ארה"ב לטורקיה: "ישראל לא תקבל מידע מנאט"ו"
על-רקע מאמצי הברית הצפון-אטלנטית להגיע להסכמה עם רוסיה עם פריסתם של טילי יירוט במזרח אירופה, דיווח העיתון "זמאן" כי וושינגטון נענתה לדרישת אנקרה כי ישראל לא תקבל מידע מהמערכת. מחלוקת נוספת: האם איראן תוגדר כאיום?
טורקיה דורשת מארה"ב למנוע ממדינות שאינן חברות בנאט"ו - ובהן ישראל - מידע מודיעיני שיתקבל ממערכת ההגנה האווירית שמעוניינת וושינגטון לפרוס במזרח אירופה ועל אדמת טורקיה. העיתון הטורקי "זמאן" דיווח הבוקר (יום ב') מפי גורמים המקורבים למגעים כי ארה"ב "ריככה את דאגות טורקיה ומסרה כי המידע לא יהיה בהישג ידן של מדינות שאינן חברות בנאט"ו".
על-פי הדיווח, טורקיה אינה דוחה באופן פומבי את רצונה של ארה"ב להציב חלק ממערכת ההגנה האווירית על אדמתה. עם זאת, היא מודאגת מהאפשרות לפריסת מרכיבי סוללות יירוט בשטחה מחשש שהדבר יפגע ביחסיה עם איראן, שהתהדקו באופן משמעותי בשנים אחרונות. יצויין כי מטרתה המקורית של התוכנית היא להכין את מדינות נאט"ו לאיום בליסטי מצדן של איראן וצפון-קוריאה.
היוזמה לפריסת מערכות הגנה אווירית במזרח אירופה החלה עוד במתקופת ממשל בוש, ונתקלה בהתנגדות עזה מצד רוסיה. במוקד המתיחות עמדה הכוונה האמריקנית לפרוס מערכות הגנה בפולין ובצ'כיה. מאז, קוצץ היקף התוכנית, דבר שהופך אותה לפחות יקרה, אך גם לפחות יעילה. בשבוע שעבר דווח סוגיית מערכת ההגנה עלתה בפגישה המשולשת שקיימו נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, עם נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב.
במסיבת עיתונאים שערכו השלושה בתום הפגישה, הצהיר מדבדב כי בכוונתו לבוא לפסגת מנהיגי נאט"ו בליסבון בחודש הבא, דבר המעיד על התחממות ביחסים בין הצדדים. מדבדב הדגיש השתתפותו בפסגת נאט"ו "תסלול את הדרך לדו-שיח פתוח בין רוסיה ונאט"ו ותקל על קבלת הפשרות הנכונות". הוא הוסיף כי רוסיה תבחן הצעה אירופית להצטרף לתוכנית פריסת הטילים, אולם שב והדגיש כי על חברות נאט"ו "לשקול שינויים בסיסיים במערכת".
לפני הטילים, ספינות?
מי שלוחץ להסכם על פריסת מערכות ההגנה כבר בחודש הבא, הוא מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג רסמוסן, דבר מדאיג כאמור את טורקיה. אנקרה אינה מתנגדת עקרונית לפריסתה של המערכת, אך דורשת שהפרויקט יבנה למטרות הגנתיות ולא התקפיות. היא גם אינה מוכנה שאיראן, או כל מדינה שכנה אליה, תוגדר כאיום כיוון שהדבר עומד בניגוד למדיניותו של שר החוץ הטורקי, אחמט דבוטאולו, הדוגל ב"אפס בעיות" עם המדינות השכנות.
הגורמים המעורבים במגעים הוסיפו כי הטיעונים הטורקיים "נראים הגיוניים" לממשל האמריקני. הגדרתן של מדינות מסוימות כאיום נתפסת, לדבריהם, כמהלך מסובך גם מבחינה פרקטית כיוון שהברית הצפון-אטלנטית פועלת על בסיס תמימות דעים בלבד. לדברי הגורמים, גם אם גורמים אמריקנים יתייחסו לאיראן כאיום בפסגת ליסבון, אין לראות בכך הצהרה מחייבת כיוון שטרם נחתם מסמך בנושא. עוד טרם הפסגה, צפויים לדון בנושא מערכת ההגנה האווירית גם שרי החוץ של האיחוד האירופי.
סוגייה אחרת הנדונה במקביל לפריסת מערכת היירוט, היא הצבן של ספינות בים השחור - דבר שאמור לקרות כבר בשלבים הראשונים של התוכנית. טורקיה טוענת כי אמנת מונטרו מ-1936 אוסרת לחלוטין מעבר ספינות צבאיות שאינן טורקיות במיצרי בוספורוס, ולכן אין לפרוס ספינות בעלות יכולת שיגור טילי יירוט שם. ארה"ב, כך על-פי הדיווח, העניקה לטורקיה ערבויות בנושא.
המידע הראשוני התקבל באמצעות האימייל האדום
לפנייה לכתב/ת 
