גם יצורי המצולות צריכים שמות

במעמקי הים, בחושך מוחלט וקור מקפיא, חיים רבבות יצורים שונים ומשונים שנראים דימיוניים כמעט. היצורים הללו אינם מוכרים כולם למדענים; לחלקם אין שמות כלל ולרובם אין שמות בעברית. הציעו אתם עבורם שמות מתאימים

ynetפורסם: 22.10.10 , 15:03

בעומק של אלפי מטרים מתחת לפני המים - באפלה מוחלטת, קור מקפיא ולחץ מרסק - חיים יצורים שונים ומשונים שנדמה שהם לא מעולם הזה. תמנונים, מדוזות, תולעים ודגים בצבעים זוהרים שכאילו צויירו בידי אמן שופע דימיון, אך הם קיימים במציאות.

בצלילות רגילות לא תזכו לראות אותם; הם התגלו ותועדו - חלקם לראשונה - בצלילות לעומק הים במסגרת משלחות מחקר שהחלו בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כשהטכנולוגיה איפשרה צלילות עמוקות. בחודשים האחרונים מוצגים צילומי ענק של היצורים המדהימים הללו בתערוכה מיוחדת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים.

רוב היצורים שמוצגים בתערוכה אינם מוכרים עדיין מספיק למדענים ולחוקרים. חלקם נדירים שהמחקר אודותיהם רק בראשיתו; חלקם נפוצים אך חבויים במעמקים, בתנאים קיצונים שמקשים על המשך המחקר. החוקרים יודעים לשייך אותם למשפחות, ולעיתים אף לסווג אותם למינים ותתי-מינים, אך לחלקם אין שמות כלל ולרובם אין שמות בעברית.

כאן אתם נכנסים לתמונה: מארגני התערוכה מאפשרים לכם להציע שמות ל-12 מהיצורים המסתוריים שמוצגים בתערוכה. ד"ר דני גולני, חוקר דגים מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יוסף הלר, סיפקו פרטים בסיסיים אודותיהם, ובעזרת תמונותיהם כאן למטה - וקצת דימיון - תוכלו אולי להתגאות בעתיד שרעיון מבריק שלכם העניק ליצור תת-ימי את כינויו השגור בעברית.

במקביל, גם למבקרי התערוכה במוזיאון המדע בירושלים תינתן ההזדמנות להציע שמות ליצורים השונים. עבורם זה אפילו ישתלם יותר: המצטיינים בהענקת השמות יזכו במינוי שנתי למוזיאון.

1. Physophora hydrostatica

הסיפוֹנוֹפוֹרות (siphonophores) הינן קרובות רחוקות של המדוזות, ונחשבות בין הטורפים היעילים ביותר בים. למעשה הן מושבות ענק המורכבות מפרטים שכל אחד מהם מתמחה בתפקיד ייעודי. ניתן לדמותן לרכבת שבראשה קטר ומאחוריו נגררים קרונות המשמשים לרבייה, להזנה ולהגנה. לסיפונופור זה, המגיע לגודל של שבעה ס"מ, תחבולה ייחודית המאפשרת לו ללכוד את טרפו: על זרועות הציד שלו מצויים "פיתיונות" קטנים ולבנים שמזכירים סרטנים זעירים, המוכרים כ"חטיף" שכיח בים העמוק.

2. Tiburonia granrojo (באנגלית: The big red)

הכדור הקטיפתי הזה, שקוטרו מגיע לכדי מטר, התגלה בחופי קליפורניה בשנת 1993. העובדה שהוא כל כך שונה ממדוזות אחרות אילצה את הביולוגים לסווגו כתת-משפחה חדשה. בשונה מרוב המדוזות, הוא אינו משתמש בזרועות ציד צורבות כדי ללכוד את טרפו, אלא לוכד אותו בעזרת זרועות קצרות ובשרניות שמספרן נע בין ארבע לשבע.

3. תולעת רב-זיפית Tomopteris cavallii

(באנגלית: pteropod cavolinia) קיימים כעשרת אלפים מינים של תולעים רב- זיפיות. תולעים אלה נמנות עם האורגניזמים הימיים הנפוצים ביותר. ניתן למצוא אותן על פני המים, במצולות, צפות במים התיכונים או על הקרקעית בתוך נרתיקים שהן מפרישות. תולעת זו שאנו מחפשים לה שם, מתאפיינת בפליטת ביולוגית של אור בצבע צהוב, דבר נדיר מאוד במעמקים.

4. Stauroteuthis syrtensis

(באנגלית Glowing-sucker octopus) הוא תמנון בעל כריות הצמדה זוהרות שיכול להגיע עד לגודל של 50 ס"מ. בדרך כלל משתמשים תמנונים בכריות ההצמדה שלהם כדי להיצמד לקרקעית, אך התמנון בעל כריות ההצמדה המאירות חי בדרך כלל במים התיכונים, בהם אין צורך בכריות הצמדה. כריות ההצמדה שלו, בהן מתפתחים חיידקים מאירים (החיים עם התמנון בסימביוזה) משמשים מעין פנסים זעירים המסייעים במשיכת טרף.

5. Stauroteuthis sp בלתי ידוע

(באנגלית Glowing-sucker octopus). עוד פרט מקבוצת התמנונים המאירים (מהפחות מוכרים) שהינו בעל מראה מיוחד ויוצא דופן. לתמנון זה כרית הצמדה גדולה וזוהרת. התמנונים המאירים מהווים גורם מרכזי בהבנת הופעתה של תופעת ההארה הביולוגית.

6. Histioteuthis heteropsis

(באנגלית: Jewel squid) גופו של דיונון זה, המגיע עד לגודל של 13 ס"מ, מכוסה כולו בפוטופורים - איברים פולטי אור, המשווים לו מראה הדומה לתות ענק מן המעמקים. הוא מסוגל לשנות את עוצמת ההארה של איבריו בהתאם לשינויים בתאורת הרקע כדי להסתתר מפני טורפיו. מדי לילה הוא עולה לכיוון פני הים כדי למצוא מזון, ולפני עלות השחר הוא צולל בחזרה למים התיכונים. "נדידה אנכית" זו היא תנועת בעלי החיים הגדולה ביותר בכדור הארץ: היא מתרחשת בכל לילה, בכל אוקיינוס.

7. Thalassocalyce inconstans

מסרקנית (קרובי משפחה של המדוזות, שקיבלו את שמן בשל זיפים הסדורים כמסרק על גופן) שגודלה מגיע עד 15 ס"מ. למרות היותה שכיחה מאוד היא התגלתה רק בשנת 1978 במהלך הצלילות הראשונות למים התיכונים. זאת, מכיוון שחיה שקופה זו עשויה בעיקר ממים, והיא נופלת דרך חורי הרשת כשהיא נמשית אל מעל לפני הים. חרף שבריריותה היא טורפת יעילה של חסילונים שהינם בעלי קונכייה נוקשה ודוקרנית. סודה של מסרקנית זו טמון בהתנהגותה: היא מתחזה לשקית חסרת צורה ומשתלבת בתנועתו של הטרף, תוך שהיא מכניעה אותו לאיטה.

8. מסרקנית בלתי מזוהה

מסרקנית יפיפייה זו, שטרם זכתה לשם בשפה כלשהי, מאירה את סביבותיה בהארה ביולוגית מרשימה המזכירה תאורת מועדונים מרצדת וצבעונית. ההארה, כמו ביצורים אחרים, משמשת לתקשורת תוך מינית, להטעיית טורפים ולמשיכה של טרף.

9. מסרקנית בלתי מזוהה

גם מסרקנית דמויית פרח זו, בה רואים את ההארה הביולוגית בשולי "הפרח" , טרם זכתה לשם בשפה כלשהי.

10. Bathylagus pacificus

(באנגלית: Slender blacksmelt) חוקרים נתנו לדג קדום זה, שגודלו כ-25 ס"מ, את הכינוי "דג ינשוף" בגלל עיניו הגדולות והממוקמות בקידמת הפנים. כמו רוב דגי הים העמוק, הפיזיולוגיה שלו מותאמת לתנאי סביבתו: אין לו שלפוחית שחייה (שקיק האוויר המאפשר את יכולת הציפה, הקיים אצל רוב הדגים) והשלד שלו קל מאוד. מעט מאוד ידוע על אורחות חייו וככל הנראה הוא ניזון מפלנקטון ג'לטיני.

11. plogaster cornuta

(באנגלית Fangtooth). דג המגיע לגודל של עד 18 ס"מ. את שמו האנגלי "הרוויח" הודות לפיו דמוי השלד, הניבים הבולטים והלסת שאינה מידתית ביחס לגוף. התאמות קיצוניות אלו מסייעות לדג זה לתפוס ולבלוע טרף שהוא גדול אף ממנו עצמו. במעמקי האוקינוס, שם הוא חי, ריכוז החמצן במים נמוך וכתוצאה מכך קצב חילוף החומרים נמוך וארוחה דשנה אחת יכולה להספיק לחודשים רבים.

12. חכאי בלתי מזוהה

(חכאי, באנגלית anglerfish) קבוצת החכאים הינם דגי גרם שמקצה ראשם ניכרת בליטה מוארכת דמוית חכה המשמשת כפיתיון עבור טרפם. ה"חכה" משמשת מקום גידול לחיידקים המאירים בהארה ביולוגית ובכך מושכת את הטרף. במקרים רבים נקבת החכאי גדולה באופן ניכר מהזכר וזה נצמד אל הנקבה וחי עמה כטפיל, כאשר במשך הזמן רוב גופו, פרט לאברי המין, מתנוון. על אף שקיימים כ- 160 זנים של חכאים, מזכירים לנו פרטים חדשים, כדוגמת זה חסר השם המצולם כאן, שאורכו כ-15 ס"מ, שעדיין קיימים יצורים רבים החיים במעמקי האוקיינוס שאיננו מודעים לקיומם.

עוד על מחקר תת-ימי: