"המדינה יוצרת אוכלוסייה ענייה ומתוסכלת"

מחאת הסטודנטים על תנאי העסקת עובדי הקבלן. צילום: ניבה סימון

אני מדברת על העסקה קבלנית בכל המדינה, שיוצרת אוכלוסיה מוחלשת, ענייה ומתוסכלת, אוכלוסייה העסוקה כל כך בלשרוד שאינה מסוגלת לתרום מאומה למדינה. והכי מצער ומקומם זה שכל זה מתאפשר באישורו של האוצר והממשלה.

מותר לעשות איתנו מה שרוצים

העסקה לא ישירה היא העסקה שמאפשרת לפטר אותנו כמעט בלי סיבה. אנחנו הולכות למקום עבודה, אבל לעובדים הקבועים יש תנאים אחרים משלנו. אנחנו לא יודעות כמה נקבל בסוף החודש, פתאום מקצצים לנו

בשעות הניקיון והמשכורת יורדת. לפני שנתיים היינו 150 עובדות, ועכשיו אנחנו 105 עובדות, קיצצו לנו 40% מהשעות, שטחי האוניברסיטה אותם אנחנו מתבקשות לנקות גדלו, אבל השכר, אותו השכר. אין לנו ביטחון תעסוקתי, היום אנחנו עובדות, מחר לא ידוע מה יקרה איתנו. מה יהיה אם הקבלן יאבד את המכרז? אף אחד לא יודע. מותר לעשות איתנו מה שרוצים.

אבל בגלל שיטת ההעסקה המאפשרת פגיעה כמעט יומיומית בעובדות כל זה לא מספיק. כאזרחית מדינת ישראל אני מצפה שהמדינה תיקח אחריות על כך שקבלה החלטות אנטי חברתיות, וגזרה עלינו העסקה קבלנית שמייצרת עוני. המדינה היא זו שצריכה להיות אחראית להעסקה ישירה שלנו, שבה העובדים מקבלים את התנאים הסוציאליים והחברתיים המגיעים להם על פי חוקי המדינה.

• לפרטים והזדהות: השדולה למאבק למען זכויות עובדי הקבלן .