ישראלים וערבים לומדים יחד בחשאי

התהליך המדיני אולי לא מספק בשורות שלום חדשות, אבל כנראה שהרחק מעיני המצלמות - מצליחים במזרח-התיכון לעבוד בשיתוף פעולה. בתקופה האחרונה השתתפו תלמידים ישראלים וערבים ממדינות שונות בפרויקט לימודי רפואה משותף, שמסיבות מובנות נשמר עד עתה בסוד.

הראשונה שנתנה למיזם תהודה פומבית הייתה רשת BBC בערבית, שהצליחה להכעיס לא מעט גורמים בעולם הערבי. מהכתבה ששודרה שם עולה כי אותו פרויקט נמשך כבר יותר מעשור, ונתפש לפי הדיווח כ"נורמליזציה אקדמית בין ישראל לבין העולם הערבי".

לצפייה בכתבה ששודרה ב-BBC בערבית

המיזם המדובר מכונה "ניר", והרוח החיה מאחוריו היא אשת העסקים הישראלית ג'ודית ריכטר, מבעלי חברת "מדינול". הוא החל ב-1998, ובמסגרתו נפגשים תלמידי תיכון ישראלים עם בני גילם ממדינות ערב כדי לקבל יחד ידע רפואי בתחומים שונים, ובהם תפקוד הלב וכלי הדם. את ההרצאות והסנדאות מעבירים מדענים ורופאים בכירים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם.

כל מחזור של הפרויקט כולל 30 תלמידים ונמשך כשנתיים, שבמהלכן נפגשים הצעירים אחת לכמה חודשים במקומות שונים בישראל, בירדן או באירופה , והם לומדים ומבלים יחדיו.

"כשאנשים מכבדים את המחלוקות ביניהם, זה מסייע למצוא פתרונות ופשרות. זה מה שאני מלמדת את התלמידים כאן", אמרה ריכטר ל-BBC, שהשקיעה במיזם עד כה מיליונים.

המשתתפים בפרויקט, בראיון ל-BBC בערבית

יובל הילרוביץ', שבעברו השתתף בפרויקט "ניר", פנה אחר כך ללימודי רפואה וכיום הוא משרת בצה"ל כרופא. בראיון הוא סיפר כי במסגרת הפעילויות, ערכו תלמידים ישראלים ופלסטינים סימולציות שדימו התנהלות משא-ומתן ביניהם. "לא הסכמנו על הכל. בניגוד אולי למה שחושבים, זה בכלל לא קל לחתום על הסכם שלום".

התוצאה, אגב, לא הייתה שונה באופן ניכר מפני הדברים במציאות. הילרוביץ' סיפר כי בסופן של אותן הדמיות, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות ב"נושאי הליבה", ובהם עתיד ירושלים, הגבולות, הפליטים ורמת הגולן, אך ציין כי למרות זאת - נותרו חלק מהם בקשרי ידידות עד עצם היום הזה.

ישראלי נוסף שלקח חלק בפרוייקט סיפר ל-ynet: "מדובר בפרוייקט של שלוש שנים שפועל בחופשות הקיץ. אלה שישה מפגשים מעורבים שמוקדשים ללימודי קרדיולוגיה וביולוגיה וכן שיחות על הקונפליקט, הכרת האחר וכו'. כשהגעתי לשם לא ידעתי לאן אני נכנס. אמרו לי שמדובר במחנה קיץ נחמד, אוכלוסיה יהודית וערבית וקרדיולוגיה, אבל התברר לי שמדובר במשהו חווייתי, למדתי הרבה על הערבים.

הנושא הכי חשוב שנחשפנו אליו זאת זווית הראיה השונה. שלכל דבר יש יותר מדרך אחת להסתכל עליו. שמרתי עם כמה אנשים על קשר מהצד הערבי. זהו פרוייקט מדהים ומעניין, פותח אופקים וחווייתי מאד ובהחלט הייתי ממליץ להצטרף אליו. במסגרת הפרוייקט הייתי בירדן ובטורקיה. הייתי מאד צעיר כשהגעתי לשם ולא הייתי מאד מעורב פוליטית, אבל מתוך הפרוייקט אתה לומד להכיר אוכלוסיה ערבית שלא דרך הטלוויזיה. זה פרוייקט מדהים וזה מומלץ לכולם".

מהצד הערבי, סיפרו צעירים שלקחו חלק במיזם כי ההיכרות עם עמיתיהם הישראלים הצליחה להפתיע אותם. "לפני שהשתתפתי בפרוייקט הידע שלי על הישראלים היה מועט ביותר", סיפר פאדי זיאדאת מעמאן, בירת ירדן. "מעולם לא דיברתי איתם ולא ידעתי מה ההרגלים והמסורות שלהם, אבל אחרי שהשתתפתי בפרויקט רכשתי לי חברים ישראלים רבים. התחלתי להכיר אותם ואת המנהגים שלהם ולמדתי על ההבדלים בינינו. זה שינה את דעתי עליהם".

ארגון ירדני: "זו שטיפת מוח ציונית ומסוכנת"

דבריו של זיאדאת הירדני לא נעמו לכל האוזניים בארצו, והצליחו לעורר את חמתם של חברי ארגון "הוועדה למאבק בנורמליזציה" בירדן, המנהלים מאבק עיקש למנוע כל סוג של מגע בין מולדתם לבין ישראל. "מטרת הפרויקט הזה אינה לימודית או מדעית, זו רק הסוואה כדי לגרום לאנשים לשלב ידיים ולחיות בדו-קיום", אמר חבר התנועה, באדי רפאיעה, שראה את הדברים בעין שלילית.

"אנו דוחים על הסף פרויקטים כאלה שנועדו לשלב באזור את האויב הציוני ולנסות לקבע את העמדה כאילו שהוא עובדה מוגמרת ולגיטימית בפלסטין. מהנורמליזציה האקדמית עם ישראל נשקפת סכנה משמעותית יותר מבתחומים אחרים, שכן זהו ניסיון לבצע שטיפת מוח באמצעות תפישות ציוניות", הוא הסביר בראיון.

הדיונים, הארוחות והבילוי המשותף לתלמידים הישראלים והערבים מהווה, בעיני רפיעה, "ניסיון של הישראלים להראות פנים אחרות, דבר מסוכן מאוד שהופך להיות עוד יותר מסוכן כשהוא נעשה בחשאי".