צעדה המונית למאבק בסרטן השד

זה יותר משלושים שנה שננסי ברינקר מקיימת את ההבטחה שנתנה לאחותה החולה לפני מותה - להיאבק בסרטן השד ככל יכולתה. מחר, יום  חמישי ה-28 לאוקטובר, יקיים ארגון קומן לראשונה בבירה, צעדה אליה יצטרפו צועדים מהארץ כולה ואורחים רבים שיגיעו במיוחד לאירוע מכל העולם. וכל זאת כחלק מפעילויות חודש המודעות לסרטן השד - הוא חודש אוקטובר.

'חשוב לנו לעורר מודעות, כדי שכמה שיותר אנשים, נשים וגם גברים, שכן חשוב להדגיש שגם גברים עלולים ללקות במחלה, ירשמו ויגיעו לאירוע. מודעות וגילוי מוקדם הם המפתח' אומרים בארגון ומקווים להיענות עצומה. במסגרת אירועי חודש המודעות לסרטן השד הוארו גם חומות ירושלים בורוד כחלק מפרויקט 'להאיר בורוד' של האגודה למלחמה בסרטן וחברת אסתי לאודר, במסגרתו הוארו כמאתיים אתרים ברחבי העולם בורוד במהלך העשור האחרון.

בארגון 'חברים לרפואה' מצאו דרך להנגיש את חשיבות ביצוע הבדיקה גם לקהל נשים חרדיות  שבדרך כלל ממודר מאינפורמציה דומה. בכנס לנשים בנושא שנערך בחסות חברת 'רוש' בבני ברק  הועבר על ידי אונקולוגיות בכירות ונועד לנשים בלבד כדי לאפשר להן לשאול שאלות ולדבר גלויות בסביבה תומכת ההיענות הייתה מרשימה. מעל מאה נשים חרדיות בכל הגילאים הגיעו לשמוע על גורמי הסיכון, סיכויי הריפוי, חשיבותה העצומה של הבדיקה לסרטן והאפשריות לשחזור השד לאחר כריתה.

גילוי מוקדם קריטי להצלת חיים. צילום ענבל רוז 

נשים חרדיות, אומרים בארגונים השונים המסייעים לחולות, מודרות לרוב מאינפורמציה לגבי סרטן השד. איך מתגברים על המחסום? בארגון 'חברים לרפואה' מצאו דרך, כנס לנשים בנושא שנערך בחסות חברת 'רוש' בבני ברק. הכנס הועבר על ידי אונקולוגיות בכירות ונועד לנשים בלבד כדי לאפשר להן לשאול שאלות ולדבר גלויות בסביבה תומכת, וההיענות הייתה מרשימה. מעל מאה נשים חרדיות בכל הגילאים הגיעו לשמוע על גורמי הסיכון, סיכויי הריפוי, חשיבותה העצומה של הבדיקה לסרטן והאפשריות לשחזור השד לאחר כריתה.

 נבדקתי, כדאי גם לכן /טלי היילה-סלסה

זה היה צריך להיות יום עבודה רגיל שלי כפועלת ייצור במפעל סודה-סטרים. רק שכבר ממוקדם בבוקר עברה אצלי בראש התרגשות יוצאת דופן. כבר כמה ימים שאני וחברותיי במפעל ידענו שביום רביעי מצפה לנו הפתעה. המתנו לארבע רופאות בכירות מהמחלקה הכירורגית והאונקולוגית מבית החולים הדסה עין-כרם. 

במסגרת האירועים לקראת מצעד "נצחון החיים" של קומן, ארגון נשות הדסה יזם מבצע מיוחד של בדיקות לסרטן השד שיערכו לנו הרופאות. אנחנו נשים, צעירות (כמוני, בת 21 וחצי) ומבוגרות, ילידות הארץ לצד עולות חדשות, יהודיות לצד ערביות, ידענו שהפעם זאת ההזדמנות שלנו לדעת את האמת. האמת היא מאיימת. מה ימצאו אצלנו? האם אנחנו בריאות, או שחס וחלילה, אנחנו אחת מ-4,000 נשים שחולות מדי שנה בסרטן השד בישראל?

כשהגיעו הרופאות, כבר חיכינו להן, מרוכזות, סקרניות, קצת מודאגות. כמעט כולנו מעולם לא עברנו בדיקה כזאת. מרים גרייבר, פעילת נשות הדסה בישראל, שיזמה את הבדיקות הסבירה לנו לגבי המחלה ועד כמה חשוב לבצע בדיקות שד באופן קבוע. גם רופאת בית החולים הצטרפה להסבריה.

אני מכירה היטב את המרכז הרפואי הדסה עין-כרם. במהלך השירות הלאומי שלי הייתי סייעת לרופא שיניים בבית החולים. שם שמעתי לראשונה על מחלת סרטן השד והבנתי כמה חשוב לנשים לערוך בדיקה תקופתית אצל רופא. אמנם היום זו תהיה הבדיקה הראשונה שלי, אבל מזמן אני יודעת עד כמה שהיא חשובה.

לצערי לא כולן בסביבה הקרובה שלי יודעות את זה. אני חלק מן העדה האתיופית וקרובה אליה מאד. לפני שמונה שנים עוד גרתי כנערה באדיס אבבה. כיום, עם חלק מנשות העדה המבוגרות יש לי בעיה רצינית בנוגע לנושא סרטן השד.

חוויתי בסביבתי הקרובה נשים, עולות מאתיופיה, שגילן מחייב אותן בדיקה בתדירות קבועה, אבל הן מפחדות. במידה מסויימת, אני מבינה אותן. זה אנושי לחשוש. אף אחד לא רוצה להיות מודע למחלות שיש לו. הוא מעדיף להתעלם. אולי מהפחד, אולי מהבושה – נשים רבות בעדה שלי נמנעות מן הבדיקה. זה מדאיג אותי וחבל לי.

כמובן שהימנעות מבדיקה אינה ייחודית רק לעדה האתיופית. נשים מכל החברה הישראלית לא מתייחסות לסיכון בצורה מספיק רצינית. מה שכן ייחודי לעולות רבות מאתיופיה ומעציב אותי עוד יותר, הוא התנהגותן הלא אחראית של נשים שכבר חולות. ראיתי כבר מה קורה לנשים כאלה.

את אומרת לאשה כזו שיש לה סרטן שד והיא עונה: "מה פתאום? אני אבריא מזה. זה כמו מחלה רגילה!" הנורא מכל הוא שלפעמים הן משתמשות ב"תרופות סבתא" מתוך אמונה שהן ירפאו אותן. חלקן עלו מכפרים באתיופיה ואין להן ידע לגבי סכנת הסרטן. אני רוצה כל כך להעביר לכל אשה ואשה מן העדה שלי, שלא, לצערי זה לא עובד ככה.

הן צריכות לדעת שיש מחלות שלא נרפאים מהן כמו שפעת. הבורות הזאת כואבת לי ואני רוצה לעזור ולשנות אותה, להעביר את המסר הלאה.

הרופאות התמקמו בחדרים והחלו לבדוק אותנו. נכנסנו לחדר, אחת אחת. הבדיקה הייתה מאוד פשוטה. ממש לא כואבת. לפני הבדיקות כל אחת מאיתנו מילאה טופס שעזר לברר מה הרקע שלה, למשל אם יש לה קרובות משפחה שחלו במחלה, מה שיחייב יותר עירנות במעקב העתידי. כן, היו כאלה אצלנו עם רקע משפחתי. לאחת מאיתנו היתה אמא שחלתה והצליחה להבריא לפני מספר שנים, לאחרת, עובדת מבית חנינה, היתה אחות בירדן שלא עמדה במחלה ונפטרה.

הסטטיסטיקה מדברת על אחת משמונה או תשע נשים שחולות בסרטן השד. אנחנו, כנשים, צריכות לקחת אחריות על עצמנו. אף אחד לא ידאג לנו טוב יותר מאיתנו. אני עוד צעירה, אבל מבינה היטב שאסור לשחק עם הבריאות, אסור להדחיק. אנחנו צריכות לעקוב ולבדוק. אימהות, דודות, שכנות, חברות - ילידות הארץ וגם עולות חדשות - תקשיבו לי בבקשה ובקשו מן הרופא שלכן בדיקה, עוד היום. לנו היה מזל עם הבדיקה שארגנו נשות הדסה במפעל. אל תחכו למזל הזה שיגיעו אליכן. וגם, אם תוכלו, בואו לצעוד עם ארגון קומן מחר בירושלים, והביעו תמיכה במאבק במחלה האיומה הזאת.

• האירוע המרכזי, צעדה בת חמישה קילומטרים, יערך מחר בירושלים, לפרטים נוספים לחצו כאן .