רמת הפנסיה של גברים גבוהה פי 2 מנשים
בדיקה מעלה כי גם כאשר תקופת הצבירה לפנסיה של אישה זהה לזו של גבר, הכנסתה צפויה להיות נמוכה בכ-4,000 שקל בממוצע. בין הסיבות לפערי הקצבה: גיל הפרישה המוקדם יותר ופגיעה בתקופת הצבירה עקב טיפול בילדים
משקיעות בילדים ונפגעות בפנסיה: מחקר שבחן את דפוסי העבודה בקרב נשים בישראל מגלה כי קיים פער עצום בין רמת הפנסיה של אישה ממוצעת בארץ לבין זו של גבר ממוצע.
על פי המחקר שערך "מרכז מאקרו", גם כאשר תקופת הצבירה של הגבר והאישה זהה (564 חודשים), נמצא שהכנסת האישה מפנסיה צפויה להיות כ-5,150 שקל לחודש, לעומת פנסיה חודשית של מעל 9,100 שקל לגבר.
המחקר בחן מהו תוואי העבודה של נשים בישראל לפי גודל משרה, הכנסה ושכר, על פי נתונים מתוך סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של 40 השנים האחרונות, וכן ואת יכולת החיסכון ורמת החיסכון או ההלוואה של משקי הבית בישראל לפי מין ראש משק הבית.
המחקר מגלה כי דפוסי העבודה של נשים במהלך חייהן היו מאז ומעולם קשורים לתפקידן בחיי המשפחה ובמיוחד לטיפול בילדים קטנים. תוואי העבודה משפיע באופן ישיר על תנאי ההעסקה ותנאים אלו קובעים את היקף החיסכון לפרישה, מאחר שהדרך לצבירת פנסיה מבוססת על הפרשת שיעור מסוים מהשכר לחסכון פנסיוני.
בנוסף, עולה כי נשים העוזבות את שוק העבודה, גם אם באופן תקופתי או חלקי, פוגעות ברמת ההכנסה שלהן, באפשרות צבירת הוותק ובפנסיה העתידית שלהן.
הפסקה לטיפול בילדים - ירידה של 28% נוספים בקצבה
הפער, כאמור, נובע משלושה מקורות עיקריים: פערי השכר המצטברים של נשים לעומת גברים, תקופת הצבירה הקצרה יותר של נשים וקיצור משמעותי נוסף בתקופת הצבירה עקב טיפול בילדים.
בגלל גיל הפרישה הנמוך יותר (64 לעומת 67) יכולות נשים לצבור חיסכון פנסיוני במשך פחות חודשי עבודה. לאישה רגילה (אשר צוברת במשך 540 חודשים) תהיה פנסיה של כ-4,430 שקל לחודש, ירידה של 16% לעומת אישה שצוברת במשך 564 חודשים.
נשים רבות מפסיקות לעבוד לאחר הולדת ילדיהן (לרוב לאחר הולדת הילד הראשון) ולוקחות הפסקה של מספר שנים מעבודה, עד שילדיהן גדלים. אם מחשיבים את הפסקת הצבירה למשך תקופה של 7 שנים מגיל 28 ועד גיל 34, נמצא שסכום הפנסיה החודשית יעמוד על כ-3,450 שקל לחודש, ירידה נוספת של 28% לעומת אישה שאינה מפסיקה לעבוד.
רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו, מציין כי "המחקר מלמד על מגמת שיפור מסוימת בהשתלבות נשים בשוק העבודה, אולם על אף השיפור במעמד האישה ומקומה בשוק העבודה בישראל, קיימים חסמים וקשיים נוספים אשר לא מאפשרים שוויון מלא אל מול הגברים. חסמים אלו קשורים באופן הדוק למדיניות שבה ממשלות ישראל נוקטות לאורך השנים, ובאמצעות שינוי אותה מדיניות ניתן יהיה לפתור החסמים הללו ביתר קלות. אין תחליף למדיניות ממשלתית מכוונת לעידוד התעסוקה".
המחקר נכתב על ידי צוות הכלכלנים הבכיר של מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, הגר צמרת-קרצ'ר וזיו רובין, ובשיתוף קרן פרידריך אברט.
לפנייה לכתב/ת 
