זוכה מאונס בתו: "החדירו לה דברים לראש"

הבת האשימה את אביה באונס, אבל הוא כועס דווקא על הפרקליטות. "היא בחורה משכנעת ושכנעה את כולם בגלל כל המומחים שהיא דיברה איתם והחדירו לה לראש כל מיני דברים, הפרקליטות הייתה צריכה להבין את זה", אמר היום (ד') ל-ynet. מוקדם יותר הודיע בית המשפט העליון על זיכויו מחמת הספק מעבירות אונס בגלל  ההתבססות על "זיכרון מודחק" וביטל את העונש שנגזר עליו במחוזי - 12 שנות מאסר.

"עברתי תקופה לא נעימה בכלל, קרוב לשבע שנים", הוא הודה. "היא הרסה לנו את החיים. מכרנו בגללה את הדירה, חברים ניתקו איתי את הקשר ופוטרתי מעבודות". עם זאת, האב מתעקש כי אין בו רגשות שליליים כלפי בתו: "אני יודע שהיא לא מרגישה טוב, אמרתי מהתחלה שלא היו דברים מעולם. אילולא התמיכה של אשתי, ילדיי ומשפחתי לא הייתי מסוגל לעבור את התקופה הקשה הזאת.

"בראש ובראשונה אני מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי את הכוח", הוסיף האב. "אתה אומר לאנשים, לכל המומחים שהעידו, למה אתם משקרים? אני מאחל לבת שלי שתהיה בריאה ושהחיים שלה יהיו מאושרים. אני לא מרגיש רגשות נקמה אליה. ישבתי בכלא 45 ימים, זה דבר לא נעים בכלל, אני יוצא היום לדרך חדשה".

זיכרון אמיתי או מדומה?

בית המשפט העליון בחר לזכות את האב מבלי לשמוע את הנפגעת ומבלי לשמוע את הראיות בעצמו, משום שהטיל ספק במהימנות זיכרונותיה. השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ויצחק עמית קבעו פה אחד בהחלטתם כי יש ספק לגבי המועדים בהם כביכול בוצעו מעשי האונס, ויכול להיות שחלה עליהם כבר התיישנות. הם הוסיפו גם כי התביעה התבססה כמעט אך ורק על "זיכרון מודחק" - ללא ראיות חיצוניות - וכי ישנה אפשרות שמדובר בזיכרונות מדומים שהושתלו במוחה על-ידי מטפלים שונים לאורך השנים.

לדבריו, כדי לקבוע שמדובר בזיכרון מדומה, יש לסתור את הזיכרון באמצעות ראיות מפריכות. "אלא שבמשפט הפלילי נטל ההוכחה נופל על התביעה ולא על ההגנה. כלומר, ההגנה איננה צריכה להוכיח שהזיכרון מדומה, די לה להכניס ספק בלב השופטים ביחס לאמינות הזיכרון", הסביר זומר. "ספק כזה מועלה על-ידי ההגנה באמצעות טענות שונות. למשל, שהמתלוננת פירשה חוויות תמימות וזיכרונות חלקיים בדרך מוטה והסיקה, בטעות, כי אירועים מדומיינים, אכן אירעו. ההגנה טוענת בדרך כלל כי תהליכים כאלה מתרחשים עקב

שכנוע של המטפל, או בגלל תהליכים אחרים של השפעה או 'שטיפת מוח'".

במרכזי הסיוע מכירים היטב את תופעת השכחה בעקבות טראומה, ומלווים לאורך השנים נפגעות גילוי עריות רבות, שהדחיקו את סיפור הפגיעה במשך שנים ארוכות. עם היוודע דבר זיכויו של האב, ביקש איגוד מרכזי הסיוע מהפרקליטות לעתור לקיומו של דיון נוסף בנושא בביהמ"ש העליון. בנוסף, קרא למחוקק לפעול להקמת בתי דין המתמחים בעבירות מין.

"פסק הדין מעלה באופן חריף סוגיות מהותיות בהליך הפלילי בעבירות מין במשפחה, ביניהן זיכרון מודחק, פוסט טראומה והתיישנות", ציינו באיגוד, "ולכן אנו סבורות כי דרושה התמחות ייחודית כאשר דנים בעבירות מין, כפי שעולה במידה רבה גם בתיק זה".