הלוח של HP: תותח בעולם של אקדחים?

בינואר השנה הושק האייפד. חובבי טכנולוגיה ברחבי העולם התחלקו לשניים: אלו שהסתנוורו מלוח הקסמים והאפשרויות שהוא מציג - ולאלה שגיחכו: "אין יואסבי? אין מצלמה? מאמץ יפה, אפל. HP כבר תלמד אתכם איך עושים את זה". השם HP לא התבלט סתם. זו חברת המחשבים הגדולה ביותר בעולם, וציפו ממנה לדברים גדולים. 

עוד בינואר הציגה HP מחשב לוח, ה-Slate, עם סרטוני פרסומת נוצצים והבטחה עצומה: מחשב לוח מבוסס Windows 7, שיתמוך בכל פורמט, יפעיל כל יישום ויעשה את החיים של כולנו טובים יותר. אז הבטיח. בסוף השבוע הופתעו הצרכנים והאנליסטים כאחד: HP השיקה את הסלייט, אבל לא הסלייט שציפו לו: הדגם הסדרתי, Slate 500, הוא מחשב יקר, שמיועד לשוק הארגוני.

לוח למנהלים? ומה עם השאר?

מה זה בכלל טאבלט לשוק הארגוני? פלטפורמה שתחליף את הדפדפת של הרופא ואת הלפטופ של איש המכירות, תאפשר לאיש השיווק להראות את המצגת שלו גם בלי חדר הישיבות, תתן לכולנו לערוך ישיבות וידאו מכל מקום. תראו את הפרסומת החדשה שלו. אפשר לראות שהיא הרבה יותר מעונבת, והרבה פחות סקסית מזו של הסלייט הקודם.

את כל אלו יכולים לעשות גם כל יתר מחשבי הלוח, למעט רכיב חשוב אחד: אינטגרציה עם מערכות ארגוניות. הממשק ומבנה המערכת של האנדרואיד וה-iOS לא תוכנן להתחבר לממשקי מערכות אחרות. הדבר אפשרי, אולי, באמצעות תוכנות תיווך או משאבי רשת. למולן, חיבור לארגונים הוא טבע שני עבור Windows 7.

בכל הנוגע לחומרה, הסלייט הוא מוצר מרשים מאוד. זה אחד ממחשבי הלוח החזקים בעולם: יש לו מסך 8.9 אינץ', מעבד Atom Z540 במהירות של 1.86 גיגהרץ, שני גיגה זיכרון וכונן קשיח של 64 גיגה SSD. יש לו גם שקעי USB, מצלמה ואפשרות שימוש בסטיילוס מובנה בנוסף לאצבעות. אבל מערכת ההפעלה שלו ממש לא מתאימה למחשבי לוח שמיועדים לקהל הרחב, וגם המחיר שלו הוא לא סיפור פשוט: 800 דולר. בעוד הציבור מחפש משהו פשוט ותכליתי, HP השיקה תותח דווידקה לעולם של אקדחים.

מדוע הושק הסלייט באיחור?

בתערוכת CES השנה עמד סטיב באלמר על הבמה בלאס ווגאס והציג אב טיפוס של הסלייט, שמריץ את Windows 7. מאז עברה הרבה פסולת כימית בירקון. בחודשים שלאחר מכן הבינה HP שהצרכן לא מחפש חוויית שימוש של לפטופ על מחשב לוח. הצרכן, הסתבר, מחפש חוויית שימוש של סמארטפון – דבר שהמערכת של מיקרוסופט לא מיועדת לספק. זוהי תובנה שלא היתה בידי HP בעת ההכרזה, ולקח לה זמן לפתח, דרך ניתוח של תגובות הצרכן לאייפד, המכשיר שפתח את השוק.

חברות יכולות להתמודד עם אי הוודאות שבכניסה לשווקים חדשים במגוון דרכים. אפל, למשל, קפצה למים. סטיב ג'ובס האמין במוצר שלו, וידע שרבים מלקוחותיו הם גם מעריצים. עוד דרך לצמצם הפסדים היא למתג את המוצר בתור פרימיום, ולתמחר אותו בהתאם: קשה למצוא אדם שיחשוב ש-500 דולר זה מחיר הולם עבור מסגרת תמונה דיגיטלית עם מסך של עשרה אינץ', וללא מצלמה. אבל שימו מאחורה לוגו של תפוח לעוס, ונתוני המכירות ידברו בעד עצמם.

טושיבה בחרה באסטרטגיית ניסוי וטעיה: החברה השיקה את הליברטו W1100, מחשב לוח בעל שני מסכי שבעה אינץ', מבוסס Windows 7. אב טיפוס שלו נבדק על ידי צוות ערוץ המחשבים, שגילה כי זו לא מערכת הפעלה שמתאימה למכשירי מגע. טושיבה הצמידה לליברטו תג מחיר גבוה מאוד והצדיקה אותו ב"הפצה מוגבלת", כלומר - מחשב לאספנים בלבד.

מידת העניין במכשיר היתה יכולה לקבוע אם הציבור רוצה מחשבי לוח עם שני מסכים, Windows 7 וזמן סוללה של שלוש שעות. התשובה? לא. טושיבה שלפה את תוכנית הגיבוי שלה בתערוכת IFA לפני כחודש: מחשב ה-Folio, טאבלט מבוסס אנדרואיד.

אבל HP פשוט ישבה על הגדר כל הזמן הזה, ושידרה מסרים סותרים ומבלבלים לצרכן: עוד באפריל הודיעה HP שלא תבסס את מחשבי הלוח שלה על Windows 7, או על מעבדי אינטל. תחת זאת, שלפה את פנקס הצ'קים ורכשה את פאלם. לא הסמארטפונים של החברה הוותיקה קסמו למנהלי HP, כי אם מערכת ההפעלה שלהם – WebOS.

הסיבה לכך הגיונית מאוד: טאבלט צריך להיות נוח לשימוש, עם זמן סוללה ממושך ועם מחיר שיראה לצרכן כמשתלם. Windows 7 מחייבת כוח עיבוד שמעבדי ARM ודומיהם לא יכולים לספק. החלופה, מעבדי Atom של אינטל צורכים יותר מדי חשמל ומצמצמים את זמן הסוללה. בנוסף, מחירם גבוה יותר משל מעבדי ARM. ככל הנראה שמתכנתי HP ופאלם קרובים להשלמת גירסת הטאבלט של WebOS, שתוכל לתת לצרכן את חוויית השימוש המצופה ממחשב לוח.

HP חזרה בה מהחלטתה לוותר על האטום וה-7 מסיבה הגיונית נוספת: השילוב של שניהם באותו מוצר הוא מחשב יקר ומסורבל, שהצרכן הקטן לא ירצה לקנות. אבל הבוס שלו - דווקא כן. למעשה, יתכן שהשקת הסלייט בתצורתו הנוכחית היא שלב באסטרטגיית שיווק מורכבת, ולאו דווקא טעות.

עוד בנושא: מלחמת הלוחות - מיהו הטאבלט הטוב ביותר?

מה יש ל-HP בשרוול?

החדרה של מוצר לקטגוריה חדשה היא עניין מורכב. אפשר להתחיל למלמטה: להציג מחשב זול ופשוט, שימשוך את הציבור הרחב, ולהוציא לו גירסאות חזקות יותר, שיהיו גם יותר יקרות לאחר הצלחתו הראשונית של המוצר. אפשר גם להתחיל מלמעלה - למתג את המוצר גבוה, כפי שעשתה אפל, ואז להוזיל אותו או להוציא גירסאות פשוטות יותר כשהציבור הרחב מחליט שמתחשק לו לקנות מה שיש לבוס. גם חברת IBM השתמשה בשוק הארגוני כדי להחדיר את מחשבי ה-ThinkPad שלה גם לשוק הפרטי.

תפיסת "מה שטוב למנכ"ל, טוב גם בשבילי" היא כלי שיווקי לא רע. אבל ככל הנראה ש-HP תבצע גם הסתערות חזיתית וגם איגוף אנכי: לתקוף את שוק הטאבלט גם מלמעלה, וגם מלמטה.

הבעיה היא התזמון. מערכת Windows 7 לא השתנתה מאז הוכרז הסלייט, מעבד ה- Z540 כבר הניע מחשבים בשוק ולחברה כבר היה ממשק מגע שפיתחה, עבור הלפטופ-טאבלטים שלה.

בדיעבד, יכלה HP להשיק את הסלייט הארגוני עוד ברביע השני של 2010. פיל מקיני, מנהל הטכנולוגיה הראשי של חטיבת המחשוב בחברה, אמר בראיון ל-ynet עוד במרץ שאין בעיה לשגר את הסלייט לחנויות. "מבחינת חומרה אנחנו יכולים להוציא את המוצר לשוק מחר," הוא אמר. "העניין הוא להקים את מערכת התוכן שמקיפה אותו". בינתיים, לא קמה שום מערכת תוכן שלא היתה שם קודם.

הרי HP מכירה את השוק הארגוני היטב ויכלה לפתח מוצר שיענה על רוב הצרכים שלו. המשמעות: החברה יכלה להקצות יותר משאבי פיתוח לטאבלט מולטימדיה מבוסס WebOS, תוך כדי למידה מהטעויות של אפל והאחרות, שמיהרו להכניס מוצר לשוק. אם היתה עושה זאת, היו ל-HP מחשבי סלייט 500 בארגונים מזה מספר חודשים, ומחשב לוח רענן ומגניב בתיקיהם של טכנופילים, סטודנטים ועוד.

עוד בנושא: כיצד ישפיעו האייפד ודומיו על שוק המחשוב?

הכתר נשאר אצל אפל

האיחור של HP לא נראה אופנתי במיוחד, אבל עדיין יש תוצר שיכול להצדיק אותו, ולהכתיר את מאמצי החברה בשוק הטאבלט בתור הצלחה: מחשב לוח שיריץ מערכת הפעלה קלה, בממשק נוח, ועם תג מחיר של פחות מ-400 דולר. לפי מסמך שהועלה לאתר רישום הפטנטים בארה"ב, הוא יקרא PalmPad, יריץ גירסה מיוחדת של WebOS 2, ויקיים את כל מה שהבטיח הסלייט. כתבות שסיפרו על האייפד, זכו לטוקבקים בסגנון "חכו, הסלייט יקרע אותו". נראה שבינתיים, כתר המולטימדיה-טאבלט נשאר אצל אפל.

מה דעתכם? האם HP יכולה לקטוף את כתר הטאבלט מאפל? מה חסר באייפד והייתם רוצים לראות במחשבי לוח מתחרים? ספרו לנו בטוקבקים.