למה ביקשת שאתקשר אם לא התכוונת לענות?
כאחד שעבר בגידה והביטחון העצמי שלו עם בחורות היה מעט מעורער, מובן שהתחלתי עם המחשבות ועם ניתוחים מגוחכים של מהלך הדייט. בכל פעם שחשבתי על נקודות רעות או יותר נכון משעממות בדייט, נזכרתי במה שהיא אמרה בסוף - "מאוד נהניתי, תתקשר אליי מחר" - וזה רק בלבל אותי יותר
עברה יותר מחצי שנה מאז הפרידה הכואבת, חצי שנה שבה גיליתי את עצמי מחדש אחרי ארבע וחצי שנים של זוגיות שכמעט והובילה אותי לנישואים. חזרתי לאהבה שלי לספורט, לחברים ולספרים. התחלתי להשקיע בעצמי שוב, התחלתי לשחות, חזרתי לרוץ ופשוט למדתי להכיר את עצמי מחדש.
אחרי חצי שנה של נסיונות לשכוח באמצעות יותר מדי סטוצים ולילות חסרי משמעות עם בחורות שהכרתי בכל מיני מקומות מוזרים (אין ספק שבגרמניה יש מקומות מוזרים), סוף סוף הכרתי מישהי שעניינה אותי, סוף סוף הסתכלתי על בחורה ובאמת עניין אותי מה שיש לה בראש ולא מה שיש לה להציע במיטה. אז באופן טבעי התחלתי לדבר איתה ובסוף גם קבענו לצאת.
דייט ראשון מבחינתי היה דבר חדש יחסית, אחרי מערכת יחסים ארוכה שגם היא התחילה מהיכרות די ממושכת. התרגשתי קצת, לא ידעתי למה לצפות, לא ידעתי איך להתנהג, ובאמת שהייתי במתח.
אני באמת חושב שיש דבר יפה בהתרגשות הזו ובוודאי בתחילתה של מערכת יחסים חדשה.
הגעתי לפאב שקבענו להיפגש בו והבחורה כמובן איחרה באיחור אלגנטי של עשר דקות, אבל זה דבר די טבעי אז לא ראיתי בזה שום דבר מיוחד. בחורה חמודה, קצת יותר נמוכה ממני, עם חיוך יפה שבאמת משך אותי בה.
הדייט היה נחמד, דיברנו, צחקנו, ודי מהר המבוכה של דייט ראשון התעמעמה והפכה לאווירה נעימה. ניסיתי להכיר אותה כמה שיותר, את מה שהיא אוהבת והדברים שבהם היא מתעניינת. בסך הכל, הייתי אומר שיש למה לצפות בהמשך. ליוויתי אותה בחזרה לדירה שלה, נעמדנו שם, ואחרי החלפת מבטים היא אמרה שהיא מאוד נהנתה ושהיא רוצה שאתקשר אליה למחרת ברגע שאני מתעורר. היא התקרבה אליי, נשקה לי על הלחי ועלתה לדירה.
חיכיתי שם עוד כמה רגעים והלכתי, מריץ בראש את מהלך הדייט, את מה שאמרתי, איך שהתנהגתי. בסופו של דבר הייתי די מרוצה, הרי היא אמרה שהיא נהנתה והיא רוצה שאתקשר, אז זה נראה כמו סימן טוב. הגעתי לדירה שלי ושלחתי לה הודעת לילה טוב, חיכיתי שתענה, ואחרי מספר דקות ללא מענה חשבתי לעצמי שהיא כנראה הלכה לישון. נכנסתי למיטה והלכתי לישון.
למחרת, לאחר שהתעוררתי ועשיתי את הדברים הרגילים של בוקר (השעה הייתה כבר 12:00), החלטתי להתקשר. לאחר מספר צלצולים הגעתי למענה קולי וניתקתי, חשבתי בטבעיות שהיא תראה שיחה שלא נענתה ותחזור אליי, זה לא קרה. במהלך היום חשבתי לעצמי - מעניין למה היא לא מתקשרת, אולי היא עדיין בלימודים? אולי היא עסוקה? ככל שהיום התקדם והפך ללילה הבנתי שהיא לא תתקשר.
התחלתי עם ניתוחים מגוחכים של מהלך הדייט
הטור הקודם:
גיליתי את הבגידה יום אחרי שחזרתי ממילואים
ניב גד
מחיפוש שטותי של מסמך ששלחתי מצאתי מייל אחד ועוד אחד, ולאט לאט הפחד החל מחלחל. בהתכתבויות בכלל לא היה שם, רק כינוי, כך גם בהודעת של הצימר בצפון והמלון באילת. בתמימותי שאלתי אם מישהי אחרת השתמשה לה במייל
כאחד שעבר בגידה והביטחון העצמי שלו עם בחורות היה מעט מעורער, מובן שהתחלתי עם המחשבות ועם ניתוחים מגוחכים של מהלך הדייט. בכל פעם שחשבתי על נקודות רעות או יותר נכון משעממות בדייט, נזכרתי במה שהיא אמרה בסוף - "מאוד נהניתי, תתקשר אליי מחר" - וזה רק בלבל אותי יותר.
האמת? אני עדיין מבולבל, למה אנחנו צריכים את המשחקים המטופשים האלה? אם נהנית בדייט ואת רוצה שאתקשר הייתי מצפה שתעני. אם לא נהנית בדייט, למה את אומרת לי להתקשר מלכתחילה? הייתי בטוח שעברתי את השלב בחיים של משחקים, אם אני מעוניין או לא מעוניין במישהי אני כנראה אגיד לה את זה ולא אשחק איתה משחקים.
אחרי שסיפרתי את זה ללא מעט חברות, הן הודו בלי להתבייש: בנות, גם אם מצאת חן בעיניהן, ישחקו איתך המשחק הזה וירצו להיראות "קשות להשגה". חלקן הסכימו עם זה וחלקן לא, אבל הטריד אותי שכולן הודו שזה קורה.
לפני כמה ימים קראתי פה בערוץ טור של בחור שכתב שאם אנחנו לא נחזר אחריהן, הן יחזרו אחרינו. אני פונה בקריאה נרגשת לקוראות הערוץ: למה אתן משחקות משחקים? מה קרה לישירוּת? מה קרה לכנוּת? למה צריך לשחק משחקים ולהתנהג כמו ילדים קטנים?
את האחת אני אמצא בסוף, השאלה היא כמה פעמים עוד אצטרך להיות פיון במשחק הזה?
לפנייה לכתב/ת 
האמת? אני עדיין מבולבל
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
