רפורמה בקרן המטבע: אירופה תוותר על מושבים

"הסכם היסטורי". כך כינה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס קאהן, את הרפורמה שעליה הסכימו היום (ש') שרי האוצר והנגידים של המדינות החברות בארגון ה-G20. המנהיגים, שנועדו ביומיים האחרונים בדרום קוריאה כהכנה לועידת הפסגה של המדינות שתיערך בשבוע הבא בסיאול, הסכימו על צעדים להתמודדות עם מה שזכה לכינוי "מלחמת המטבעות" ולמעשה ביצעו הערכה מחדש של יחסי הכוחות בין המדינות החברות בארגון.

בהודעה לעיתונאים מסר שטראוס קאהן כי הנציגים הסכימו כי מדינות העולם יימנעו מעתה מנקיטת צעדים יזומים להפחתת ערך המטבע של כלכלותיהם. מדובר בהישג חשוב לארה"ב, שנאבקת עדיין באבטלה גבוהה ומתקשה לעשות זאת נוכח התחזקות הדולר. בתמורה, הסכימו מדינות אירופה לוותר על 6% מכוחן ולוותר על שני מושבים במועצת המנהלים של קרן המטבע העולמית לטובת מדינות המזרח הרחוק ואמריקה הלטינית. "מדובר ברפורמה הגדולה ביותר בקרן אי פעם", אמר שטראוס-קאהן לכתבים. טרם הוחלט אילו מדינות באירופה יוותרו על מושבים ואילו מדינות יזכו במושבים חדשים.

ארגון ה-G20 מאגד את הכלכלות החזקות בעולם (ארה"ב, יפן, צרפת, גרמניה ועוד) לצד הכלכלות ה"מתעוררות" (ברזיל, הודו, סין ועוד). סמכויותיו ותפקידיו גדלו משמעותית מאז המשבר הפיננסי של 2008, שבו נחשפה אוזלת יד של הכלכלות החזקות בהתמודדות עם המשבר. כעת, מסתמן כי ראשי הכלכלות המתעוררות ניסו וגם הצליחו להעביר רפורמה המתרגמת את התהליכים שהתרחשו בשנתיים האחרונות לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בכלכלה העולמית.

לפני כשבועיים הוסמך יו"ר קרן המטבע כבורר בין המדינות במה שכונה "מלחמת המטבעות". מלחמה קרה זו פרצה בעקבות הורדת הריבית בבנקים בעולם, כתגובה למשבר הפיננסי. בעקבות ההורדות, החל מאבק סמוי בין המדינות כשכל מדינה מנסה לשמור על שער מטבע מקומי נמוך ביחס לשאר המדינות. שער נמוך של המטבע המקומי - מסייע לייצואנים הפועלים מתוך אותה מדינה להרוויח יותר וכך מעודד את התפתחות הכלכלה. מנגד, שער מקומי גבוה מדי עשוי להביא להאטה ולעלייה באבטלה.

בין הצעדים שנקטו מדינות שונות כדי להוריד את ערך המטבע ניתן למנות את שיטת רכישת הדולרים שיושמה בין היתר גם על ידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. בשיטה זו רוכש הבנק המרכזי כמויות גדולות של המטבע האמריקני וכך מעלה את ערכו בשוק ושומר על מטבע מקומי חלש.

מהלכים אלה גלשו לכדי מאבק גלוי בין שניים מהכוחות המרכזיים בכלכלה של ימינו: סין וארה"ב. לפני כחודש אישר הקונגרס האמריקני שורה של סנקציות כלכליות על מדינות שממשלותיהן משפיעות באופן יזום על שער המטבע המקומי. המטרה העיקרית הייתה סין, שלטענת האמריקנים פוגעת שמאמציהם להתגבר על נגע האבטלה בכך שהיא שומרת באמצעים מלאכותיים על מטבע חלש (היואן) ומציפה את השוק האמריקני במוצרים זולים.

בעקבות החרפת הסכסוך, פנו מנהיגים אל הקרן בבקשה שתביא לסוף הסכסוך ולהסדרת הנושא. הרפורמה שהושגה כעת היא פשרה שבה השווקים המתעוררים, ובעיקר סין, מסכימים לקבל על עצמם את הפיקוח בתמורה ליותר מניות בקרן העולמית ויותר השפעה.

לאחר השינוי, שטעון עדיין את אישור מועצת הנגידים של הקרן ובכל מקרה ייכנס לתוקף עוד כשנה ישתנה ההרכב של 10 בעלי המניות הגדולים בקרן. ההרכב החדש יכלול את ארה"ב, יפן, ברזיל, הודו, סין, רוסיה, צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה. כמו כן, הוסכם על יצירת רשת ביטחון שתמנע משברים פיננסיים עוד בתחילת היווצרותם.