לזיהום הפלסטיני אין גבולות; ולישראלי?

השר הגנת הסביבה גלעד ארדן הצדיק לאחרונה את התנגדותו להקמת העיר הפלסטינית החדשה רוואבי בכך שהיא אינה עומדת בסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ביותר שמשרדו דורש. טענה זו מופרכת מהיסוד.

כשבוחנים את הסטנדרטים הסביבתיים של היישובים הישראלים מעבר לקו הירוק רואים שאין לארדן במה להתגאות. נניח לרגע את סוגיית אי-חוקיותן של כל ההתנחלויות. הפריסה המרחבית-גיאוגרפית שלהן מנוגדת לכל תפיסה סביבתית בת-קיימא. כל תכליתן היא לגזול כמה שיותר משטחי הגדה, באמצעות בנייה צמודת-קרקע בזבזנית, והקמת תשתיות פוגעניות בסביבה - בעיקר כבישים.

זאת, בניגוד גמור למגמות התכנון בתוך ישראל, החותרות לציפוף הבנייה ומונעות הקמת ישובים חדשים. דווקא רוואבי, בה מתוכננת בנייה רוויה, מתוארת על ידי ארדן כעיר "מיותרת מסיבות סביבתיות".

ההתנחלות הגדולה בגדה, מודיעין עלית, הוקמה מבלי שנבחנו השלכותיה על הסביבה באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה, ותסקירים כאלו נדירים בהליכי התכנון בגדה. מכשול ההפרדה, מבלי להידרש כאן לשאלה אם הוא הוקם בתוואי הנוכחי כמכשול בטחוני או כאמצעי לסיפוח שטחים ניכרים מהגדה, הוא לכל הדעות פרויקט בנייה עצום מימדים. ולמרות זאת, הוא הוקם מבלי שמערכת הביטחון ומתכנני המכשול הציגו לציבור את ההשלכות הסביבתיות הנרחבות שלו.

ברבות מההתנחלויות, הטיפול בשפכים מובחן על ידי משרד הגנת הסביבה כלקוי עד לא קיים. מתקן טיהור השפכים של אריאל למשל, מתפקד באופן לקוי כבר יותר מעשור ומזהם את שדות העיירה סלפית הסמוכה; שפכי ביתר עלית מזהמים את שדות הכפר ואדי פוקין; מודיעין עלית אוכלסה עוד לפני שחלק ניכר משכונותיה חוברו למערכת טיפול בשפכים, ואפילו ירושלים, בירת ישראל, מזהמת את אגן נחל הקדרון עד לים המלח במיליוני מ"ק של שפכים גולמיים מדי שנה. 

מזבלת אבו-דיס, בה מוטמנת הפסולת העירונית של ירושלים ומעלה אדומים, היא מהמפגעים הסביבתיים הבולטים בגדה. היא הייתה אמורה להיסגר עוד ב-2006, אך ממשיכה לפעול גם היום באופן בלתי חוקי, ומבלי שאושרה תכנית לשיקום האתר. מיקומה נקבע, בין היתר, כדי להגביל את אפשרויות הבנייה באבו-דיס.

עשר המחצבות הישראליות שפועלות בגדה המערבית, תוך הפרה של הוראות החוק הבינלאומי האוסרות את ניצול משאבי הטבע של השטח הכבוש, פועלות ללא פיקוח סביבתי ומבלי שהוכנה להן תכנית לשיקום נופי לאחר תום הכרייה.

ארדן צודק באומרו של"זיהום אין גבולות", אך ראוי היה שהשר להגנת הסביבה יתעלה מעל הטענות הצדקניות של המתנחלים מתנגדי העיר הפלסטינית, ויפנה את מרצו לטיפול במכלול הבעיות הסביבתיות בגדה המערבית, ובייחוד באלו שישראל יצרה.