שלחת עובד בלי אשרה למיזם בחו"ל? הסתכנת

לא מעט עובדי חברות בארץ נמצאים על קו ישראל-ארה"ב-אירופה במסגרת עבודתם. הם מתקנים תקלה אצל הלקוחות, תורמים לפרוייקטים בחו"ל, ושבים ארצה. רבים מהם עושים זאת עם אשרת תייר מבלי לדעת שזה לא חוקי. העובד מסתכן, והחברה, בייחוד אם היא חברה ציבורית, מסתכנת הרבה יותר.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

"אף אם מדובר על עבודה שנמשכת דקה, הרי שהעובד מחויב להיכנס למדינת היעד עם אשרת עבודה. העניין הוא כי עובר קו דק בין ההגדרה של הגעה לצורכי עסקים המותרת תחת אשרת התייר לבין הגעה לצורכי עבודה. כך למשל, אם מדובר על חברת תכנות, הרי שהגעה לצורך סיעור מוחות על התוכנה נחשבת בגדר נסיעת עסקים. מאידך, רישום, אף של שורת קוד אחת - אסורה ללא שהעובד מצויד באשרת עבודה", אומר עו"ד צבי קן תור, שותף במשרד עו"ד קן תור&עכו. הבעיה היא, שחברות נוטות להתעלם מהסיכון באופן פעולה זה.

בנסיוננו לבחון את התופעה פנינו ל-ר', עובד חברת היי-טק הנסחרת בבורסה, שכלל לא ידע שמדובר בתופעה לא חוקית: "הרי במקרה של תקלות עובדים נשלחים מהארץ על מנת לתקן אותן אצל לקוחות בחו"ל, כך גם במקרים נוספים כשלא מדובר בחירום. בכל מקרה העובד חוזר אחרי כמה ימים לארץ". 

האם הדבר נהוג רק בחברה שלך?

"לא, זה נוהג נפוץ בחברות כמו שלי. זה ברור מאליו שאם לקוח צריך אותנו - נשלח עובד, הרי לא מדובר בשהות ארוכה. אני, כמו שאר העובדים, לא ידענו בכלל שהדבר אסור או שיש הבדל בין ייעוץ לבין תיקוני תקלות או ביצוע עבודות תכנות בפועל", אומר ר'.

מעבר להסתבכות של העובד עם הרשויות במדינת היעד - חברה ציבורית עומדת בפני בעיה רצינית יותר - מדוע? בגלל תקנות ה-SOX. חוק סרבייאנט אוקסלי (SOX) האמריקני אומץ בחלקו על ידי רשות ניירות ערך בישראל וחברות ציבוריות בישראל מחויבות לעמוד בו. חברה דואלית, הנסחרת בישראל ובארה"ב לדוגמה, חייבת לעמוד בדרישות ה-SOX האמריקני. ה-SOX מחייב מנגנוני בקרה פנימיים לשיפור איכות הדיווח הכספי של החברה. אך יש להן משמעויות מעבר לשקיפות פיננסית.

שיקרת בדו"ח כוח אדם? זה פלילי

"רשות ניירות ערך עלולה להטיל סנקציות על החברה ועל נושאי התפקידים בה, מניית החברה עלולה לרדת והמשקיעים במניה יכולים לתבוע אחריות אישית מההנהלה בגין אובדן ערך השקעתם (תביעה נגזרת). איך שלא מסתכלים על זה - המשמעויות מבחינת חברה ציבורית חמורות", אומר קן תור, העוסק בדיני ניוד מומחים בעולם. הוא מוסיף ש"ה-SOX הפך את דו"ח כוח האדם בדיווח הכספי ליותר מדו"ח עלויות והוצאות, אלא לגורם בקרה על ציות לחוק". 

נושאי התפקידים נושאים באחריות אישית לעבירה על החוק: "על המנכ"ל וחלק גדול מההנהלה לבדוק את נכונות הדו"חות ולחתום על תצהיר שעשו כן. תצהיר שקר מהווה עבירה פלילית בישראל ובכל מקום שבו החברה נסחרת, כל עוד תקנות ה-SOX תקפות שם ודווח תצהיר שקר. מבחינה פלילית זה עשוי לגרור גם מאסר", אומר קן תור.

גורמים בשוק ההון המעורים בנושא, מסרו שקיימת בעייתיות מכיוון נוסף: "הדיווח צריך לכלול חולשות מהותיות וחשיפה לאירועים שעלולים לפגוע ברווחי החברה, למשל תביעה שמתנהלת, או הערכה שתיתכן שביתת עובדים, דרישות לתוספת יוקר וכדומה. גם לאי עמידה בהוראות החוק עלולות להיות השפעות חשבוניות".

אלו השפעות למשל? אם עובד חברה ללא אשרת עבודה ייתפס בחו"ל, ויתברר שמדובר במדיניות חברה - רשויות החוק באותה מדינה עשויות לגזור קנס עתק על החברה. דבר שבוודאי יגרור פגיעה במניית החברה; משפט מתמשך אף הוא עלול לפגוע במוניטין - ולפיכך מדובר בחולשה הדורשת דיווח.

אך יש הבדל בין דיווח על חולשה מהותית וחשיפה שעשויה לפגוע ברווחי החברה, לבין הודאה בחולשה מהותית וחשיפה כתוצאה מעבירה על חוקי העבודה. מדוע? כיוון שבכך תצהיר החברה שהיא עוברת על החוק - ואף חברה לא תעשה זאת מרצונה החופשי. ייתכן שזו אחת הסיבות, שלעת עתה לא ידוע על מקרים דומים שדווחו לרשות ני"ע ושזכו לעינה הבוחנת.

עובד "סחט" וקיבל את מבוקשו

עו"ד קן תור מספר על ניסיונו במקרים מסוג זה: "אנו מייעצים בדרך כלל לעסקים, אבל ייעצנו לעורך דין בדיני עבודה במקרה דומה עבור לקוח שלו. מדובר בעובד בכיר שפוטר מהחברה כתוצאה ממריבה עם הממונה עליו. לאחר הפיטורים הוא התקשר למנכ"ל, ואמר שכדאי שמי שיישב איתו על הזכויות המגיעות לו יהיה מישהו אחר - ולא הממונה שאיתו הוא הסתכסך".

נשמע הגיוני.

"הגיוני לך, לא תמיד למעסיק. הוא ליווה את ה'בקשה' באזהרה: 'אחרת זה יהיה רע לא רק לי, אלא גם לחברה'. הוא 'הזכיר' למנכ"ל שאילצו אותו לעשות דברים לא חוקיים; כמו לעבוד בפרוייקטים בארה"ב בלי אשרת עבודה, ולדבריו, לאחר שעשה זאת כמה פעמים וסירב להמשיך - החליט הממונה להיפטר ממנו. העו"ד אמר שהלקוח שלו היה יותר ספציפי ואמר ש'תהיינה השלכות מבחינת עבירה על תקנות ה-SOX אם ייאלץ לספר על ההתנהלות הזו בבית הדין לעבודה'".

ומה קרה?

"כמובן שהמנכ"ל העדיף להגיע לפשרה עם העובד. חשיפת מקרים כאלו לא הייתה משרתת את החברה".

אני מניח שזה לא העובד היחיד שעבד ללא אשרה בחו"ל - איך הם מגנים על עצמם? 

"במקרה זה, ההיכרות שלי עם הפרטים היא דרך העו"ד של הלקוח. אך הוא ציין שזה נוהג נפוץ. אני יודע שכחלק מהפקת הלקחים באותה חברה הם החליטו להגביר את ההקפדה על הציות. העלות היא גבוהה יותר רק לטווח הקצר, כשמתכננים מראש זה עולה פחות - וחוקי".

"תנו את המגיע לי או ש" = סחיטה

עורך הדין הפלילי, משה מרוז, מבהיר שעל אף שהמעסיק עבר בפועל על החוק, אם העובד יאיים שאם לא יתנו לו תמורה כלשהי הוא יחשוף את עבירות מקום העבודה - מדובר לכאורה במקרה של סחיטה. משמע, שעל המעסיק אומנם יוטלו העונשים הקבועים בחוק על העבירות שביצע - אך העובד עצמו עלול לעמוד לדין באשמת סחיטה.

"אם העובד היה פונה לגורמים המוסמכים ואומר שהחברה פועלת שלא כחוק זה היה תקין, חוקי וראוי. אך אם הוא איים שיחשוף את עצם העבירה אלא אם כן יקבל את מבוקשו, או שהעמיד משהו כנגד משהו, גם אם הוא מבקש דבר שמגיע לו - מדובר ככל הנראה בסחיטה. אסור לעובד לאיים שיחשוף מידע אלא אם כן יקבל את מבוקשו. העונש על סחיטה יכול להגיע עד 9 שנות מאסר; עם זאת, במקרים הנחשבים קלים, הענישה יכולה להיות מאסר על תנאי או מאסר קצר בפועל", אומר עו"ד מרוז.

"מקווים שהחברות פועלות בהתאם לחוק"

על אף האמור לעיל, אפשר להניח שהחברה תעדיף להתפשר או להגיע להסכם עם העובד, כיוון שהאפשרות השנייה יקרה וכואבת לאין ערוך.

בתגובה לתופעה המתוארת בכתבה, אמר שלמה וקס, מנכ"ל אגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלא הובאו לידיעת הארגון מקרים כאלו עד כה. "אנו מקווים שהחברות פועלות בהתאם לחוקים ולתקנות", מסר וקס, שארגונו מאגד 300 חברות מתחומי האלקטרוניקה, התקשורת, המוליכים למחצה, המכשור הרפואי, טכנולוגית המידע והתוכנה.