חוק ההסדרים לדיון: "עוקף בג"ץ נגד עובדים זרים"

יום אחרי שהמערכת הפוליטית סערה בשל הניסיון לעקוף את פסיקת בג"ץ באמצעות "חוק האברכים" , מגיע תורו של חוק ההסדרים להיות זה שבאמצעותו יאושרו תקנות העומדות לכאורה בסתירה להחלטות בית המשפט העליון: החוק שיעלה היום (ב') לדיון בכנסת מטריד את מנוחתם של ארגוני זכויות אדם, הטוענים כי הוא כולל הגבלות דרקוניות על מהגרי עבודה ומבקשי מעמד בישראל.

לעיון בהצעת חוק ההסדרים שתעלה לדיון - לחץ כאן

באגודה לזכויות האזרח, במוקד הסיוע לעובדים הזרים וב"קו לעובד", טוענים כי החוק יגרום ללא פחות מאשר "עבדות מודרנית", מדיניות של "דלת מסתובבת" וגירוש בני משפחה.

בארגונים ציינו כי על פי הצעת החוק, יתוקן חוק הכניסה לישראל כך ששר הפנים יהיה רשאי לקבוע כללים המגבילים את מספר המעברים של מהגרי העבודה בין מעסיקים בתחום הסיעוד, וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יחויבו לעבוד. הם הדגישו כי הצעה זו עומדת בניגוד בוטה לפסיקת בית המשפט העליון.

שר הפנים יוכל לקבוע את האזור הגאוגרפי. מתוך הצעת חוק ההסדרים

בשנת 2006 פסק בג"ץ כי התניית רישיון הישיבה של מהגר עבודה בעבודה אצל מעסיק ספציפי, הפקעת רישיונו בשל סיום עבודתו זו והגבלת מעברו בין מעסיקים היא "מעין עבדות בגירסה מודרנית". בארגונים מזהירים כי אישור החוק יביא לניצול מהגרי עבודה בידי מעסיקיהם, גירוש עובדים שייאלצו לעזוב מעסיקים פוגעניים גם אחרי תקופת עבודה קצרה בארץ, פגיעה בתנאי התעסוקה של מהגרי עבודה וכתוצאה מכך צמצום מקומות העבודה עבור ישראלים (שיהיו פחות כדאיים עבור המעסיקים) ועוד.

"החוק רק יביא עוד מהגרי עבודה"

תיקון אחר שמוצע במסגרת חוק ההסדרים, הוא תיקון חוק הכניסה לישראל, כך שמי ששהו בארץ שלא כדין יוכלו לרכוש מעמד בה רק אחרי "תקופת צינון" מחוץ לישראל. הארגונים טוענים כי גם כאן מדובר בהפרה בוטה של פסיקת בית המשפט העליון ועקיפה שלה.

לפי ההצעה הזו, הדגישו שם, האיסור על הסדרת מעמדו של שוהה שלא כדין יחול גם על בני זוג של אזרחים ותושבים ישראלים, על הורים לקטינים ישראלים תוך התעלמות מהקשר המשפחתי ומטובת הילדים, על ילדים קטינים ועל הורים קשישים לאזרחים ולתושבים ישראלים, על מחוסרי אזרחות, מבקשי מקלט מדיני, קורבנות סחר בבני אדם, מקרים הומניטריים ועוד.

בית המשפט העליון קבע בשני פסקי דין, ב-1999 וב-2006, כי מדיניות כזו "אינה עולה בקנה אחד עם מושכלות ראשונים במשטר דמוקרטיה החרד לזכויות האזרח", וכי "גזרה זו, של חיוב בן זוג לנסוע לחו"ל, הינה גזרה קשה מנשוא". עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח סיפר, כי הבג"ץ הוגש ב-1997 בשמן של כ-30 משפחות, שבהן בן זוג אחד היה ישראלי-יהודי, והשני - אזרח זר. "זה פוגע בכולם, יהודים וערבים", הזהיר. בשעתו סירב משרד

הפנים להסדיר את מעמדם של בני הזוג והם אולצו לצאת מהארץ, כך שנוצרו מצבים שבהם ילדים נשארו רק עם אחד מהוריהם או ששניהם גלו.

לדברי הארגונים, "אין כל קשר בין המחטף שמבקשת הממשלה לבצע באמצעות חוק ההסדרים לבין תקציב המדינה. חוק ההסדרים אינו תחליף למדיניות הגירה. הוא יפגע אנושות ובאופן גורף באזרחים ישראלים ובבני משפחותיהם, וכן בחירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, והכל בניגוד לפסיקות בג"ץ". בשלושת הארגונים הזהירו כי "החוק, המעודד את מדיניות 'הדלת המסתובבת', רק מחזק את התמריץ להבאת מהגרי עבודה נוספים תמורת דמי תיווך מופקעים, לניצולם המחפיר ולפגיעה בכל העובדים בישראל - ישראלים ומהגרים גם יחד".

שר הפנים, אלי ישי, סירב להגיב על הדברים.