אורט מציגה: יהדות לפי בקשתך

משרד החינוך הכניס השנה לתוכנית הלימודים שיעור חובה בנושא "מורשת ישראל", מתוך הכרה בכך שקיימת בורות בקרב הצעירים בכל הנוגע למושגי יסוד ביהדות. אבל במקרה של רשת "אורט", משרד החינוך התפרץ לדלת פתוחה. לא סתם פתוחה, פתוחה גם בפני התלמידים.

כבר לפני מספר שנים החלו לפתח באורט תוכניות שעוסקות ביהדות, מתוך רצון להכיר לתלמידים את התרבות שממנה הם באים. בניגוד למשרד החינוך - שאסף צוות מקצועי לבניית תוכנית הלימודים - באורט סומכים על התלמידים שלהם שיוכלו לעשות זאת ומשתפים אותם בוועדות מיוחדות להכנת מערכי שיעור יהודיים.

"באורט היתה הכרה בכך שמורשת ישראל הוא תחום שהולך ונכחד", מסבירה רכזת פרויקט "שורשי ישראל" באורט, אלונית חסון. "הבנו שזה מייצר הרבה בעיות לחברה הישראלית, כמו ניתוק וניכור בתוך העם, וההוכחה לכך הייתה כמובן אחוזי הגיוס לצה"ל שירדו. החלטנו לייצר תוכנית. אלא שבשל הניתוק הקיים, לא הייתה זו יכולה להיות תוכנית רגילה - ועובדה גם שכל התוכניות הרגילות של משרד החינוך נכשלו, והיהדות המשיכה להיתפש כמשהו ארכאי.

היה לנו חשוב להציג את היהדות כסיפור של אנשים, כחוויה, לא כטקסטים חשוכים. רצינו ליצור משהו שיתחבר לתלמידים ולמורים, ומכאן נולד הרעיון שמורים ישבו יחד עם תלמידים והורים, ושמתוך הדיאלוג המשותף שלהם תיווצר תוכנית לימודים".

התוכנית באורט פתוחה בפני כל סוגי היצירה הישראלית - עכשווית וקדומה. לא אומרים "לא" לשום דבר. "פתחנו את ארון הספרים", אומרת חסון, "הוא לא רק חרדי-אורתודוכסי, אלא מכיל את כל היצירה היהודית לדורותיה. הכל לגיטימי. לא הוצאנו החוצה אף יצירה, אלא פשוט פתחנו את האפשרויות. הכל רלוונטי - רמב"ם, יונה וולך ואתגר קרת".

גם עובדים זרים זה יהדות

באורט אף לא הגבילו את התלמידים בנושאים שיעלו בשיעור. מבחינתם, הכל יכול להיות קשור ליהדות: "אפשר לדבר על כלכלה, צדק חברתי, חברה, עובדים זרים, איכות הסביבה", מסבירה חסון, "למשל, קיימנו דיון על מעמד המורה, תוך השוואה בין מעמדו בכתבי הרמב"ם לבין דו"ח דוברת.

"זה גם לגיטימי להביא את מה שלמדת בבית, ולכן תוכנית הלימודים שפותחה בנתניה, שם יש הרבה תלמידים דוברי רוסית, שונה לגמרי מהתוכנית בבית שאן, שם תלמידים הביאו בית מזרחי-מסורתי. למעשה, התוכנית

מותאמת לבית ספר ספציפי, ולכן תלמידים יכולים להתחבר אליה. זו לא תוכנית מתנשאת שהכין מישהו מבחוץ, היא לא מביאה אג'נדה של אף אחד אחר, לא מחזירים בתשובה ולא בשאלה. התלמידים הם אלה ששותפים, וזה מייצר מעורבות ומאפשר הצלחה".

חסון רואה בתוכנית הצלחה גדלוה, ולראיה, כ-20 בתי ספר ברשת מגישים תלמידים לבגרות במחשבת ישראל, לעומת אפס לפני כעשר שנים. "אם היהדות נתפשה בעבר בקרב התלמידים כמשהו אנכרוניסטי, היום היא נתפשת כמשהו ששייך לחיים שלהם", היא אומרת. "אנחנו רואים את היהדות כדת מתקדמת. מי שרואה את ההלכה כמקובעת הוא טועה, ההלכה היא מהמילה הליכה, היא משתנה, ולכן אצלנו תוכנית הלימודים על המורשת היהודית כל הזמן תמשיך, בהתאם, להשתנות".