שתף קטע נבחר

חקלאי הגליל נערכים: הקימו "אגודת מים"

מפיקים לקחים ונערכים לבצורת: במסגרת האגודה שתחל את פעילותה בשבוע הבא, ינהלו החקלאים באופן עצמאי את משק המים בגליל. היתרונות: ניוד פנימי ותוספת מים מקידוחי שמיר. "ההתארגנות תסייע באופן משמעותי לשמירה על הכנרת"

פתרון למצוקת המים בצפון? לפני מספר שבועות פורסם ב-ynet כי חקלאים רבים השלימו את מכסות המים לשנת 2010 והחלו לסבול מקיצוצים וסגירת ברזים על ידי רשות המים. כעת מתברר כי השנים השחונות האיצו בפרנסי האזור למצוא פתרון להגדלת תפוקות המים, מאחר והחקלאות מהווה עוגן כלכלי חשוב לפרנסת תושבי הגליל.

 

ביום שני הקרוב יוכרז רשמית באירוע שיתקיים במכללה האקדמית תל חי, על תחילת פעילותה של אגודת מים אזורית רחבה ועצמאית - "אגודת מים בגליל" לחקלאי הגליל (קיבוצים, מושבים ומושבות) במסגרת "הסכם המים" שנחתם עם המדינה.

 

לפעילות נתנו את ברכת הדרך ראשי המועצות האיזורית אהרון ולנסי בגליל העליון, בני בן מובחר במבואות החרמון, עמית סופר במרום הגליל וכן דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים בישראל.

 

מאז חתימת הסכם המים לקחה אגודת "מפעלי המים והניקוז בגליל העליון" בניהולו של שבתאי גלס את הובלת הקמת האגודה החדשה ואת קידום פרויקט קידוחי שמיר.

 

שימור טבע ומחיר מוזל

לאחרונה הצטרף לתהליך שמעון טל, נציב המים לשעבר, והוא משמש כמרכז פרויקט הקמת האגודה. טל וגלס הדגישו, כי היתרונות הרבים לניהול עצמי של משק המים בגליל כוללים בין היתר: ניצול מיטבי של הקצאות המים בגליל, שמירה על מכסות המים של החקלאים, תוספת מים לחקלאים באמצעות ניוד פנימי, תוספת מים משמעותית של מים מקידוחי שמיר לחקלאות בשנות בצורת, זרימת מים נוספת בנחלים למטרות שימור טבע ותיירות בגליל, מחיר מים מוזל לחקלאים בגליל ועוד.

 

אחת הדרכים להגדת התפוקה היא באמצעות פרויקט קידוחי שמיר, שכולל שלושה קידוחים ("שמיר 2", "שונית" ושיקום קידוח "שמיר 1") עומק הקידוחים כ-1,500 מ' בכל אחד. הפרויקט כולל הנחת צנרת ומערכות הולכה ואספקה.

 

אומדן התפוקה עומד על כ-25 מליון מ"ק מים לשנה. אומדן ההשקעות בקידוח שמיר, עומד על כ-100 מיליון שקל, חלק הגליל במימון כ-25 מיליון שקל, והשתתפות המדינה במענק בשיעור 50 אחוזים. המים שיופקו משדה הקידוחים יתחלקו בין חקלאי הגליל והגולן.

 

התיירות תרוויח?

חוקרי מכון המחקר מיג"ל (של החברה לפיתוח הגליל) בראשות פרופ' דן לבנון וד"ר משה מירון בשיתוף חוקרי הטכניון, מבצעים מזה שנה וחצי, מחקר על התאמת איכות המים לשימוש חקלאות צמחית (מטעים וגדולי שדה) ומדגה. לנוכח המחסור הגובר במים, הפקת מי הקדוחים תוגבר משמעותית בשנים שחונות, ותאפשר הזרמת מים שפירים המשמשים לחקלאות דרך הטבע אל הכנרת.

 

פרופ' משה גופן, חוקר הכנרת ומקורות המים בעמק החולה ממכון המחקר מיג"ל והמכללה האקדמית תל-חי: "להתארגנות האזורית משמעות רבה לטובת תושבי האזור ולמדינה כולה, שתאפשר ניהול מיטבי של מקורות המים בגליל, תוך התחשבות בכל צרכי המים. באמצעות ניוד מקורות מים בגליל לטובת החקלאים וייעול השימוש במים, תסייע באופן משמעותי לשמירה על הכנרת".

 

לצד החקלאות גם צפויה עדנה לתיירות. לאחרונה הוחל בתכנון שימוש במים הארטזיים הפורצים מהקידוח לגובה 120 מ', בחום המגיע ל-46 מעלות לצורך פיתוח ענף תיירות המרפא באזור, בפרויקט "מרחצאות הבזלת" שיופעל ביוזמת המועצה האזורית הגליל העליון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים