ועכשיו תורכם לבקש סליחה

חזרו בכם. אם יש בכם שמץ של הגינות, חזרו בכם. אפשר בתוספת התנצלות כנה, אך גם הבהרה לקונית תתקבל.

אחרי ההשמצות, תיוג אוכלוסיה שלמה כפושעים ועבריינים, הסתת אוכלוסייה מוחלשת כנגד רעותה, ובעיקר ההתנפלות חסרת המעצורים כנגד החלשים בחלשים - אחרי כל אלה מישהו צריך לבקש סליחה, ובגדול.

דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לאחרונה בפירוש כי להאשמות הנשמעות בדיון הציבורי בנוגע לפשיעת ה"מסתננים" אין בסיס עובדתי.

זהו דו"ח של הכנסת, לא של ארגון זכויות אדם זה או אחר. הנתונים הינם נתונים משטרתיים, מבוססים וברורים, ולא יכולה להיות מחלוקת על העובדות: שיעור פשיעת האפריקניים הינו נמוך באופן משמעותי ביחס לשיעור פשיעת אזרחי ישראל.

כמובן שכל מי שמכיר את הנושא לא מופתע; מבקשי המקלט המגיעים לישראל אינם פושעים, אינם עבריינים, ובטח לא סכנה לציבור.

לשם הדוגמה, כלל התיקים המשטרתיים אשר נפתחו ב-2009 עומד על 403,515 תיקים. מתוכם, רק 476 תיקים היו תיקי אפריקנים. כלומר, גם אם החלום הרטוב של ח"כ יעקב כץ וחבר מרעיו יתגשם, וכל הפליטים ומבקשי המקלט ייעלמו מישראל במכת ברק, עדיין יישארו 403,039 תיקים לחוקרי משטרת ישראל לפתור.

האם כך נפתור את "בעיית הפשיעה החמורה שהמסתננים הביאו עמם"? מעבר לכך, הנתונים היחסיים מראים כי הפשיעה בקרב הפליטים נמוכה אף משיעור הפשיעה בקרב כלל האוכלוסייה.

בתל אביב למשל, עומד שיעור האפריקנים מכלל האוכלוסייה על 4%, בעוד ששיעור פתיחת התיקים המשטרתיים של אפריקניים הוא נמוך ביותר - 0.72% . ניתן להביא נתונים נוספים מהדו"ח, אך התמונה כבר ברורה. ההפחדות על גל הפשיעה הגואה על ידי הפליטים האפריקאיים מצוצות מהאצבע.

אך לא מדובר בטעות תמימה או בלבול בנתונים. גל ההפחדה מונע על ידי גורמים פוליטיים מקצועיים, שיודעים לנצל את מצוקות השכונות והערים החלשות ידי באמצעות שימוש בדמגוגיה זולה, אינפורמציה שקרית, ובעיקר - יצירת שעיר לעזאזל. לא הפליטים גרמו למצוקות שכונות הדרום בתל אביב - האפלייה בתשתיות ובתקצוב הינה מדיניות הנמשכת עשרות שנים.

הפשיעה בערי הפריפריה לא הגיעה עם הפליטים. היא הייתה שם ותישאר גם אחריהם. אך מנגנון הפניית הזעם כלפי הזרים והאחרים הוא שיטה ידועה מקדמת דינא: הזרים החלשים בכל העולם מכירים זאת היטב, מהשחורים באמריקה ועד בני הרומה בצרפת. התמונה תמיד זהה, וכוללת את תיוג הזרים כ"פושעים", כ"גוזלי משרות" וכ"אנסים ושיכורים".

לצערי, גם בישראל ישנם "נציגים אותנטיים" שצוברים פופולריות זולה על גבי הזעם החברתי על הקיפוח ארוך השנים, ומפנים אותו כלפי האוכלוסיות שזה עתה באו.

אם היה לאותם פעילים פוליטיים או לאנשי התקשורת המחרים מחזיקים אחריהם איזשהו עניין לקדם באופן ממשי את שכונות המצוקה, הרי שאת הזעם היו מפנים כלפי קובעי המדיניות. מהם יש לפחד, לא מפליטים חסרי זכויות בארץ זרה. הרי המדינה היא זו שסירבה ליצור מדיניות מסודרת לטיפול בפליטים והפנתה את האוטובוסים של השב"ס לשכונות וערים ספורות, היא זו שמנעה פיזור ונשיאה בנטל.

המדינה היא זו שמונעת אישורי עבודה, ומחייבת את הפליטים לעבוד ללא זכויות ולהדרדר לעוני תחת ניצול קשה. המדינה היא זו שמונעת מהם גישה לשירותי בריאות ורווחה, ומעמיקה אף יותר את המצוקה.

המדינה היא זו שיוצרת כיום את תחילתה של תופעת דרי הרחוב מתוך הפליטים. הפליטים לא הגיעו לישראל פושעים או עבריינים, ואלו המעטים שהינם כאלה היום, הם יצירי כפיה של מדיניות הממשלה עצמה.

כעת, כשהנתונים ידועים והתמונה התבהרה, עליכם, אותם גורמים פוליטיים ואנשי עיתונות מסיתים, להתנצל מיידית. קודם כל בפני השכונות והערים הדרומיות, להם שיקרתם בלא בושה, שם יצרתם טרור ואימה במקום חמלה ומאבק משותף.

לא פחות מכך, עליכם לחזור בכם ולהתנצל בפני החפים מפשע עליהם טפלתם אשמה לשווא. אם יש בכם שמץ של הגינות, חזרו בכם.

עודד דינר, מרכז נושא הפליטים ומנהל מחלקת הפעילות והמערכות הציבוריות באמנסטי אינטרנשיונל ישראל