האוצר: התקציב מבטא סדר עדיפות שונה
ביקורת על תקציב המדינה, שגדול ב-2.66% מהתקציב ל-2010, ומצביע על תוספות בכל המשרדים, למעט הביטחון: "אי אפשר לדבר על תקציב חברתי ובו בעת להקפיא קצבאות לחלשים", אמר שר הרווחה. "התקציב לא מביא בשורה בהתמודדות עם העוני", טוענים במרכז מקרו לכלכלה מדינית
תקציב המדינה לשנים 2011-2012, שהובא היום (ג') לשולחן הכנסת, גדל ב-2.66% מאשתקד. בשנים האחרונות התקציב גדל ב-1.7% כל שנה. שיעור הגידול נקבע במקביל לשיעור הריבוי הטבעי, ונועד גם לבטא משתנים נוספים בהתפתחות המשק. לכאורה, זה גם שיעור הגידול שאמור להיות בתקציב של כל משרד, אך בפועל יש הבדלים ניכרים בחלק מהמשרדים.
- שכר השרים בתקציב הבא: 18.6 מיליון ש' בשנה
- לראשונה מאז נחקק: חוק ההסדרים כווץ למינימום
גפני על התקציב: מסייעים לעשירים ופוגעים בעניים
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת, כי בתקציב מבטא שינוי בסדרי העדיפויות בהקצאת משאבי הממשלה. השר דיבר על ריסון משמעותי בתקציב הביטחון שאיפשר תוספת משמעותית לתקציבי החינוך, הרווחה, התעסוקה והתשתיות.
תקציב החינוך, השני בגודלו מבחינת משרדי הממשלה, יגדל ב-7.5% מ-33 מיליארד ל-35.5 מיליארד שקל לכל שנה - תוספת של 2.5 מיליארד שקל. תקציב ההשכלה הגבוהה (המוגש בנפרד), יגדל בחצי מיליארד שקל מ-6.9 מיליארד ל-7.4 מיליארד שקל.
לטענת האוצר, הגדלת תקציב ההשכלה הגבוהה נועדה בין השאר להגדיל את שיעור הסטודנטים מהמגזרים החרדים והערבים וכן להחזיר ארצה חוקרים ומדענים ישראליים, בין היתר באמצעות הטבות האישיות.
תקציב מעונות היום לילדי נשים עובדות גדל בתקציב מ-700 מיליון השנה ל-1.05 מיליארד בכל אחת מהשנתיים הבאות. באוצר יינו כי התקציב נועד לסבסד את תשלומי האמהות כדי שיהיו ברמה כדאית ליציאתן לעבודה. על התוספת הוסכם כחלופה להצעת החוק להכרה לצורכי מס בהוצאות הטיפול בילדים וכפיצוי לאמהות ששכרן מתחת לסף המס.
עוד בתקציב: תוספת של שלושה מיליארד שקל להשתתפות הממשלה בתקציב הביטוח הלאומי, שתגדל מ-27 מיליארד ל-30 מיליארד שקל. גידול זה מיועד כולו להשלמת מימון הקצבאות המבטא את גודל מעגל האוכלוסיות החלשות, ועדיין מאלץ את האוצר להציע דחייה בשנה של המשך ההגדלה המובטחת של קצבאות הילדים בהסכמי הקואליציה.
תוספת אחרת, בסך 1.5 מיליארד שקל לתשתיות התחבורה, נועדה לקרב את כוח העבודה בפריפריה לתעסוקה במרכז, תחליף לקצבאות (וגם לתוכניות ויסקונסין למיניהן), אשר מעלה תקציב התשתיות ל-8.5 מיליארד שקל.
התוכנית להרחבת מס ההכנסה השלילי, שתורחב לפריסה ארצית, מקבלת גם היא מקום בתקציב, כאשר העלות תתחיל במאות מיליוני שקלים. זהו צעד קטן נוסף לצמצום הפער, ובכל זאת סיפק סיבה לשטייניץ להשתבח ש"אם זה לא תקציב חברתי אני לא יודע מה זה תקציב חברתי". ואולם, אם היה שואל את שר הרווחה יצחק הרצוג, שדיבר על הנושא היום בכנסת (שציינה את ויום המאבק הבינלאומי בעוני), הוא היה מקבל תשובה אחרת.
"שמעתי היום את שר האוצר", אמר הרצוג, "אי אפשר לדבר על תקציב חברתי ובו בעת להקפיא קצבאות לחלשים, למנוע מהלך שיקל על משפחות חד-הוריות, להעלות את מחירי המים, לטרפד הגבלת שכר הבכירים ולמנוע את העלאת שכר המינימום. במסדרונות הממשל קיים שיח של צביעות. מדברים הרבה, עושים מעט, ולא ממש נוגעים".
גם מרכז מקרו לכלכלה מדינית הגיב היום על הצעת התקציב במסמך שהופץ בין חברי הכנסת. צוות הכלכלנים שחיבר אותו, בראשות המנכ"ל ד"ר רובי נתנזון, מציין כי בכל הנוגע להתמודדות עם התגברות העוני ואי השוויון, התקציב לא מביא בשורה, למרות הנתונים החמורים שפורסמו השבוע, וכי הגדלת המשאבים לחינוך לא מפשירה את הקפאת החוק להרחבת יום לימודים ארוך שיישומו נדחה באחד מחוקי ההסדרים הקודמים.
"המגמה של שחיקת הקצבאות נמשכת. לא הוקצו משאבים משמעותיים למאבק במחירי הדיור הגואים עקב ההיצע הנמוך. המע"מ לא הופחת מ-16% והעלאת נטל המס בתקציב עומדת על כ-5.3 מיליארד שקל בשנה. האוצר מדבר על צעדים להגדלת מעגל התעסוקה אך מתעלם מהיצע המשרות לעובדים ישראליים, מרמת השכר הנמוכה, מאי אכיפת תנאי העבודה, ובו זמנית דוחה בשנה את הפחתת מספרם של העובדים הזרים", מדגיש המסמך.
ד"ר נתנזון תוקף במיוחד את האוצר על תפקודו כשליט בלעדי על הכנת התקציב וביצועו. "האוצר שולט למעשה במשרדי הממשלה באמצעות חשבי המשרדים שהם עובדי החשב הכללי, החולשים על כל הוצאה. מגמת 'האקטיביזם התקציבי' של האוצר אף גוברת בשנים האחרונות, תוך ניצול הכוח המרוכז בידיו, במטרה להשפיע גם על תהליכים כלכליים, חברתיים ואפילו תרבותיים במדינה. מגמה זו שומטת מידי השרים את שארית יכולתם להתוות מדיניות במשרדיהם והופכת אותם יותר ויותר לחסרי אונים", אומר נתנזון.
לפנייה לכתב/ת 
