הרכבת הקלה בת"א: מי ישלם על המחדלים?
אם חשבתם שהסאגה סביב האחראים לפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הגיע לקיצה, טעיתם קשות. למרות ההצהרות החד-משמעיות על ביטול הזיכיון שהוענק לחברת MTS, והשלמת המבצע על-ידי המדינה, העסק רחוק מלהיות סגור. ומי סובל מהשתלשלות העניינים המביכה? כולנו כמובן
פרויקט הרכבת הקלה בגוש-דן ממשיך לדהור מכישלון לכישלון. היום (א') אמורה הייתה הממשלה לקבל החלטה רבת-משמעות: הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש-דן תועבר מזכיינית פרטית לידי חברה ממשלתית, שתבצע את הפרויקט במימון מלא של תקציב המדינה. אלא שביום ה' האחרון הודיע במפתיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי יש לדחות את קבלת ההחלטה עד שיתבררו טענות שהעלתה הזכיינית, לפיהן כלל לא חרגה מהסכם שחתמה עם המדינה ב-2007.
במשרדי הממשלה מעריכים כי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה משנה דבר, ורק תעכב במעט את קבלת ההחלטה בממשלה. במשרד המשפטים אף מבהירים כי "דחיית המועד (נועדה) על-מנת לאפשר תיאומים פנים-ממשלתיים". אולם, ההסתבכות המשפטית האחרונה היא כישלון נוסף ברשימה הולכת ומתארכת של ליקויים וכשלים בפרויקט, שכבר כעת ברור כי יגבה מיליארדים רבים של שקלים מקופת המדינה.
ynet סוקר את מצבו של פרויקט התשתיות הגדול בישראל - שהפך לכישלון צורב עוד בטרם יצאה לדרך הרכבת הראשונה.
עבודות להקמת הרכבת הקלה בפתח-תקווה (צילום: גיל לרנר)
למי יש 2 מיליארד שקל?
כבר תקופה ארוכה ברור כי הפרויקט יעלה למדינה סכום גבוה משמעותית מכפי שתוכנן בתחילה: על-פי התכנון העדכני של משרדי הממשלה, עלות ביצוע הפרויקט על-ידי המדינה נאמדת ב-10.7 מיליארד שקל. זאת, לעומת סכום של 8.4 מיליארד שקל שהוקצה לו עד עתה. ובמלים פשוטות: המדינה תידרש למצוא יותר מ-2 מיליארד שקל נוספים למימון הפרויקט.חשוב לזכור כי התכנון מבוסס על אומדן ראשוני בלבד. כפי שמעידים דו"חות שפרסמו לאחרונה מבקר המדינה ובנק ישראל, פרויקטי תשתית בישראל נוטים לחרוג משמעותית מאומדני הביצוע הראשוניים. כך למשל, הקמת קו הרכבת המהירה בין ירושלים ותל-אביב נאמדה בתחילה במעט יותר מ-3 מיליארד שקל, ואילו כיום מוערכת עלות הקמת הקו ביותר משבעה מיליארד שקל. גם לוח הזמנים לביצוע הפרויקט התברר כחסרי משמעות: פתיחת הקו תוכננה לשנת 2008, וכעת ההערכות הן כי הרכבת הראשונה תופעל לכל המוקדם ב-2016.
מלבד התוספת הנדרשת לתקציב הביצוע, כדאי לזכור כי הזכיינית תובעת את המדינה בגין ביטול ההסכם עמה, בסכום הנאמד ביותר מ-2 מיליארד שקל. אמנם אין ערובה כי תביעתה תתקבל, במלואה או בחלקה, אך אם אכן תחויב המדינה לשלם ל-MTS פיצוי - הרי שפיצוי זה יתווסף לעלות הכוללת של הפרויקט.
מתי תצא הרכבת הראשונה?
בהחלטה שהוכנה לאישור הממשלה, נקבע כי נת"ע - החברה הממשלתית שאמורה לבצע את הפרויקט - תונחה "להביא להפעלה מלאה של המערכת לא יאוחר משנת 2017". הניסוח של תאריך ההפעלה נועד להיות מעורפל בכוונה תחילה, שכן במשרד התחבורה מעריכים כי הקו יופעל במלואו רק בסוף 2017.קשה לקבוע עד כמה מאחרת המדינה בהפעלת הרכבת הקלה, שכן בעבר נקבעו לפרויקט מספר תאריכי יעד - שהתבררו כולם כבדיחה עצובה. אם מתעלמים מהבטחות מהעבר הרחוק ומתמקדים בגלגולו הנוכחי של הפרויקט, הרי שהאיחור מגיע לכדי ארבע שנים לכל הפחות: בישיבת ועדת הכלכלה בדצמבר 2007 הבטיח מנכ"ל נת"ע לשעבר, ישי דותן, כי "לפי לוח הזמנים הזה, באמצע 2013 הרכבת תתחיל לנסוע".
מי יבנה את הקו האדום?
חברת נת"ע ("נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ"), שעל-פי החלטת הממשלה תבצע את פרויקט הרכבת הקלה, הוקמה ב-1997 "על-מנת שתסייע בהליכים להקמת מערך קווים לרכבת קלה במטרופולין תל אביב", כהגדרת משרד מבקר המדינה. ובמלים פשוטות: תפקידה של החברה עד כה היה להכין את התשתית התכנונית והסטטוטורית להקמת הרכבת הקלה.
במהלך השנים נתגלו ליקויים חמורים בהתנהלות החברה. בדו"ח שפרסם ב-2006, קבע מבקר המדינה כי נת"ע התקשרה עם חברת ניהול שלא בהתאם לכללי מינהל תקין - התקשרות שעד סוף 2004 עלתה לקופת המדינה כ-133 מיליון שקל.
יכולתה של נת"ע לנהל את הקמת הרכבת הקלה - פרויקט תשתיות הנחשב הגדול במדינה - רחוקה מלהיות ברורה או מוכחת. אמנם החברה מלווה את הפרויקט מיומו הראשון, אך היא אינה מנוסה בהקמה מעשית של מערך רכבות קלות. בחודשים האחרונים גם סבלה החברה מזעזועים ניהוליים, עם פרישתו הבלתי-מתוכננת של המנכ"ל ישי דותן. עד עתה לא מונה מנכ"ל קבוע במקומו של דותן.
מי ישלם על הכישלונות?
מלבד התוספת לתקציב הביצוע, והסיכון הכרוך בהסתבכות המשפטית עם הזכיינית, כדאי לזכור כי לעיכובים בהפעלת הרכבת הקלה יש מחיר נוסף: בדו"ח המבקר מ-2006 מצוין כי "בדיקות כלכליות שנעשו במהלך השנים הראו כי דחיית ההפעלה של הקו הראשון של הרכבת הקלה - 'הקו האדום' - משמעותה הפסד למשק של כמה מאות מיליוני ש"ח בשנה".לפני כעשרה ימים, התבטא שר התחבורה, ישראל כץ, בחריפות בעניין התנהלות הפרויקט: "הטיפול ברכבת הקלה בת"א משול למלחמת לבנון השנייה... אם מישהו מהמעורבים היה פועל אחרת, התוצאה הייתה אחרת". אלא שבניגוד למלחמת לבנון השנייה, אף אחד מהאחראים על פרויקט הרכבת הקלה מטעם המדינה לא נשא עד עתה במחיר אישי כלשהו.
לפנייה לכתב/ת 
