חילוני, עני ויליד הארץ: קווים לדמות הנער העבריין

בן 15, חילוני יליד הארץ ובן למשפחה ענייה ומרובת ילדים אשר מוכרת לשירותי הרווחה - זה הפרופיל של בני הנוער בגילאים 12 עד 18 המגיעים לטיפול שירותי המבחן לאחר שעברו על החוק.

מחקר שערך מכון ברוקדייל בשיתוף שירות המבחן לנוער והאגף לתכנון ומחקר במשרד הרווחה

קובע כי בניגוד לסטיגמות הקיימות, 64 אחוז מהקטינים המגיעים לטיפול שירותי המבחן הם יהודים ילידי ישראל. 19 אחוז הם עולים חדשים - רובם מברית המועצות ומאתיופיה - ו-17 אחוז הם ערבים ילידי הארץ.

61 אחוז מהנערים הגדירו את עצמם כחילונים, בעוד ש-29 אחוז העידו שהם מסורתיים ו-10 אחוז אמרו שהם דתיים או חרדים. 58 אחוז סובלים מלקות למידה, כולל הפרעת קשב וריכוז. 41 אחוז מהם העידו כי רוב חבריהם ביצעו גם הם עבירות על החוק.

המחקר בחן גם את הסיבות שהובילו את בני הנוער לביצוע העבירה שבגינה הופנו לטיפול שירות המבחן - היעדר גבולות וסמכות (49%), קושי לשלוט בכעסים (45%), קשיים לימודיים (44%), קשיי התמדה במסגרת (29%), קשיים בקשר עם המשפחה (45%) ואירוע טראומטי משמעותי במשפחה (26%).

מריבות עם ההורים

כמו כן, עולה כי לרוב היחסים בין הנערים להוריהם אינם מתנהלים על מי מנוחות. בקרב 35 אחוז מהמטופלים קיים מצב של דחייה ואף נתק בין הנער לבין אחד ההורים או שניהם. בקרב 56 אחוז מהם קיים מצב זה, בנוסף למתח או מריבות רבות עם ההורים.

ומה עם הרקע המשפחתי? כשליש מהנערים המטופלים מגיעים ממשפחות חד-הוריות, בעוד שבקרב כל האוכלוסיה מדובר ב-10 אחוז. כ-60 אחוז מהם חיים במשפחה בה ארבעה ילדים או יותר, לעומת 17 אחוז מכלל הילדים בארץ.

כ-60 אחוז מהקטינים באים ממשפחה בה התרחש לפחות אחד האירועים הקשים הבאים בשלוש השנים האחרונות: גירושין, פרידה של ההורים, מות אח, אשפוז ממושך או מחלה קשה של אחד ההורים, או אבטלה של ההורים.

היסטוריה של התמכרות

גם לדוגמא אישית יש תפקיד. ל-28 אחוז מהנערים יש לפחות הורה אחד או אח שהיה מעורב בעבריינות. בקרב 17 אחוז מהם קיימת במשפחה הקרובה היסטוריה של התמכרות להימורים, סמים או אלכוהול.

54 אחוז מהנערים חיים במשפחות אשר מוכרות לשירותי הרווחה. בקרב 72 אחוז ראש המשפחה עובד, אולם במשפחותיהם של 19 אחוז מהנערים יש קושי לספק צרכי קיום בסיסיים ול-44 אחוז המשפחה מספקת צרכי קיום בסיסיים בלבד.

ממצאי המחקר מתבססים על 430 שאלונים שמולאו על-ידי קציני מבחן לנוער על אודות אוכלוסייה מייצגת של הפונים. בשל האחוז הנמוך של נערות המופנות לשירות המבחן (פחות מ-10 אחוז), המחקר מתייחס לנערים בלבד. 

ייעודו העיקרי של שירות המבחן לנוער הוא לטפל, לשקם ולסייע לקטינים בגילאי 12-18 המופנים לטיפולו כחשודים בביצוע עבירה, ולשלבם בכל התוכניות לנוער המופעלות על ידי המשרד ברשויות המקומיות. השירות מסייע

למשטרה, לבתי משפט ולכל מערכת האכיפה בהתאמת הליכי משפט באמצעות חוות הדעת למשטרה ותסקיר קצין המבחן המוגש לבית המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.

כך למשל, נער בן 15 שסולק מבתי ספר בגלל בעיות אלימות וסירב לשתף פעולה עם איש, הופנה לטיפול פסיכאטרי שסייע לו - ובעשרת החודשים האחרונים לא נפתחו לו תיקים במשטרה. נער אחר בן אותו גיל השתלב בטיפול בכלבים כדי להשתקם אחרי עבירות אלימות קשות.

לדברי שר הרווחה, יצחק הרצוג, "בשנים האחרונות מדיניות המשרד היא לתגבר את הפעילות בקרב המשפחות תוך שימת דגש על פיתוח והטעמה של תוכניות שמטרתן חיזוק התא המשפחתי באמצעות התערבות ביחסי הורים-ילדים".

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', אומר כי "במטרה לתת מענים לאוכלוסיית המופנים אנו מפעילים תוכניות שונות, בהן תוכנית שיקום המותאמת לנער ואשר תעלה אותו לדרך נורמטיבית. תוכנית ייחודית לטיפול קבוצתי לקטינים המופנים על עבירות מין ועבירות אלימות הנותנות מענה לחסכים שהובילו לביצוע עבירות ועוד".