רבין כתב לצעירים שקראו להורגו: "אני סולח"
ראש הממשלה לשעבר כתב לשני צעירים מאור-עקיבא, שהפיצו סטיקר עליו נכתב "צריך להרוג את רבין", כי "עלינו לעשות הכול כדי שחופש הביטוי יישמר, בלא שהוא הופך למלחמת אחים". הוא כתב: "על אף החומרה הניבטת מהמעשה הרי באווירת הסליחות של ערב יום הכיפורים - אני סולח"
"אני סולח". שנה לפני שנרצח התייחס ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, לאיומים על חייו, במכתב תשובה לסניגורם של שני צעירים מאור-עקיבא, שנאשמו כי הפיצו סטיקרים ובהם נכתב "צריך להרוג את רבין". "לא רק חייו של ראש הממשלה מוטלים כאן על כף המאזניים, אלא חייה של החברה הישראלית כחברה יהודית ודמוקרטית", כתב רבין, שנענה לבקשת ההתנצלות של השניים והביע תקווה כי "הלקח ישמש תמרור אזהרה".
הנצחה שנכתב בימים אלה על רבין. במכתב מזהיר רבין מפני פגיעה במשטר הדמוקרטי: "עלינו לעשות הכול כדי שחופש הביטוי יישמר, בלא שהוא הופך למלחמת אחים, ועלינו להבטיח מצב שבו יכולים המוסדות המוסמכים של המדינה לעשות את הפעילות שהם מופקדים על ביצועה מבלי שהם חושפים את עצמם לאלימות".
מכתבו של יצחק רבין ב-14.9.1994, ימים ספורים לפני יום הכיפורים, נחשף הערב (ג') על ידי גנזך המדינה, במסגרת ספר
הנשיא פרס נזכר:
"נפרדתי מרבין בנשיקה"
רונן מדזיני
נשיא המדינה, שמעון פרס, סיפר על היום ההוא - 4 בנובמבר 1995. "בעצרת לא האמנו למראה עינינו. רבבות צעירים שאגו 'רבין, רבין'. 'שלום, שלום'", הוא סיפר. לאחר מכן שיחזר פרס כי שמע קולות עמומים ורק מאוחר יותר הודיעו לו שרבין נורה. על הזיכרון, אמר: "צריך להילחם בשיכחה. שיכחה כזו היא אויב האדם"
באוקטובר 1993 עצרה המשטרה שני צעירים מאור-עקיבא, בחשד שהכינו והפיצו סטיקרים עליהם נכתב: "צריך להרוג את רבין". השניים הועמדו לדין בבית משפט השלום בחדרה והואשמו ב"מעשי המרדה" וב"פרסומי המרדה". במסגרת עסקת טיעון נקבע כי השניים יודו בעבירה וירצו עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, אותם ירצו בעבודות שירות וכן עונשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט קיבל את עסקת הטיעון.
עורך הדין אברהם ואנונו שייצג את הנאשמים, הביע חרטה מלאה בשמם ושלח מכתב לראש הממשלה דאז רבין, ובו טענו כי הכנת הסטיקרים היתה "מעשה קונדס". "אנו מתחרטים על מעשינו... הבנו שבמדינת ישראל הנמצאת כיום בתהליך חשוב ביותר ועדין ביותר ונמצאת כאילו היא יושבת על חבית אבק שריפה. מעשה כשלנו נחשב בבחינת גפרור דולק הנזרק לתוך החבית הזאת ומאיים לפוצץ אותה... אנו מבינים את משמעותו של תהליך השלום לנו לתושבי מדינת ישראל, לחיילינו, לכל מערכת הביטחון, לפלשתינים, למנהיגינו ומנהיגיהם, אנו מברכים על התהליך".
"אני רואה לנכון לקבל את ההתנצלות"
בספטמבר 1994, חודשיים מאוחר יותר, שלח רבין מכתב אל עו"ד ואנונו, ובו כתב כי "על אף החומרה הניבטת מהמעשה הרי באווירת הסליחות של ערב יום הכיפורים, אני רואה לנכון לקבל את ההתנצלות, ובאופן אישי - לסלוח". ואף על פי כן, לא חסך מהשניים רבין ביקורת חריפה על התנהלותם. "מרשיך שברו את אחד הקודים הבסיסיים בחברה הישראלית: הם זנחו את כלי הביטוי הלגיטימיים העומדים לרשותם במשטר הדמוקרטי והעדיפו לקרוא להריגתו של ראש הממשלה".במכתב מתח רבין ביקורת מרומזת על דבריו של שופט השלום שכתב בפסק הדין כי "לעולם לא ניתן לדעת על מי וכיצד יכולה או עלולה הפצת פרסום מהסוג הנ"ל להשפיע, וכבר היו דברים מעולם". אף שבית המשפט לא הקל - ובצדק - במעשיהם של הנאשמים, איני בטוח כי הדברים שכתב בקשר לכך משקפים את מלוא החומרה שיש, לדעתי, לייחס לעבירה שביצעו".
"מדינת ישראל", כותב רבין, מצויה בימים אלה על פרשת דרכים. היא צריכה להחליט מה תהיה מערכת יחסיה עם המדינות הערביות השכנות ועם העם הפלסטיני היושב בארץ ישראל. היא צריכה להחליט מה יהיה תוכנם של ההסדרים המדיניים ומה יהיה המחיר שתשלם בעבורם. אין צריך לומר שמדובר בהכרעות גורליות. באופן טבעי מתלווה לקבלתן ויכוח נוקב המשקף את החלקים השונים של הציבור הישראלי. ויכוח כזה הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה".
רבין מסכם את המכתב בתקווה, כי הלקח מהפרשה יילמד. "אני מקווה כי החרטה היא כנה, כי הלקח מן המעשה נלמד על-ידי מרשך וכי הוא ישמש תמרור אזהרה לכל מי שמהרהרים בבחירתה של דרך אלימה על פני אמצעים חוקיים".
לפנייה לכתב/ת 
רה"מ המנוח רבין. "מקווה שהלקח נלמד", כתב אז
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים
