המהומות בקראצ'י: העסקים סגורים, 51 הרוגים

לפחות 51 בני אדם נהרגו בארבעה ימי אלימות בקראצ'י, העיר הגדולה ביותר בפקיסטן. כלי תקשורת בעיר דיווחו כי מרבית העסקים בעיר בה מתגוררים כ-16 מיליון בני אדם נותרו הבוקר (יום ד') סגורים וכי התנועה בתחבורה הציבורית דלילה כיוון שמרבית התושבים העדיפו להישאר בבבתיהם.

בכמה שכונות בהן ניסתה המשטרה לפזר מתגודדים - הוצתו חנויות. אמש אירעו על מוסדות ציבור ועל מרכז קניות גדול. לפחות 55 בני אדם נעצרו בחשד לליבוי המהומות, שפרצו על-רקע הבחירות המתקרבות ועל-רקע שיתוף הפעולה של ממשלת פקיסטן עם ארה"ב במאבק בטרור האיסלאמי. ברקע למהומות עומד הסכסוך בין "תנועת קאומי מותחידה" (MQM), השייכת לקואליציה השלטת במחוז, לבין "התנועה הלאומית אוואמי"(ANP).

אין קונים. שוק מרכזי בקראצ'י, הבוקר (צילום: AFP)

שתי המפלגות שואבות את כוחן משתי קבוצות אתניות שונות החיות זו לצד זו בקראצ'י. MQM מייצגת את דוברי האורדו שבו לקראצ'י מהודו עוד לפני עצמאותה של פקיסטן ב-1947. זו מפלגה חילונית המתנגדת נחרצות לפעילות הטליבאן וארגוני הטרור האיסלאמיים בפקיסטן. ANP מייצגת את הפשטונים המזדהים עם תושבי המחוזות שבצפון-מערב פקיסטן ותומכים במאבק המזוין ובטרור.

המתיחות בין הפלגים החמירה מאוד בחודש אוגוסט בעקבות רצח רזא חיידר, חבר בפרלמנט המקומי וחבר בכיר במפלגת MQM. מפלגתו של חיידר הגישה לרשויות רשימה של 150 חשודים ברצח ובליבוי המהומות, אולם עד-כה איש לא נעצר. ב-MQM הטילו את האחריות על הפשטונים, ואלה הודיעו על החרמת הבחירות לבחירת מחליפו של חיידר ביום ראשון הקרוב.

בחודש ספטמבר נרצח בלונדון פוליטיקאי אחר המזוהה עם MQM.

 ד"ר אימרן פארוק, נמצא מוטל מחוץ לביתו כשהוא חבול בראשו ועל גופו סימני דקירות סכין רבים. פארוק, שכיהן בעבר כמזכיר המפלגה והיה ממונה בין היתר על קשרי החוץ ועל תיק זכויות האדם שלה, ערק לבריטניה ב-1992 וקיבל בה מקלט מדיני ב-1999, אחרי שטען כי קיבל איומים רבים על חייו במולדתו.

מאז חודש יוני אירעו בקראצ'י לפחות 300 "חיסולים ממוקדים" - כמעט כפול ממספר החיסולים שאירעו עד לאותה תקופה ב-2009. מרבית מעשי הרצח משוייכים לכנופיות ולעבריינים המופעלים ונשלטים על-ידי הפלגים היריבים.