42 מיליון אמריקנים משתמשים בתלושי מזון
מאז 2007, הקלו 38 מדינות בארה"ב את התנאים לקבלת תלושי מזון ומספר האמריקנים המשתמשים בהם עלה לשיא חדש. כ-11 מדינות מאפשרות למשפחות להגיש בקשה לזכאות גם אם ההכנסה השנתית שלהן מסתכמת בפי שתיים מקו העוני
לילי גונזאלס עושה כל מה שנדרש כדי לדאוג לשלושת הבנים שהיא מגדלת. כדי לעמוד בנטל היא מגדלת גינת ירקות משלה בביתה בהוואי, מתפעלת עסק קטן, וכמו 42 מיליון אמריקאים נוספים, היא מסתמכת גם על תלושי מזון ממשלתיים.
גונזאלס ובעלה עומדים בקריטריונים לזכאות לתלושי מזון באופן קבוע, כשהוואי ומדינות נוספות מרחיבות כעת בשקט את הזכאות לתלושים ומציעים את ההטבה הזו ליותר משקי בית בהם הורים עובדים מהמעמד הבינוני הנמוך.
מידע ממשרד החקלאות האמריקני מראה שכ-30 מדינות ברחבי ארה"ב אימצו את החוקים שמקלים על קבלות הזכאות לתלושי מזון, משנת 2007. 38 מדינות בסך הכל מקלות כעת את התנאים לזכאות ומספר האמריקנים המשתמשים בתלושים עלה לשיא של כל הזמנים.
הוואי הלכה רחוק יותר מרוב המדינות, כשהיא מאפשרת למשפחה כמו של גונזאלס להרוויח עד ל-59,328 דולר בשנה ועדיין לקבל תלושי מזון. לפני ההקלה הנוכחית, שנכנסה לתוקף ב-1 לאוקטובר, גבול ההכנסה המותרת למשפחה של חמש נפשות עמד על 38,568 דולר לשנה. "אם לא היו לי את תלושי המזון, הייתי קונה רק אורז לבן ולוף בכל יום", אומרת גונזאלס, שבעסק הקטן שלה מייצרת קישוטים שונים, סינרים ותיקים, כולם בסגנון הוואי.
הזכאות לתלושי המזון משתנה ממדינה למדינה, כש-11 המדינות הנדיבות ביותר מאפשרות למשפחות להגיש בקשה לזכאות גם במידה וההכנסה השנתית שלהן מסתכמת בפי שתיים מקו העוני שעומד על 22,050 דולר למשפחה של ארבע נפשות בארה"ב. תנאי הסף של קו העוני גבוהים יותר במדינות הוואי ואלסקה.
עם יותר מ-1 מכל 8 אמריקאים שזוכה כעת לתלושי מזון, ההשתתפות בתכנית זינקה בכ-70%, מ-26 מיליון במאי 2007, בזמן שאחוזי האבטלה עלו מ-4.3% ל-9.2% בספטמבר השנה. "אנחנו רואים גידול עצום בהשתתפות בתכנית בעקבות המשבר הכלכלי", אומר ג'אן דניאל, דובר של שירותי המזון והתזונה USDA's, "זו הדרך שבה התכנית הזו עוצבה".
בנוסף לעזרה והקלה של הלחצים הכלכליים, מדינות רבות מאמצות את הפופולריות של תלושי המזון מכיוון שההוצאות עליהם, 50 מיליארד דולר בשנה שעברה, משולמות במלואן על ידי הממשלה הפדראלית, המדינות עצמן אחראיות רק על תשלום עבור חצי מההוצאות האדמיניסטרטיביות שלהן.
משתתפים בתכנית תלושי המזון, שרשמית נקראת 'תכנית הסיוע לתזונה משלימה', מקבלים תלושים בשווי של 133 דולר בחודש עבור אדם, המאפשרים להם לקנות מרכיבים בסיסיים כמו חלב, לחם וירקות.
זמן קצר לאחר שהוואי הודיעה שהיא מעלה את תנאי הסף של הזכאות החל מהחודש, שלושה רכבים עם 10 קשישים הגיעו לבנק המזון העצמאי בעיר קאואי שבהוואי ושאלו אם הם זכאים לתלושים. תשעה מהם אכן היו, אומרת ג'ודי לנטהול, מנהלת בנק המזון, שמסייע לאנשים להגיש בקשה לתלושים. "ראינו תגובה מיידית ומדהימה", היא אומרת, "זה מפתיע עד כמה מהר זה מתפשט".
מדינות שהקלו את הזכאות עשו זאת על ידי מעבר למערכת בה מועמדים לזכאות יכולים להימצא זכאים בהתבסס על ההכנסה שלהם בלבד, בלי קשר לנכסים שברשותם, כמו בית, מכונית או חסכונות.
ביסוס הזכאות לתלושי המזון על הכנסה בלבד מאפשר למועסקים חדשים ולקשישים לבקש סיוע מזון ממשלתי מבלי להידרש למכור את הבית שלהם קודם כל, או להוציא כל דולר שהם הרוויחו, אומרת סו מק'גין, מנהלת תכנית תלושי המזון בקולורדו, שתרחיב את תנאי הזכאות החל מחודש מרס בשנה הבאה. "הם לא יהיו חייבים לחסל את החסכונות שלהם ורק אז להיות זכאים להטבה", היא מסבירה.
רבות מהמדינות הללו גם העלו את רמות ההכנסה, למרות שהפונים עדיין חייבים להראות שהם חיים על קו העוני לאחר הניכויים הקבועים בחוק, כולל הוצאות רפואיות וקצבאות ילדים. "זה עוזר למשפחות מיושבות ואנשים שזוכים לשכר נמוך ונאבקים", אומרת סטייסי דין מהמרכז לעדיפויות בתקציב ובמדיניות שבוושינגטון. "האנשים הללו עושים כל מה שאנחנו רוצים: הם עובדים, משלמים את החשבונות, דואגים לילדים שלהם, ועדיין אין להם מספיק כסף בסוף החודש שיאפשר להם לשים אוכל על השולחן".
מאז שנת 2000, המדינות היחידות שלא הפעילו את התכנית שמאפשרת הקלות בתנאי הזכאות לתלושי מזון הן אלסקה, ארקנסו, אידיאנה, איווה, קנזס, מיזורי, נברסקה, דרום דקוטה, טנסי, יוטה, וירג'ינייה וויאומינג.
בהוואי, בה כל מחירי המוצרים, החל מחלב ועד לדלק, הם לרוב הגבוהים במדינה, השינויים הללו נחשבים למבורכים על ידי משפחות כמו של גונזאלס. "כל עוד לילדים שלי יש אוכל בריא, זה כל מה שחשוב לי", אומרת גונזאלס, "זה עושה הבדל עצום".