להשכיב את ההתמכרות לישון
קשר מרתק קיים בין שינה לבין התמכרויות אחרות, כמו אלכוהוליזם. מחקר חדש מעלה את האפשרות שתרופות שינה המונעות ערנות ישקיטו גם את השתוקקות לסם
שנת לילה רגועה עשויה להשקיט את הצורך הנואש לשתות ספל קפה דבר ראשון בבוקר. חברות התרופות בוחנות כעת אם גלולות שינה חדשניות, המבטיחות שינה בריאה וטבעית, עשויות גם לפעול נגד ההתמכרויות הקשות ביותר.
עזרי השינה החדשים חוסמים את פעולתם של פפטידים במוח, פפטידים הקרויים אורקסינים (orexins). החלבונים הקצרצרים האלה שומרים עלינו ערניים וקשובים במהלך היום והם גם שולטים על השפעות ממריצות של סמים ממכרים.
האורקסינים אינם גורמים באופן ישיר להתמכרות או לחזרה להתמכרות לאחר גמילה, אבל התופעות האלה אינן מתרחשות ללא מעורבותם של הפפטידים האלה.
לישון פתאום
הקשר המרתק בין שינה להתמכרות זוהה כבר מזמן באנשים הסובלים מנקרולפסיה, הפרעה הגורמת להירדמויות פתאומיות. אף על פי שאנשים הלוקים בהפרעה הזאת טופלו לפעמים באמפטמינים (סם המשמש לטיפול בנרקולפסיה) רבי עוצמה שעזרו להם להישאר ערים, הם מעולם לא התמכרו לסמים הממריצים האלה.
עבודת בלשות גנטית חשפה ב-1998 את מקורה של הנקרולפסיה במוטציות בגנים האחראים על ייצור אורקסינים או בקולטנים שלהם. התגליות האלה חשפו גם את קיומם של הפפטידים האלה וגם את תפקידם הקריטי בשמירה על ערנות המוח.
המאמצים לנצל את התגליות האלה לטיפולים חדשניים בנדודי שינה הביאו למציאת כמה תרכובות המצויות היום בשלבים אחרונים של ניסויים קליניים.
החברות המפתחות את גלולות השינה האלה חוקרות גם את השפעתם של האורקסינים על התמכרות, וזאת באמצעות ניסויים בבעלי חיים.
ריגוש עצבי נמוך
מחקר חדש, שערכו דווידה קוורטה ועמיתיו במרכז המחקר של חברת התרופות גלקסו-סמית-קליין בוורונה שבאיטליה, מצא שכשנתנו החוקרים לחולדות אמפטמין יחד עם חוסם האורקסינים הניסיוני של החברה, SB-334867, גרם החומר הממריץ למוחות החולדות להפריש כמות קטנה יותר של דופמין ולריגוש עצבי נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת.
התוצאות האלה חזרו על עצמן גם במינונים חוזרים ונשנים. תאי עצב מפתחים ריגוש, כלומר מייצרים קולטנים נוספים של הסם מעורר ההשתוקקות, ולכן יש צורך בכמות גדולה יותר שלו כדי להגיע לגירוי, דבר המניע את מעגל ההתמכרות.
גם ג'ון ג'יי רנג'ר ועמיתיו מחברת מֶרק הראו שמתן חוסם אורקסינים ניסיוני אחר לחולדות יחד עם אמפטמין מנע את הגברת הריגוש העצבי. באותו מחקר מצאו החוקרים שאם נותנים ניקוטין לחולדות שנגמלו מהתמכרות לניקוטין יחד עם תרכובת החוסמת קולטני אורקסין שפיתחה החברה, הן אינן חוזרות ומתמכרות לסם.
"מה שהראינו הוא לא שהאמפטמין מפעיל אורקסינים", מסביר רנג'ר, "מפני שאנו יודעים שאמפטמין מפעיל דופמין". אבל האורקסינים שהמוח מפריש בתגובה לחומרים הממריצים מגבירים את פעולתו של הדופמין (מוליך עצבי במוח) בהמשך התהליך, פעולה הגורמת לריגוש ולהתמכרות. "אורקסינים מכשירים את הבמה", אומר רנג'ר, להתרחשות השינויים האלה במוח.
תנומה טבעית יותר
כפי שנקרולפסיה מדגימה בקיצוניות, מחסור באורקסינים מסלק את המחסום לשקיעה בשינה. זאת הסיבה שעזרי השינה החדשים, החוסמים אורקסינים, עשויים לסייע לתנומה טבעית יותר משעשויות גלולות השינה הניתנות כיום המדכאות את פעילות המוח באופן כללי ולכן צריכות להתנגד לאותות המורים למוח להישאר ער, כמו אורקסין.
סמים ממריצים גורמים אולי אף הם לחיקוי בלתי טבעי של גירוי נורמלי, משער רנג'ר. הדבר עשוי להסביר מדוע לאורקסין יש תפקיד המאפשר לדופמין להפעיל את מנגנוני הלמידה והגמול המביאים להתמכרות. המחקר בבעלי חיים מראה שמתן חוסמי אורקסין יחד עם הסם הממריץ עשוי להפעיל גם מנגנון המבטל את ההתמכרות.
החברות לא הודיעו על תכניות לפתח חוסמי אורקסין לטיפול בהתמכרות לסמים, אבל רנג'ר אומר שכשגלולות השינה החדשות יגיעו למדפים, הן עשויות לעזור להשיג את המטרה הזאת פשוט על ידי כך שהן יאפשרו שנת לילה בריאה.
"יש ראיות לכך שאחת הסיבות המרכזיות שאלכוהוליסטים חוזרים לשתות היא נדודי שינה", הוא מסביר, "מפני שהם מסתמכים על אלכוהול כדי ללכת לישון".
גלולות שינה חוסמות אורקסין עשויות לאפשר שינה איכותית יותר מנפילה לשכרות חסרת הכרה. אבל עדיין יש להיווכח ולראות אם יהיו אלה גלולות השינה הראשונות שיבואו לצד אחריות לכך שהן לא ממכרות בעצמן.
הכתבה התפרסמה בגיליון אוקטובר-נובמבר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל " בהוצאת אורט.
לפנייה לכתב/ת 
