שתף קטע נבחר

צילום: שירי הראל

המשוכה גבוהה מדי עבור מכבי? בואו נהנה מהדרך

"התחושה אחרי התבוסה בוויטוריה היא שהצהובים יתקשו העונה מול הקבוצות הבכירות, היופי בכך הוא שכל ניצחון שיגיע יהיה מוערך ובעל משמעות", מוטי דניאל שומר על אופטימיות. אין פיינל פור? הניצחון האמיתי הוא החזרת הזהות הישראלית

נקודת הפתיחה שעמדה לרשות מכבי תל אביב במחזור הפתיחה של היורוליג היתה טובה - היא הגיע לאחר תקופת ההכנה ששילבה מסעות לחו"ל והסתיימה בטורניר אינטנסיבי וזכייה בגביע הליגה, מהצד השני קאחה לבוראל ויטוריה עוד היתה מותשת ממסע משחקים מפרך בארה"ב.

 

 

כל התיאוריות הופרכו מהר מאוד. פתיחה רצחנית של המארחים השאירה את מכבי בהלם ובחוסר אונים טוטאלי. תצוגת התכלית של הספרדים מעבר לקשת היתה מרשימה. מאז ומתמיד מכבי התקשתה מול הקבוצה של דושקו איבנוביץ', אבל הערב זה היה באמת מוגזם. המשחק הזה נגמר במהירות שיא והסיוט של הגארבג'-טיים היה ארוך ומייגע.

 

לפני שקאחה לבוראל איבדה עניין והחלה להשתעשע, אפשר היה לראות מספר בעיות שילוו את מכבי בתמודדות שלה מול קבוצות הצמרת של אירופה.

 

נראה שיש קושי בסיסי בהגנה האישית של רוב השחקנים. הצהובים ניסו שינויי הגנה כדי לעצור את המבול, אבל כלום לא עבד. השכל והתנועה היפה של הספרדים ייצרו חדירות של שחקנים שגרמו לכיווץ ההגנה, כך ששני שחקנים נשארו פנויים על קו השלוש. זה לא מתקבל על הדעת מול קבוצה שקולעת באחוזים מטורפים ממרחק. כשירד הביטחון ראינו גם סלים קלים מכדורים חוזרים, כאשר שחקני מכבי חסרי ריכוז לחלוטין.

 

הקו האחורי של ג'רמי פארגו-דורון פרקינס חי הרבה יותר על אינסטינקטים מאשר על ניהול משחק מסודר. השניים חודרים יפה, אבל סובלים מקליעה לא יציבה ממרחק. מול קבוצות בעלות גבוה עם נוכחות הגנתית (כמו סטנקו באראץ') אין להם לאן ללכת, והחדירות מסתיימות בזריקה קשה במקרה הטוב ובאיבוד כדור במקרה הרע.


ג'רמי פארגו מחבק את דייויד לוגן, הקלע המוביל של הספרדים (AFP)

 

מכבי לא הציגה פתרונות התקפיים בצבע, והתבססות יתר על סופוקליס שחורציאניטיס תוקעת את ההתקפה וכולם מתבוננים בו מנסה לחפור בכוח. צ'אק אידסון שוב היה חלש, לא ייצר לעצמו או לאחרים ונראה מפוחד רוב הזמן. ויטוריה הצליחה לנטרל כל כלי התקפי שמכבי הציגה, כולל ליאור אליהו, שבדרך כלל מצליח בעזרת התנועה הבלתי מפסקת שלו לייצר נקודות גם במקומות שאחרים לא מסוגלים.

 

נושא אליהו דורש התייחסות קצת יותר רחבה. כאחד החושב שליאור הוא מגדולי השחקנים שלנו, התקשיתי להבין את החזרה שלו לישראל. כמובן שסיבותיו עימו ויש לכבד אותן, אבל אני משוכנע שאליהו שחקן ייחודי עם מעלות שיכולות להביא אותו ל-NBA. רק לפני כמה חודשים הוא הוביל את ויטוריה לאליפות מדהימה. כשרואים את המכונה המשומנת של איבנוביץ' וחושבים איך היה יכול לפרוח במשחק הריצה המדהים שלה, קשה לקבל את הסיבות של קושי וגעגועים הביתה.


באראץ' עוצר את בורשטיין, תקע את התקפת מכבי (AFP) 

 

התוצאה הסופית לא משקפת כלום ממה שראינו הערב. קיבלנו משחק חלש מאוד מצד הצהובים, שניצלו את איבוד העניין של המקומיים. חלק מהצהובים אמנם הצליחו לצבור נקודות ולצאת עם מספרים נורמלים, אידסון וטל בורשטיין לדוגמה, אבל כולם יודעים שזאת אינה סיבה לנחמה.

 

התחושה אחרי משחק אחד היא שמכבי שנראה העונה באירופה תתקשה מאוד מול הקבוצות הבכירות. קבוצה עם עומק וגובה כמו ויטוריה מציבה אתגרים שהם על סף הבלתי אפשרי בשבילה. זה לא אומר שלא יהיו ערבים יפים, אבל קצה גבול היכולת שלה אינו רחוק.

 

היופי בעובדה הזאת היא שכל ניצחון שיגיע העונה יהיה מוערך ובעל משמעות. אם המשוכה הסופית (פיינל פור) גבוהה מדי, זאת הזדמנות אמיתית להנות מהדרך. בהגדרת המטרות לעונה ראשי הצהובים היו צנועים הרבה יותר מבשנים קודמות. הגרעין הישראלי הוא מהטובים והמובחרים שיש בארץ ואם מכבי תפגין נחישות ורצון, הקהל יתחבר אליה ויעריך אותה. ובזה יהיה ניצחונה האמיתי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים