"צריך לדבר אל הכיס שלכם"
פיט סיגר, זמר הפולק האמריקני הגדול ביותר, שטיפח את בוב דילן, משתתף בעצרת וירטואלית למען "מכון הערבה" בנגב, אבל תומך בחרם כלכלי על ישראל. "העולם חייב להראות לישראל שעליה לפתור בעיות באופן בלתי אלים", אומר הזמר בן ה-91
אז, כמו עכשיו, האמין סיגר, שנחשב לזמר הפולק האמריקני החשוב בהיסטוריה, ששירים יכולים להביא לשינוי. דיאלוג והתנגדות לא-אלימה הם הדרכים לפתור קונפליקטים, הוא חוזר ואומר. זו בדיוק הסיבה שהוא משתתף באירוע יוצא דופן שייערך ב-14 בנובמבר: עצרת וירטואלית למען "מכון הערבה ללימודי הסביבה", שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון בה לומדים סטודנטים ישראלים, פלסטינים, ירדנים ועוד.
פיט סיגר שר בטקס ההשבעה של אובמה עם ברוס ספרינגסטין
ארגונים פלסטיניים רבים, בהם ארגון עדאללה, קראו לסיגר לבטל את השתתפותו בעצרת, אבל הוא לא חוזר בו. זה לא אומר שהוא תומך במדיניותה הנוכחית של ישראל. "אישית, אני תומך בחרם הכלכלי. כל העולם חייב להראות לישראל שהיא צריכה לפתור את הבעיות שלה באופן בלתי אלים, ולדבר אל הכיס שלה. אני מתכוון לחרם על מוצרים מהשטחים. אני מודה שאני לא יודע הרבה על החרם התרבותי. אלא שחייבים לנהל דיאלוג, אחרת האנושות פשוט לא תשרוד. חייבים למצוא אופן לתקשר דרך תמונות, מוזיקה, אוכל או ספורט. המילים באות אחר כך".
מספר קהלת - לראש המצעד
שלושה פרסי גראמי ומדליות נשיאותיות, הן מביל קלינטון והן מפידל קסטרו, קיבל סיגר, ועדיין, ייתכן ששמו לא מצלצל לכם מוכר. "הסלבריטי הכי אנטי סלבריטי באמריקה", כפי שהגדיר אותו "ניו יורק מגזין" לפני מופע מחווה לאיש בו הופיעו ברוס ספרינגסטין, אדי וודר ועוד רבים שרואים בו מקור השראה.זהו האיש שטיפח את בוב דילן וג'ואן באאז, שלקח שירי עַם כמעט מכל העולם, והביא אותם אל המערב. בזכותו אנחנו מכירים את "גואנטנמרה" הקובני, "ווימאווה" האפריקאי ושיר המחאה הידוע "We Shall Overcome". למעשה, הוא ולהקתו "The Weavers" ("האורגים") הם היחידים שהביאו שיר עברי לראש המצעד בארצות הברית, בזכות גירסתם ל"צאנה, צאנה" משנת 1950.
סיגר גם יצר, על פי מילים מספר קהלת, את השיר "Turn! Turn! Turn", שהפך ללהיט בזכות ביצוע של להקת "הבירדז". סיגר מאמין שאת התמלוגים שהוא מקבל על שירים שהביא ממקומות שונים בעולם יש להחזיר למדינות המקור שלו. על כן בחר לפני כעשר שנים להעביר את התמלוגים מקהלת לישראל, ליתר דיוק ל"וועד הישראלי נגד הריסת בתים".
על הבמה (שני משמאל) עם "האורגים". שיר עברי בראש המצעד האמריקאי
האקטיביזם הפוליטי של סיגר עלה לו בתקופות מסוימות בקריירה. חברותו במפלגה הקומוניסטית, אותה הפסיק אחרי שלמד על זוועות שלטונו של סטאלין, גרמה לו להיות אחד מקורבנות "ציד המכשפות" של הסנאטור ג'וזף מקארת'י. סיגר נקרא בשנת 1955 להעיד בפני ה"הוועדה לחקר פעילות אנטי אמריקאית". סיגר סירב לענות על שאלות בנוגע לנטיותיו הפוליטיות והקשרים שרקם. כתוצאה, הואשם בזילות הקונגרס ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר. בהמשך הוחלט לבטל את עונש המאסר, אך משך שנים היה סיגר חלק מהרשימה השחורה של האסורים לשידור בטלוויזיה ותחנות הרדיו בארצות הברית.
חצי מאה אחר כך, נדמה שנעשה צדק פואטי: סיגר הוזמן להופיע בטקס ההשבעה של הנשיא ברק אובמה בבית הלבן, לצדם של ברוס ספרינגסטין והנכד שלו, טאו רודריגז-סיגר.
כמי שהיה מנודה בוושינגטון וחזר כמנצח, עברה בך תחושה של סגירת מעגל?
"קשה לומר. דברים גדולים כאלה לא מרשימים אותי. מרשים אותי באותה מידה להופיע בפני ילדים בעיירה שלי. אבל נכון שבמהלך המלחמה הקרה, מה שאני קורא 'הפיפטיז המפוחדים', היו אלה הרפובליקנים שהביאו לגינויו של מקארת'י בסנאט. הדמוקרטים היו עסוקים בלהתחבא".
איך הגבת כשברוס ספרינגסטין ביקש להקליט אלבום שלם משיריך?
"המצחיק הוא, שלא שמעתי עליו לפני כן. אני לא מקשיב לתקליטים, למרות שאמרו לי שהוא מפורסם מאוד (צוחק). אמרתי לו, לך על זה".
יש לך קשר ארוך ימים עם מדינת ישראל.
"נכון, ביקרתי אצלכם ב-1964 עם אשתי וילדיי. רציתי להכיר קיבוץ, והביאו אותי לקיבוץ שחבריו היו עולים חדשים מתימן שזה מקרוב באו. התרשמתי מהאנרגיה הרבה שם. לא הבנתי אז הרבה על הציונות, אחרת הייתי שואל יותר.
"ב-1967 הוזמנתי להופיע ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים באירוע יהודי-ערבי (שארגנה ניצה די-נור במלון הילטון - א"י). לפני כן הייתי בלבנון, שם ביקשו ממני שלא לבוא אליכם. מאז המצב רק החמיר. ישראל נוקטת בכוח בקנה מידה גדול, הפלסטינים בכוח בקנה מידה קטן.
עם ביונסה, ברוס ספרינגסטין והנכד טאו סיגר-רודריגז בטקס ההשבעה של ברק אובמה (צילומים: Gettyimages)
"עם הזמן הבנתי מה זה ציונות. מובן שאחרי החוויה הנוראה עם היטלר אנשים רבים רצו לבוא לארץ. לו ידעתי אז מה יקרה ליהודים בכל העולם, הייתי עוסק בדרכים למנוע את מה שקורה כעת.
מה היית עושה אחרת?
"מה שאני עושה עכשיו: אני רוצה לומר לישראלים ולפלסטינים, אם נדמה לכם שעכשיו נורא, חשבו 50 שנה קדימה, כשהעולם יתפוצץ. זה ילך ויחמיר עוד ועוד, אלא אם תחשבו איך לפתור את העניין בדרכי שלום. אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה, אבל אנחנו חייבים לנסות. זו היתה דרכו של מרטין לות'ר קינג.
"קינג לא כיוון לשינויים גדולים, כמו שינוי הבחירות. הוא התמקד במשהו קטן כמו מחאה נגד ההפרדה באוטובוסים. הוא הצליח לעשות ב-13 שנה מה שאחרים לא הצליחו במאה שלמה".
אם לא תקרא לחירות, היא לא תבוא
את העצרת הוירטואלית למען "מכון הערבה", שתחל בשעה שמונה בערב שעוננו, ינחה השחקן מנדי פטינקין ("הנסיכה הקסומה", "שיקגו הופ"). מלבד סיגר, שכבר הקליט את חלקו המוזיקלי במופע אך עשוי לשאת דברים בשידור חי, יופיעו שם גם איאן אנדרסון מ"ג'תרו טל", הצמד טאק אנד פאטי וגם מוש בן-ארי עם השיר "עוד יבוא שלום עלינו", שהוא שיר הנושא של האירוע.
למדת כבר את "עוד יבוא שלום עלינו"?
"לא, אבל למדתי את השיר הלבנוני שהקלטתי יחד עם שני בוגרי 'מכון ערבה', 'גהאנו מאי'. שיר יפהפה שמסתיים בכך שאם לא תקרא לחירות, היא לא תבוא אליך".
כתבת לאחרונה שיר בעקבות כתם הנפט שנוצר באסדה של BP. איך אתה מתעדכן באקטואליה העולמית?
"אני קורא עיתונים ומגזינים, שיש מי שיקרא להם ליברלים או פרוגרסיביים. אני קורא בקביעות את ה'ניו יורק טיימס' וה'וול סטריט ג'ורנל', ולעתים גם את ה-People's Weekly World (שבועון בעל זיקה סוציאליסטית שאינו מודפס מאז ינואר השנה - א"י). אני חולה קריאה".
סיגר ממשיך להיות פעיל ואפילו חוטב עצים בעצמו ("ככה אני מבלה חצי שעה נעימה"). כשהשליכו לעברו אבנים, משום שהעז להופיע ב-1949 עם הזמר השחור פול רובסון, הוא שמר שתיים ובנה איתן אח מבוערת שעדיין משמשת אותו. יש לו בנג'ו אחד בלבד והבית שלו והמשאית שלו ניזונים מהפאנלים הסולאריים שהתקין בחווה שלו, אותה הוא חולק עם טושי, אשתו מזה 67 שנה. "אין לי אותן רמות אנרגיה שהיו לי בצעירותי", מודה סיגר, "יש ערימה של מכתבים שאני לא מספיק לענות עליהם ולא יצאתי מניו יורק כבר תקופה".
יש לך מושג כמה שירים כתבת לאורך הקריירה?
"בספר השירים שלי, שיוצא עכשיו מחדש, יש 267 שירים. אחד מהם הוא שיר שלא אני כתבתי, אבל הוספתי לו שלוש מילים: 'Somewhere Over The Rainbow' ששרה דורות'י ב'קוסם מארץ עוץ'. במקום המילים 'מדוע לא אוכל?', כתבתי 'מדוע שאתה ואני לא נוכל?'. אני מתבדח על כך שאם אביט לשמיים, אראה את כותב השיר, ייפ הארבורג, צועק לי, 'אתה יכול להתעסק עם שירי פולק, אבל אל תיגע בשיר שלי'. את יודעת למה את לא מצליחה, דורות'י? כי את מבקשת רק לעצמך. את חייבת לבקש בשביל כולם ואז תצליחי להגיע מעבר לקשת".
מה הסוד לנישואים מאושרים שנמשכים כבר 67 שנה?
סיגר צוחק. "אוכל טוב".
