אין דגים בים; הדייגים ישלמו את המחיר

אין דגים בים מול חופי ישראל; עומס הדיג בשנים האחרונות וסיבות אקולוגיות שונות פגעו פגיעה קשה באוכלוסיית הדגים המקומית, והיא הולכת ונעלמת. כמה קשה הפגיעה? די להביט בנתון הבא כדי לקבל מושג: שלל של רשת ממוצעת בישראל עומד על כ-200 ק"ג דגים, לעומת 1,200 ק"ג דגים שניתן לדוג מול חופי אנטליה שבטורקיה. 

את הנתון העגום הזה הציג אתמול (א') ד"ר מנחם גורן, ביולוג ימי מאוניברסיטת תל אביב, בסדנה שקיים המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה. אנשי אגף הדיג במשרד החקלאות הציגו גם הם נתונים מדאיגים. לדבריהם, שלל הדיג שנאסף בסמוך לחופי הים התיכון בישראל התכווץ ב-50 אחוז בהשוואה לשני העשורים הקודמים.

לפיכך גיבשו באגף תוכנית חדשה ומקיפה כדי להתמודד עם הבעיה. עיקרה של התוכנית: צימצום ניכר בהיקף הדיג בחופי הים התיכון - בדומה לתוכנית שכבר מיושמת בכנרת. התוכנית צפויה לצאת לדרך בשנת 2012.

בין הצעדים שיוזם אגף הדיג יהיו הכרזה על אזורים האסורים בדיג, הרחקה של מכמורתנים מקו החוף לעומק הים, השבתת הדיג במהלך עונת הרבייה של הדגים והטלת מגבלות על סוגי הרשתות המשמשות את הדייגים. כמו כן, הדייגים יחוייבו להתקין אמצעי מילוט ליונקים ימיים כמו דולפינים, שנפגעים כתוצאה מהדיג המוגבר - ולצבי ים.

הדייגים שעל המזח - על הכוונת

בנוסף התוכנית תכלול - לראשונה - מגבלות שיוטלו על דיג ספורטיבי. לדברי חיים אנג'וני מאגף הדיג, ההחלטה להגביל את הדיג הספורטיבי נובעת מהעובדה כי במשרד החקלאות לא העריכו עד כה כראוי את היקף הדייגים החובבים.

"ההערכות שלנו הן כי הדיג הספורטיבי מהווה בין חמישית לשליש מכל הדיג בישראל - וזה מחייב התייחסות", אמר אנג'וני. הוא הוסיף ואמר כי במשרד החקלאות מבקשים לפעול בשיתוף עם נציגי הדייגים, ובהמשך תובא התוכנית לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. 

במשרד החקלאות ציינו כי לעומת הירידה הניכרת בשלל הדגה מול חופי ישראל, ישנה עליה של כ-40 אחוז בדגים המושלכים - דגים שנלכדו ברשתות הדייגים אך הושלכו לאחר מכן חזרה לים, ונפגעו כתוצאה מכך. לרוב מדובר בדגים צעירים וקטנים שאינם רווחיים עבור הדייגים.

"זה נתון מדאיג, ואחת הדרכים להתמודד איתו היא באמצעות תקנות חדשות לרשתות דיג סלקטיביות. רשתות אלו אינן לוכדות את הדגים הקטנים, ובכך מונעות פגיעה", הסביר אנג'וני.

במשרד החקלאות אמרו כי סיבה נוספת - עקיפה - לפגיעה בדגים היא העובדה שעד כה לא גובשה תוכנית מקיפה לטיפול בבעיה בשל היעדר תקציבים וכוח אדם. "את המידע שלנו (אודות כמות הדגה - י.ד) אנו משיגים באמצעות סקרי דגה של האגף, אבל המצב איננו אידיאלי; אין מספיק משאבים", אמר אנג'וני. 

המילה "משאבים", מסתירה מציאות דלה למדי: מבדיקת ynet עולה כי במשך עשר שנים לא אויש התקן שעמד לרשות אגף הדיג לצורך ביסוס מאגר המידע.

בשנתיים האחרונות אויש התקן על ידי עובד במשרד מלאה, אך הוא אחראי לבדו על כל רצועת החופים - מראש הנקרה ועד אשקלון. העזרה היחידה לה הוא זוכה מגיעה בדמות דוקטורנט מאוניברסיטת חיפה, שפועל במשותף עם האגף לניהול כל הסקרים לאורך החופים. 

הים מתחמם - ומינים זרים פולשים

ד"ר גורן ציין כי הסיבות האנושיות אינן היחידות הפוגעות בדגים מול חופי ישראל. לדבריו, מדובר בסביבה ימית שעוברת שינויים דרמטיים גם מסיבות טבעיות. "הים התיכון, ובפרט הרצועה שמול חופינו, היא ייחודית. אין עוד בית גידול ימי בעולם שעובר שינויים כאלה מקיפים בכזו מהירות", אומר גורן.

אחד מהשינויים עליהם מדבר ד"ר גורן הוא ההתחממות העקבית של המים. בין שנת 1982 לשנת 2003 למשל, התחמם הים התיכון באזורנו בכ-2.5 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה המשתנה של המים מקשה על המינים המקומיים ומאפשרת לזנים חדשים לפלוש לאזור - בעיקר מכיוון תעלת סואץ, מסביר גורן. על פי ההערכות המעודכנות, ישנם כיום באגן הים התיכון כ-650 מינים מקומיים, ועוד כ-116 מינים פולשים.