הונדה PCX - במבחן ארוך טווח

אז מה עשינו עד היום עם קטנוע המבחן ארוך הטווח שלנו? בעיקר רכבנו במהלך החודש החולף. בימים כתיקונם מבצע הקטנוע דרך קבע נסיעות של 20-30 ק"מ לכל כיוון, ופעם אחת גם דהר לחיפה וחזרה לתל אביב. מרבית השימוש היה עם רוכב בודד, ופה ושם הצטרף נוסע נוסף.

והיה כמובן גם טיפול שאחרי הרצה, במוסך המרכזי של היבואן. אגב, פרט לו יש במפתיע עוד מוסך מורשה-יבואן אחד בלבד בכל תל אביב. הטיפול היה שגרתי לגמרי, וכלל החלפת שמן בלבד. עלותו - 350 שקלים, וזמן הטיפול ארך כשעתיים. עד לרגע כתיבת שורות אלה כיסה ה-PCX מרחק מצטבר של כ-2,400 ק"מ, מעט פחות מהקצב המתוכנן אך לא רחוק ממנו. ועכשיו, למבחן מסודר.

שורה תחתונה

ה-PCX הוא קטנוע עירוני מצטיין ונאה, עם ממדים קטנים אך מספיק מרחב לרוכבים גבוהים, כושר תמרון יוצא דופן, מנוע נעים וזריז ותא אחסון בעל קיבולת מפתיעה לטובה. מצד שני, רכיבה מחוץ לעיר נפגמת בשל הגבלת מהירות מיותרת ומיכל דלק קטן מדי. מערכת הדימום האוטומטי המתקדמת, האמורה להקטין את צריכת הדלק, תורמת בינתיים בעיקר לשקט בעת עמידה ברמזור. תרומתה להפחתת צריכת הדלק תבדק בהמשך. בכל מקרה, עבור רוכבים עירוניים בעיקר, הקטנוע הזה מומלץ וראוי לבחינה. רוכבי מרחקים גדולים יותר, יהיו פחות מרוצים.

עם תג-מחיר של 20 אלף שקל, ה-PCX הוא הקטנוע מקורר-המים הזול ביותר של הונדה. לשימוש עירוני הוא בחירה מצוינת, אם כי יש כמובן אופציות נפוצות זולות יותר מתוצרת טאיוואנית. מי שזקוק לקטנוע גם עבור תנועה בין-עירונית, טוב יעשה אם יבחר באחד הכלים החזקים והמהירים יותר בשוק ה-125.

חסר לכם פירוט? אחרי הטבלה תמצאו כזה בשפע

מנוע וביצועים: המנוע המוזרק ומקורר-המים אינו בעל הספק גבוה במיוחד - כ-3 כ"ס פחות מהרף העליון של רמת הרשיון הבסיסית (A2). כנראה כדי להגיע לצריכת דלק טובה ככל האפשר, כמו-גם העובדה שמדובר בקטנוע עם יעוד עירוני בעיקר. אלא שגם ההספק הקיים אינו מנוצל במלואו: מהירות הקטנוע מוגבלת מלאכותית, כך שהמחוג נעצר כשהוא מצביע על 106-107 קמ"ש, או 96.5 קמ"ש אמיתיים. למהירות זו הוא מגיע גם ברכיבה בשניים, כך שנותר עוד כוח מנוע בלתי מנוצל. המגבלה אינה משמעותית בעיר, אך מציקה מחוץ לעיר.

בתנועה עירונית הוא אינו מרגיש נחיתות הספק, ומציע אופי פעולה נעים, כשהוא חלק ושקט רוב הזמן, פרט לרעידות לא נעימות בסיבובי סרק בעת עמידה במקום. מצד שני, מערכת הדימום האוטומטי פותרת את הבעיה, ותוך שלוש שניות מעצירה מדוממת את המנוע לחלוטין. פתיחת מצערת קלה מספיקה כדי להביא להתנעה - שקטה ומיידית, כך שבפועל אין כל השהייה. העסק פשוט עובד טוב.

מהירות מרבית מעשית (זקוף): 96 קמ"ש

זיוף מד מהירות: 10%+

צריכת דלק ממוצעת: 35.5 ק"מ לליטר

טווח רכיבה (מיכל מלא לריק): 220 ק"מ

מרווח גחון (טיפוס על מדרכה): 14 ס"מ

קוטר סיבוב (בין מדרכות): 370 ס"מ

ה-PCX מצוייד במערכת בלימה משולבת. הרכיבים עצמם - בלם תוף אחורי - אינם מרשימים, אבל מדובר במערכת משולבת הידראולית, ולא מכנית כמו בקטנועי 125 אחרים מתוצרת הונדה. בכל מקרה, בלימות חזקות דורשות הפעלת שני המנופים בהחלטיות.

ביומיום: תא האחסון תחת המושב מפתיע בגודלו. קסדה שלמה רגילה נכנסת ללא בעיות, ונותר מקום לעוד מספר פריטים. עם זאת, בולט בהעדרו וו תליה לשקיות. בתמרון בעיר אין ל-PCX מתחרים: לא רק שזהו קטנוע צר-ממדים - הוא בעל קוטר הסיבוב הקטן ביותר שמדדנו עד היום לקטנוע כלשהו. מצד שני, כושר טיפוס המדרכה הוא הגרוע ביותר שמדדנו עד היום, כך שכדאי מאד להזהר בעליית מדרכות.

צריכת הדלק בשלב ההרצה (ובשימוש עדין) היתה מעל 40 ק"מ לליטר. לאחר ההרצה, עם שימוש שגרתי ואף נמרץ, הגענו לממוצע מצוין של 35.5 ק"מ לליטר. תוצאות מעולות כמובן, אך נפגמות במעט בגלל מיכל הדלק. על הנייר תכולתו 6.2 ליטר, בפועל מתחילה ההתראה על מיכל ריק להבהב לאחר צריכת כ-5.1 ליטר. לכן אנחנו מתחילים לחפש אחר תחנת דלק אחרי 180 ק"מ בלבד, בזמן שאפשר היה להגיע להרבה יותר מזה. פתיחת מכסה מילוי הדלק, כמו-גם שחרור המושב, מתבצעות ממתג ליד מפתח ההצתה, ומתאפשרות כאשר המפתח מסובב למצב ביניים. קשה להחליט אם מדובר בשיטה טובה או לא.