספסו את חייו הפוליטיים, והוא הופל מפסגת השלטון והוחלף על-ידי נתניהו, שהציג לאורך כל הדרך תפיסה עוינת לשלום ובעד ההתנחלויות".

לא אהבה. עבודה

כשהוא מביט לאחור על ממשלות נתניהו, ברק, שרון, אולמרט - ושוב נתניהו, אבו עלא מגדיר את תקופתו של רבין "סטייה מהאסטרטגיה הישראלית, שמעולם לא הכירה בזכותם המלאה של הפלסטינים להגדרה עצמית". "אלה שרצחו את רבין לא

יכלו לשאת את הגמישות שהפגין, והובילו אותנו למצב הנוכחי", הוא מאשים.

בכיר פלסטיני אחר שהיה מעורב במשא ומתן בימי רבין, ושביקש להישאר בעילום שם, מבקש לסכם את שאלת היחסים עם ישראל באותה העת בצורה מפוכחת. "זו לא הייתה אהבה מחודשת, אפילו לא אהבה בכלל", הוא מעיד, "המראה של רבין נאלץ ללחוץ את ידו של ערפאת עדיין חקוק עמוק. אבל זו הייתה בהחלט אווירה של רצון לעבוד קשה, כדי לנסות להתגבר על עשרות שנים של עוינות".