חרדים באקדמיה: די לקומבינות ולתרומות

כ-5,000 חרדים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. חלקם עשו זאת במקום הלימודים בישיבה, אחרים לאחר שלמדו שנים רבות בישיבות. כשברקע הרוחות סוערות, בעקבות "חוק האברכים" שאמור להסדיר את הקצבה שיקבלו כמו גם - לפי הצעת פשרה - סטודנטים שאינם עובדים ולהם שלושה ילדים, אומרים סטודנטים חרדים כי צריך לעשות סוף לתמיכות וכי עליהם לצאת לעבודה.

אברהם ביטקין, סטודנט לעבודה סוציאלית ואב לארבעה ילדים, אמר היום (א') ל-ynet: "מי שצועק על כך שהציבור החרדי חייב לצאת לעבוד - די צודק.

 אפשר וצריך לעודד יציאה לעבודה ורכישת מקצוע. יש לתת את החכות לחרדים שיטפלו בעצמם ולא יפלו על החברה".

הוא לא הפנה אצבע מאשימה לממשלה וגם לא לחרדים, אלא לראשי הישיבות החרדיות. "הבעיה היא לא בביבי ואולי אפילו לא באברכים עצמם. הלימודים בישיבות לא מכוונים. אתה נכנס לישיבה ולא יודע עם מה אתה יוצא. אני עשיתי את כל מסלול הלימודים החרדי, לימודים בישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל. אחרי הלימודים בכולל הבנתי שאם אני לא רוכש מקצוע, העוני שראיתי בבני ברק יכול להגיע גם אלי", הסביר ביטקין. "רבנים יודעים ללוות אותנו בזמן הלימודים בישיבות, אבל לא דואגים לנו אחר כך. לא רציתי להגיע לחיים של קומבינות ותרומות. זה לא הסגנון שלי ושל רבים מחברי. כל שנה לעשות רעש ואז לסגור אותן עסקאות מתחת לשולחן זה לא לעניין".

לדבריו, כמה מתלמידי הישיבות כמעט ואינם עושים דבר בזמן הלימודים: "אפשר לראות בישיבות הרבה חבר'ה שכל היום מסתובבים עם כוסות קפה או תה ביד ומעבירים את הזמן. קצבאות לכאלו חבר'ה זה משהו הרסני, שרק מעמיק את הפערים".

"צרה שיש לטפל בה בחוכמה"

לגבי שינוי החוק, אמר מתי פלדמן, אב חרדי ל-5 ילדים וסטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית במכללת מבח"ר מבני-ברק: "זו צרה שיש לטפל בה בחוכמה ולשנות בהדרגה, אסור שאנשים יתעוררו למציאות חדשה.

 צריך להוציא אותם מהקיבעון שנוצר בצורה מושכלת ולא בבת אחת לזרוק אותם לשוק העבודה ללא כלים".

החרדים, לטענתו, הגיעו למצב הזה שלא מרצונם החופשי. "קחו בחשבון שחלקם אנשים שלא היתה להם הרבה ברירה בחיים. הם הגיעו לגיל 18 וחיתנו אותם לפני הישיבה ואם הם רוצים היום לעשות משהו אחר - מה הם יכולים לעשות? אין להם לימודים ואפילו לא בגרות. הם תקועים, זה סיוט. אנשים יורדים עליהם, אבל לא מבינים כמה עצוב זה יכול להיות, הם מוגבלים מאוד".

לדברי פלדמן, קבירת החוק לא תוביל לפתרון המצב. "צריך לשנות את הכל מהשורש, מהלימודים ההתחלתיים. בנוסף לתורה, יש ללמד מקצועות נורמליים גם בלי פיקוח. אנשים מגיעים לגיל 18 בלי שהם יודעים כלום. שליש מהם היו רוצים להמשיך למשהו אחר בלי לעזוב את הדת אבל העולם לא מחכה להם", הוא אמר.

"יותר קל לחלק כספים מלפתח תוכניות אמיתיות"

עם זאת, הוא סבור כי חרדים רבים יתקשו לשנות את אורח חייהם, מפני שהדבר לא תלוי רק בהם. "כשאב לעשרה ילדים רוצה לשנות את חייו ולרכוש מקצוע אקדמי מה הוא אמור לעשות? אני יכול להגיד שיש חרדים שרשומים סתם בישיבה ובעצם עובדים

 במקום אחר. לעומתם, אין דבר קשה יותר מלהיות אב למשפחה, סטודנט, שגם צריך לפרנס. הקול שלנו לא נשמע. יש לעודד סטודנטים חרדים ולספק להם יותר מלגות ואפשרויות. אפשר, ניתן וצריך לבנות מסגרת שבה יאפשרו לנו לרכוש מקצוע".

ביטקין גם מותח ביקורת על ראש הממשלה והח"כים החרדים. "אולי יותר נוח לנתניהו לשחרר כספים בלי סוף ולפוליטיקאים החרדים לומר שהם עושים את שלהם וכולם מרוצים מהם, מאשר לפתח תוכניות אמיתיות. לא כולם יכולים לשטוף כלים או לעבוד בברים בלילות כמו סטודנטים חילוניים. איתי בכיתה למדו חבר'ה מכמה חלקים של החברה החרדית וכולם יודעים שזו הדרך. אנו מרגישים שאנו סוללים את הדרך, אני מקווה שלבאים בעקבותינו זה יהיה קל יותר".