"ייבשתם אוניברסיטאות – פגעתם בהיי-טק"

המשבר בהשכלה הגבוהה ובחוסר השקעה של המדינה באוניברסיטאות פוגע במנוע הצמיחה הראשי של המשק הישראלי – ההיי-טק – כך טוען נשיא קבוצת ההיי-טק רד בינת יהודה זיסאפל . זיסאפל, שאמר את הדברים בפורום מנכ"לי ההיי-טק של המרכז הישראלי לניהול, הוסיף כי "הממשלה לא צריכה לסייע להיי-טק בכסף, את זה אמור לייצר ההיי-טק עצמו. תפקידה של הממשלה היא ליצור סביבה שבה התעשייה תוכל לפרוח ובראש ובראשונה חינוך".

לדברי זיסאפל, "מדי שנה מסיימים כ-8,000 סטודנטים לימודי הנדסה – 3,300 באוניברסיטאות, שהן המוסדות הטובים באמת, והשאר במכללות. המספר הזה לא גדל כבר 15 שנה, ובינתיים העלייה מרוסיה שגם היא מספקת מהנדסים הפסיקה והמהנדסים שפעם כולם בהייטק היו צעירים מתחילים לפרוש. כיום מספר הפורשים והמצטרפים להייטק כבר כמעט זהה.

נשיא קבוצת רד בינת הדגיש כי ההיי-טק גדל בעיקר באמצעות גיוס מהנדסים. "למעשה", טוען זיסאפל. "לא ניתן לצמוח בלי מהנדסים חדשים כיוון שאי אפשר לייעל את הקיימים מעבר למה שכבר נעשה. אנחנו ממש תקועים בתקרת זכוכית. במקום להשקיע באוניברסיטאות, הממשלה מייבשת אותן, ובסוף מזניחה את החינוך גם בתקציבים וגם בעובדה שחלק מבתי הספר כלל לא מלמדים את מקצועות הליבה.

"חברות הייטק חייבות לגדול ב-15% לשנה. אם אתה לא צומח או צומח בפחות מזה, המתחרים שלך מתחילים לכרסם בך, האנליסטים מסתכלים עלייך בחשדנות ואתה מאבד את הכושר התחרותי. כדי לשרוד החברות הישראליות עושות את מה שהן לא רוצות לעשות: מגייסות אנשים בחו"ל. כבר כיום חברות ריאליות מעסיקות בין עשרת אלפים ל-15 אלף אנשים בהודו, מזרח אירופה ואפילו ארה"ב. הם עושים את זה בחוסר ברירה ובשקט בשקט רחוק מהתקשורת. רק אמדוקס לבדה מעסיקה 16 אלף אנשים בחו"ל".

זיסאפל הוסיף ואמר כי "במקום להגדיל את התעסוקה מהייצור בישראל, אנחנו מייצאים לחו"ל כסף וגם ידע. יש שם אנשים טובים והם לומדים איך להתחרות בנו. וכמובן, הייצוא הישראלי גדל פחות מכפי שהוא יכול. ההיי-טק הישראלי אחראי לכ-50% מהייצוא שלנו ולמעשה, גידול בהיי-טק זאת הגדלת הייצוא".

הוא הוסיף וסיכם כי "כיום אנחנו מייצאים 22 מיליארד דולר בשנה ואנחנו אמורים להגיע תוך 5 שנים לייצוא של 46 מיליארד דולר. כל הזמן אומרים אין כסף, אין כסף אבל היה מספיק לנו אם הממשלה הייתה משקיעה רק 4% מהמסים שהיא מקבלת מהיי-טק בחינוך, השכלה גבוהה, וכן מחקר ופיתוח בחממות של המדען הראשי. שווה להשקיע בענף שמכניס מידי שנה עשרות מיליארדי דולרים למדינה כמה מיליארדים בודדים. לא בכסף, לא בקרקע, לא בהטבות מס, אלא אך ורק בחינוך ובמחקר ופיתוח".

באוצר מסכימים: החינוך - קריטי לעתיד ההיי-טק

לאחר זיסאפל נשא דברים גם מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, ששימש בעבר מנכ"ל חברת ההיי-טק נייס. "יש כאלה שפורשים, חלק מהם נהיים מנכ"ל משרד האוצר", התלוצץ שני ששהגיב לדברים ואמר: "אנחנו מודעים לכך שעתיד החינוך הוא קריטי לעתיד ההיי-טק".

הוא הוסיף כי "לתקציב שהכנו לשנים 2012-2011 יש תוספת של מיליארדי שקלים לחינוך ולהשכלה גבוהה ואני מקווה שחלק גדול ממנה יגיע לחינוך טכנולוגי. אנחנו יודעים גם שיש מחסור במורים לחינוך טכנולוגי בעיקר בתיכונים ומצד שני יש גלים של פרישות מההיי-טק ויש נטייה של אנשי היי-טק לעזוב את התעשייה בגיל צעיר. הרבה אנשים שעבדו 20 שנה בהיי-טק ויותר היו שמחים ללכת לעבוד בהוראה ואנחנו נצא עם פיילוט לתהליך כזה".

שני פירט תוכניות נוספות של הממשלה לסיוע להיי-טק, ביניהם תוכנית שתעודד את משרדי הממשלה השונים לרכוש מכשור טכנולוגי ישירות מחברות ישראליות ולאפשר לחברות היי-טק ישראליות לנסות טכנולוגיות חדשות על משרדי הממשלה עצמם.

בנוסף, דיבר מנכ"ל האוצר על הצעת חוק שתקטין את המיסוי על עסקאות שבהן חברת היי-טק ישראלית אחת רוכשת חברת היי-טק ישראלית אחרת. "במקום שחברות ישראליות קטנות יימכרו לחו"ל בנזיד עדשים יחסלו את המנהלה שלהם וישאירו כאן כמה מפתחים בלבד, נעודד אותן להימכר לחברות ישראליות גדולות יותר".

בנוסף, הצהיר שני שחוק עידוד השקעות הון במתכונתו החדשה יפשט את הדרך המורכבת שבה מחושבות ונבדקות הטבות המס לחברות היי-טק. ועם זאת, העיר: "שום דבר שהממשלה לא תעשה לא יחליף את היוזמה שלכם 'יזמי ההיי-טק', ההמצאות שלכם ואת מה שאתם עושים".